משנה אהלות יא דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה אהלות יא דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

הבית שנסדק, טומאה בחוץ, כלים שבפנים טהורין.

טומאה בפנים, כלים שבחוץ, בית שמאי אומרים, עד שיהא בסדק ארבעה טפחים.

בית הלל אומרים, כל שהוא.

רבי יוסי אומר משום בית הלל, פותח טפח.

משנה ב[עריכה]

אכסדרה שנסדקה, טומאה בצד זה, כלים שבצד השני טהורים.

נתן את רגלו או קנה מלמעלן, עירב את הטומאה.

נתן את הקנה בארץ, אינו מביא את הטומאה, עד שיהיה גבוה מן הארץ פותח טפח.

משנה ג[עריכה]

סגוס עבה וכופת עבה אינן מביאין את הטומאה עד שיהיו גבוהים מן הארץ פותח טפח.

קפולים זו על גבי זו אינן מביאות את הטומאה עד שתהא העליונה גבוהה מן הארץ פותח טפח.

היה אדם נתון שם, בית שמאי אומרים, אינו מביא את הטומאה.

ובית הלל אומרים, אדם חלול הוא, והצד העליון מביא את הטומאה.

משנה ד[עריכה]

היה משקיף בעד החלון והאהיל על קוברי המת, בית שמאי אומרים, אינו מביא את הטומאה.

ובית הלל אומרים, מביא את הטומאה.

ומודים שאם היה לבוש בכליו, או שהיו שנים זה על גבי זה, שהם מביאין את הטומאה.

משנה ה[עריכה]

היה מוטל על האסקופה והאהילו עליו קוברי המת, בית שמאי אומרים, אינו מביא את הטומאה.

ובית הלל אומרים, מביא את הטומאה.

משנה ו[עריכה]

הטומאה בבית והאהילו עליו טהורים, בית שמאי מטהרין, ובית הלל מטמאין.

משנה ז[עריכה]

כלב שאכל בשר המת ומת הכלב ומוטל על האסקופה, רבי מאיר אומר, אם יש בצוארו פותח טפח, מביא את הטומאה.

ואם לאו, אינו מביא את הטומאה.

רבי יוסי אומר, רואין את הטומאה, מכנגד המשקוף ולפנים, הבית טמא.

מכנגד המשקוף ולחוץ, הבית טהור.

רבי אליעזר אומר, פיו לפנים, הבית טהור.

פיו לחוץ, הבית טמא, שהטומאה יוצאת דרך שוליו.

רבי יהודה בן בתירא אומר, בין כך ובין כך, הבית טמא.

כמה תשהה במעיו, שלשה ימים מעת לעת.

בעופות ובדגים, כדי שתפול לאור ותשרף, דברי רבי שמעון.

רבי יהודה בן בתירא אומר, בעופות ובדגים, מעת לעת.

משנה ח[עריכה]

החדות שבבית ומנורה בתוכו, והפרח שלה יוצא וכפישה נתונה עליו, שאם תנטל המנורה וכפישה עומדת על פי החדות, בית שמאי אומרים, החדות טהור, ומנורה טמאה.

בית הלל אומרים, אף המנורה טהורה.

ומודים שאם תנטל המנורה וכפישה נופלת, הכל טמא.

משנה ט[עריכה]

כלים שבין שפתי כפישה לבין שפתי החדות, אפילו עד התהום, טהורים.

טומאה שם, הבית טמא.

טומאה בבית, כלים שבכותלי החדות, אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח, טהורים.

ואם לאו, טמאים.

אם היו כותלי החדות רחבים משל בית, בין כך ובין כך טהורים.

<< | משנה אהלות יא דפוסים | >>