משנה בכורות ו ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת בכורות · פרק ו · משנה ז | >>
בעל חמש רגלים, או שאין לו אלא שלש, ושרגליו קלוטות יז כשל חמור, והשחול, והכסול.
איזהו שחול, שנשמטה ירכויח.
וכסול, שאחת מירכותיו גבוהה.
בַּעַל חָמֵשׁ רַגְלַיִם,
- אוֹ שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא שָׁלֹשׁ,
- וְשֶׁרַגְלָיו קְלוּטוֹת כְּשֶׁל חֲמוֹר,
- וְהַשָּׁחוּל,
- וְהַכָּסוּל.
- אֵיזֶהוּ שָׁחוּל?
- שֶׁנִּשְׁמְטָה יְרֵכוֹ;
- וְכָסוּל,
- שֶׁאַחַת מִיַּרְכוֹתָיו גְּבוֹהָה:
בעל חמש רגלים,
- או שאין לו אלא שלש
- או שרגליו קלוטות כשל חמור,
- והשחול, והכסול.
- איזה הוא שחול? - שנשמטה ירכו.
- וכסול - כל שאחת מירכיו גבוהה.
התוספת הזו או המגרעת שאמר עליו שהוא בעל מום ויאכל עליו, הוא כשהיה התוספת או המגרעת לצד הראש, אבל אם יש לו רגל אחת או שלוש רגלים הרי היא טריפה גם כן.
והכסול - נגזר מן כסלים, אמרו "כסול זה שרגלו אחת בתוך הכסל".
ומה שאמר קלוטות - רוצה לומר עגולות כדמות רגל החמור, ואפילו היתה סדוקה:
בעל חמש רגלים או שלש - הא דחשבינן ליה בעל מום ולא טריפה, הני מילי כשיתר או חסר בידיו דהיינו אותם של צד הראש, אבל חסר רגל או יתר רגל מרגליו האחרונים, הויא טרפה ואסורה באכילה טז:
קלוטות - עגולות. ואפילו הן סדוקות הוי מום, דפרסות בהמה טהורה אינן עגולות:
שחול - שנשמטה ירכו. תרגום משיתיהו, שחלתיה:
כסול - דרך הבהמה שהירך מחוברת לאליה סמוך לכסלים, ולא למעלה מן הכסלים, וזו הירך על גבי הכסל יט:
בעל חמש רגלים או שלש. כתב הר"ב הא דחשבינן ליה בעל מום ולא טרפה ה"מ כשיתר או חסר בידיו כו'. אבל חסר רגל או יתר כו' הוי טרפה. גמרא. ויהיב טעמא דכל יתר כנטול דמי. ומסיים הטור י"ד סי' נ"ה. והוא שיהיה זה היתר מראש עצם התחתון ולמעלה. ועיין בפי' הר"ב במשנה ו' פ"ד דחולין:
ושרגליו קלוטות. וזהו קלוט האמור בתורה כדתניא בגמ':
שנשמטה יריכו. וכגון דלא איעכול ניביה דאי איעכול ניביה טרפה נמי הוי [כדפי' הר"ב בפ"ג דחולין סוף מתני' א'] רש"י וכתב הרמב"ם בפ"ז מהל' ביאת מקדש שזהו שרוע האמור בתורה והכי תניא בת"כ זה שנשמטה יריכו ובגמ' שנשתרבבה יריכו. ופירש"י. שאחד מירכותיו גדולה מחברתה:
שאחת מירכותיו גבוה. כתב הר"ב דרך הבהמה שהירך מחוברת לאליה סמוך לכסלים כו' וזו הירך על גבי הכסל. וכן בפירש"י דרך הבהמה כו' סמוך לכסלים. והנה נראה לפ"ז כשהשני בתוך הכסל עצמו. הרי הוא גבוהה והוי מום. ואף בפי' הרמב"ם כתוב כן. אמרו כסול זה שרגלו א' בתוך הכסל ע"כ. אבל בגמ' אשכחן דהכי תניא כסול שרגלו א' בתוך הכסל ורגלו א' על גבי הכסל. ונ"ל להגיה כן בפי' הרמב"ם. וכתב עוד הרמב"ם וכסול נגזר מן כסלים:
(טז) (על הברטנורא) דכל יתר כנטול דמי. גמרא. והוא שיהיה זה היתר מראש עצם התחתון ולמעלה. טור:
(יז) (על המשנה) קלוטות. וזהו קלוט האמור בתורה. כדתניא בגמרא:
(יח) (על המשנה) שנשמטה כו'. וכגון דלא איעכול ניביה. דאי איעכול ניביה, טריפה נמי הוי. רש"י. וכתב הר"מ, שזה שרוע האמור בתורה. והכי תניא בתורת כהנים, זה שנשמטה יריכו. ובגמרא שנשתרבבה יריכו. ופירש"י, שאחת מירכותיו גדולה מחברתה:
(יט) (על הברטנורא) רש"י. והנה נראה. לפי זה שכשהשני בתוך הכסל עצמו הרי היא גבוהה והוי מום. ואף בפירוש הר"מ כתוב כן, אמרו כסול זה שרגלו אחת בתוך הכסל. ע"כ. אבל בגמרא אשכחן דהכי תניא, כסול שרגלו אחת בתוך הכסל ורגלו אחת על גבי הכסל. ונ"ל להגיה כן בפירוש הר"מ. וכתב עוד, כסול נגזר מן כסלים:
בעל חמש רגלים: פ' ואלו טרפות ד' נ"ח. ודוקא שחסר ויתר ביד אבל ברגל טרפה נמי הויא דכל היתר כנטל דמי ותנן בפ' בהמה המקשה בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה טרפה ששם ישנם לצומת הגידין וכן בטור יו"ד סי' נ"ה והוא שיהיה זה היתר מראש עצם התחתון ולמעלה ע"כ:
ושרגליו קלוטות: זהו קלוט האמור בתורה:
והשחול והכסול: ר"פ משילין והרי"ף והרא"ש ז"ל ס"פ במה אשה ור"פ גיד הנשה: שחול שנשמטה ירכו פי' רש"י ז"ל וכגון דלא איעכול ניביה דאי איעכול ניביה טרפה נמי הוי ותוס' ז"ל מכח קושיית בקיאות פירשו נשמטה כן היא מתחלת ברייתה דומיא דכסול ע"כ:
יכין
בעל חמש רגלים או שאין לו אלא שלש: מדסתם תנא. משמע דמיירי אפילו שהיתרת או החסרון הוא מראש עצם התחתון ולמעלה. אפ"ה אינו רק מום. ואי"ל א"כ בלא"ה טריפה [כחולין פ"ד מ"ו]. י"ל דהיינו דוקא כשהיתרת הוא ברגלים האחרונים. אבל הכא מיירי ברגלים שלצד הראש:
ושרגליו קלוטות כשל חמור: שפרסותיו עגולות. ואפילו שסועים כבהמה טהורה. עכ"פ פרסות הטהורה אינן עגולות:
איזהו שחול שנשמטה ירכו: היינו בוקא דאטמי דשף מדוכתיה. רק הכא מיירי דלא איעכל ניביה. דאל"כ בלא"ה טריפה:
וכסול שאחת מירכותיו גבוהה: דרך הבהמה שהירך שקוע בתוך הכסל. וזו רגל א' בתוך הכסל. ורגל הב' למעלה מהכסל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת