משנה בבא בתרא ח ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא · פרק ח · משנה ב | >>
סדר נחלות כך הוא, (במדבר כז, ח) איש כי ימות ובן אין לו, והעברתם את נחלתו לבתו, בן קודם לבת, וכל יוצאי יריכו של בן קודמין יד לבת.
בת קודמת לאחין.
יוצאי יריכה של בת, קודמין לאחין.
אחין קודמין לאחי האב.
יוצאי יריכן של אחין, קודמין לאחי האב.
זה הכלל, כל הקודם בנחלה, יוצאי יריכו קודמין.
והאב קודם לכל יוצאי יריכו.
סֵדֶר נְחָלוֹת כָּךְ הוּא:
- "אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ,
- וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ" (במדבר כז ח);
- בֵּן קוֹדֵם לְבַת,
- וְכָל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שֶׁל בֵּן קוֹדְמִין לְבַת.
- בַּת קוֹדֶמֶת לְאַחִין;
- יוֹצְאֵי יְרֵכָהּ שֶׁל בַּת, קוֹדְמִין לְאַחִין.
- אַחִין קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב;
- יוֹצְאֵי יְרֵכָן שֶׁל אַחִין, קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב.
- וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ" (במדבר כז ח);
- זֶה הַכְּלָל:
- כָּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה,
- יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ קוֹדְמִין.
- כָּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה,
- וְהָאָב קוֹדֵם לְכָל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ:
סדר הנחלות כך הוא -
- איש כי ימות ובן אין לו -
- הבן - קודם לבת,
- כל יוצאי ירכו של בן - קודם לבת.
- הבת - קודמת לאחים,
- וכל יוצאי ירכה של בת - קודמין לאחים.
- האחים - קודמין לאחי האב,
- כל יוצאי ירכן של אחין - קודמין לאחי האב.
- הבן - קודם לבת,
- איש כי ימות ובן אין לו -
- זה הכלל -
- כל הקודם בנחלה - יוצאי ירכו קודמין,
- והאב - קודם כל יוצאי ירכו.
יש לך לזכור בסדר הנחלות שלשה עיקרים:
- האחד, כי כשימות אדם בניו קודמים לנחלתו, ואם אין בנים תשוב הירושה לאב.
- והעיקר השני, כי כל הזוכה בירושה אם הוא בחיים יירש הוא עצמו, ואם מת נפלה ירושתו ליורשיו, לחשוב כאילו זה הזוכה בירושה הוא אותו שנפטר.
- והעיקר השלישי, כי הזכרים קודמין לנקבות כשקורבתם אצל המת שווה.
ואלה השלושה העיקרים הם יסוד העניין לידע מי יירש ומי לא יירש.
והנני עושה לך משל יתבאר לך ממנו היאך ראוי על אלה העיקרים לירש האחים והאחות, ואחי האב ואחות האב, ואבות האבות, בעניין שכשימות האדם על דרך משל יירש אותו אב אבי זקנו:
- ושים בלבך כי עמרם נפטר, והיה ראוי לירש אותו משה ואהרן ואינם מצויים בחיים.
- נבקש בניהם הזכרים, ואם לא נמצאם נבקש בניהם הנקבות, לא נמצא תשוב הירושה למרים להעדר הזכרים וזרעם.
- לא מצאנו מרים שכבר מתה, נבקש אם הניחה בן זכר או זרע זכר, ואם לא נמצא נחזור אחר כן לבקש אם יש לה בת או זרע הבת, ואם לא נמצא חזרה הירושה לקהת שהוא אבי עמרם.
- אם נמצא קהת יירש, ואם לא נמצא נחשוב שקהת הוא הנפטר לא עמרם, ונחקור על יורשיו רצוני לומר יורשי קהת, על דרך שעשינו בזרע עמרם.
- ואם מצאנו יצהר וחברון ועוזיאל אחי עמרם, נוריש אותם נכסי עמרם לפי שהם יורשי קהת, ועל זה הצד ירושת האחים.
- ואם נעדרו, נחקור על זרע הזכרים לפני הנקבות, ואם נעדר זרעם נבקש בת קהת שהיא אחות עמרם ואם נמצאת תירש.
- ואם נעדרה, יבוקש זרעה הזכרים לפני הנקבות, ואם לא נמצא לה זרע ויהיה זרע קהת נעדר, חזרה הירושה לאביו והוא לוי.
- אם נמצא לוי יירש, ואם נעדר אז נשים כאילו לוי הוא הנפטר ונבקש זרעו והם גרשון ומררי, אם נמצאו ירשו לפי שהם בני לוי שראוים לירש והוא שזכה בנחלת קהת, על דרך זה ירשו אחי האב.
- ואם נעדרו גרשון ומררי וזרעם הזכרים והנקבות, חזרה הירושה ליוכבד, ואם נעדרה נבקש זרעה הזכרים לפני הנקבות.
- ואם לא נמצא לה זרע חזרה הירושה ליעקב, נחזור על יורשיו והם הבנים.
- לא נמצא אותם ולא תולדותם, חזרנו לדינה.
- לא נמצא אותה ולא זרעה, חזרה הירושה ליצחק.
- ונחשוב כאילו יצחק הוא המת, נחזור על יורשיו והוא עשו נעדר הוא וזרעו זכריהם ונקבותיהם, חזרה הירושה לאברהם.
- והזכרים קודמין לנקבות בכל זה, ועל זה הדרך הולכת תמיד, זהו שאמרו נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן.
הנה התבאר לך היאך יירש אברהם לעמרם, ונתבאר לך שאין ירושה לאחים בחיי האב, ולא לאחי אבי האב בחיי אבי האב, ולא לאחי אבי אבי האב בהמצא זקנו של אבי האב.
ועל דרך זה תעלה תמיד, ושמור העקרים האלה ולא יסורו ממך:
כל הקודם לנחלה - יוצאי יריכו קודמין. ואם אין יוצאי יריכו קיימין, חזרה נחלתן אצל האב. כיצד, ראובן שמת, חנוך ופלוא חצרון וכרמי [בניו] יורשין אותו. ואם מת אחד מן הבנים קודם ראובן, וההוא בן הניח בן או בת [או בן בן או בת בן או בן בת או בת בת] עד מאה דורות, יירש במקום אביו בנכסי אביו ראובן, ויטול כאחד מבני ראובן. ואם אין לראובן בנים ולא בני בנים ואף לא בנות בנים, אז יורשות בנות ראובן את ראובן. ואם אין לראובן בנות ולא בני בנות ולא בנות בנות עד סוף כל הדורות, אז יירש יעקב את ראובן בנו. ואם אין יעקב קיים, יירשו את ראובן אחיו בני אביו, שמעון לוי ויהודה [יוסף ובנימין] וכו'. ואם אינן קיימין ירשו את ראובן בני שמעון ולוי וכו'. ואם אין להם בנים ולא בני בנים יירשו בנותיהן או בני בנותיהן או בנות בנותיהן. דבכל מקום הזכר ויורשיו קודמין לנקבה טו. ואם מתו אחיו של ראובן בלא זרע או שלא היה לו אח מעולם, תירשנו אחותו דינה בת יעקב או בניה או בני בניה [או בנותיה ובנות בנותיה] עד סוף העולם. ואם אין לראובן אחות ולא זרע אחות, תחזור ירושתו לאבי אביו דהיינו ליצחק. ואם אין יצחק קיים, תחזור ירושת ראובן לעשו בן יצחק, שהוא אחי אביו של ראובן. ואם אין עשו קיים, תחזור ירושת ראובן לאליפז בן עשו או לבניו ולבני בניו או לבנותיו ולבנות בנותיו עד סוף כל הדורות. ואם אין אחים לאביו של ראובן ולא מבני בניהן, תחזור ירושת ראובן לאחות אביו או לבניה ולבני בניה או לבנותיה על הסדר שאמרנו. ואם אין לאביו של ראובן לא אחים ולא בני אחים ולא אחות ולא בני אחות, תחזור ירושת ראובן לאברהם אבי אבי אביו. וכן לעולם עד אדם הראשון:
האב קודם - לעולם לאחי האב טז ולבניהם, [ואחי האב קודמים לאחות האב], ואחי האב ואחות האב קודמים [לאבי האב. ואבי האב קודם לאחי אבי האב. ואחי אבי האב ואף אחותו קודמין] לאבי אבי האב. וכן לעולם:
וכל יוצאי יריכו של בן קודם לבת. יליף לה בגמרא מדכתיב בן אין לו עיין עליו. וכן בכולם כתיב אין לו למדרש עיין עליו אם יש יוצאי ירך עד סוף כל הדורות. יוצאי ירך קודמין לשל אחריו. וכי היכא דאמרינן עיין עליו למטה. ה"נ אמרינן עיין עליו למעלה. שאם כלה זרעו לגמרי העבירנו ליורשי האב למעלה. ומ"ש הר"ב דבכל מקום הזכר ויורשיו קודמים לנקיבה. בגמרא דף קי"ג. וירש מקיש ירושה שניה לירושה ראשונה. מה ירושה ראשונה. בן קודם לבת. אף ירושה שניה בן קודם לבת. ופירש הרשב"ם דווי"ן דואם דבכולהו דריש. דכל וי"ו מוסיף על ענין ראשון. אלא נקט וירש דהוא סיפא דכולהו. ופירש עיין עליו שאמרו חז"ל עיין עליו מה שכתבתי במ"ה פ"ב דיבמות [ד"ה פוטר]:
בת קודמת לאחין. ואם יש אב למת. גם לו קודמת. הרשב"ם:
אחין קודמין לאחי האב. ואם יש להן אחות הן קודמין לאחות. והאחות ויוצאי יריכה קודמין לאחי האב. הרשב"ם:
והאב קודם לכל יוצאי יריכו. לשון הר"ב האב קודם לעולם לאחי האב וכו' עד לאבי אבי האב כל זה מלשון הרשב"ם דף קט"ז ע"ב וגם בפירש הרמב"ם בזה הלשון שאין ירושה לאחי אבי האב בחיי אבי האב. ולא לאחי אבי אבי האב. בהמצא זקנו של אבי האב. ע"כ. ולשונם תמוה לפי שלדבריהם אין לאב קדימה אלא לאחי עצמו ואין הדבר כן. אלא שיש לו קדימה על אחי בנו. באיזה דור שיהיה לעולם האב קודם לאחי בנו [כדקתני [האב] קודם לכל יוצאי יריכו] וז"ל הרשב"ם דף קט"ו ע"ב כללא דמלתא אבי המת קודם לאחי המת וכן אבי אבי המת קודם לאחי אבי המת. אבל אחי המת קודם לאבי אבי המת. וכן אחי אבי המת קודם לאבי אבי אביו של מת. ע"כ. שוב מצאתי בספר חכמת שלמה שכתב על לשון הרשב"ם דדף קי"ו דהאב קודם לעולם לאחי האב וכו'. וז"ל כך הוא בכל הנוסחאות וראוי להיות כתוב במקום אחי האב. אחי המת. ועוד פשיטא שהוא קודם לאחיו. וגם הוה לי' למימר קודם לאחיו. אלא הכי קאמר קודם לאחי המת מן האב. וכאילו אמר קודם לאחין מן האב. והיינו אחין של מת. שהרי לא קאמר לאחיו. ודו"ק. עכ"ל:
(יד) (על המשנה) יוצאי כו'. מדכתיב בן אין לו, עיין עליו. וכן בכולם כתיב אין לו, למדרש עיין עליו אם יש יוצאי ירך עד סוף כל הדורות, יוצאי ירך קודמין לשל אחריו. וכי היכי דאמרינן עיין עליו למטה, ה"נ אמרינן עיין עליו למעלה, שאם כלה זרעו לגמרי העבירנו ליורשי האב למעלה וכו':
(טו) (על הברטנורא) בגמרא יליף ליה מקרא. ועתוי"ט:
(טז) (על הברטנורא) רש"ל הגיה שצ"ל אחי המת כו'. וה"ק קודם לאחי המת מן האב כו'. ועתוי"ט:
בן קודם לבת: "פ מי שהיה נשוי:
וכל יוצאי יריכו של בן קודם לבת וכו': מפיק לה בגמרא בברייתא מדכתיב ובן אין לו וה"מ למיכתב אן לו כדכתיב מאן בלעם אלא לומר לך אין לו עיין עליו של מת אם יש לו בן או הבא מכחו של בן כגון יוצאי יריכו קודם שתעבור הנחלה לבת בן משמע מ"מ ואפילו ממזר וזרע משמע דוקא כשר ר"י ז"ל וה"נ דרשינן ואם אין לו אב עיין עליו וכן בכל קרובים:
וכל יוצאי יריכה של בת: כצ"ל:
וכל יוצאי יריכן של אחין: כך צ"ל. בפי' רעז"ל דבכל מקום הזכר ויורשיו קודמין לנקבה יליף לה בגמרא מקרא דוירש מקיש ירושה שניה לירושה ראשונה מה ירושה ראשונה בן קודם לבת אף ירושה שניה בן קודם לבת ופי' רשב"ם ז"ל מקיש דכתיב ואם אין לו בת ואם אין לו אחים וכן כולם וי"ו מוסיף על ענין ראשון ע"כ:
והאב קודם לכל יוצאי יריכו: וביד רפ"א דהלכות נחלות. ובטור ח"מ סימן רע"ו:
יכין
וכל יוצאי יריכו של בן קודמין לבת: ר"ל דאם יש לו בן, או זרע הבן, לא תירש הבת, וכן פי' כל מלת קודם שבמשנתינו:
בת קודמת לאחין: וה"ה לאב, רק דכל המשנה מיירי באין האב קיים:
והאב קודם לכל יוצאי יריכו: אבל זרע המת קודם להאב. וכן אבי אבי אביו של מת קודם לאחי אבי אביו של מת, וכן לעולם האב קודם לבניו, ואותן בנים קודמין לאבי אביהן [רע"ו]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת