משנה אהלות יא רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) בית שנסדק -

טומאה בחוץ -

כלים שבפנים - טהורין.

טומאה בפנים -

כלים שבחוץ -

בית שמאי אומרין: עד שיהא בסדק ארבעה טפחים.

בית הלל אומרין: כל שהוא.

רבי יוסי אומר, משום בית הלל: פותח טפח.

(ב) אכסדרה שנסדקה -

טומאה בצד זה -

כלים שבצד השני - טהורין.

נתן את רגלו או קנה מלמעלן - עירב את הטומאה.

נתן את הקנה בארץ -

אינו מביא את הטומאה - עד שיהא גבוה מן הארץ פותח טפח.

(ג) סגוס עבה, וכופת עבה -

אינן מביאין את הטומאה - עד שיהו גבוהין מן הארץ פותח טפח.

קפילין זו על גבי זו -

אינן מביאות את הטומאה - עד שתהא העליונה גבוהה מן הארץ פותח טפח.

היה אדם נתון שם -

בית שמאי אומרין: אינו מביא את הטומאה.

ובית הלל אומרין: אדם חלול הוא, והצד העליון מביא את הטומאה.

(ד) היה משקיף בעד החלון,

והאהיל על קוברי המת -

בית שמאי אומרין: אינו מביא את הטומאה.

ובית הלל אומרין: מביא את הטומאה.

ומודים, שאם היה לבוש בכליו,

או שהיו שנים זה על גבי זה - שהן מביאין את הטומאה.

(ה) היה מוטל על האסקופה,

והאהילו עליו קוברי המת -

בית שמאי אומרין: אינו מביא את הטומאה.

ובית הלל אומרין: מביא את הטומאה.

(ו) הטומאה בבית,

והאהילו עליו טהורין -

בית שמאי: מטהרין.

ובית הלל: מטמאין.

(ז) כלב שאכל בשר המת,

ומת, ומוטל על האסקופה -

רבי מאיר אומר:

אם יש בצווארו פותח טפח - מביא את הטומאה,

ואם לאו - אינו מביא את הטומאה.

רבי יוסי אומר: רואין את הטומאה -

מכנגד השקוף ולפנים - הבית טמא,

מכנגד השקוף ולחוץ - הבית טהור.

רבי אליעזר אומר:

פיו לפנים - הבית טהור,

פיו לחוץ - הבית טמא,

שהטומאה יוצאה דרך שוליו.

רבי יהודה בן בתירה אומר:

בין כך, ובין כך - הבית טמא.

וכמה תשהה במעיו?

שלשה ימים מעת לעת.

ובעופות ובדגים -

כדי שתיפול לאור ותישרף - דברי רבי שמעון.

רבי יהודה בן בתירה אומר:

בעופות ובדגים - מעת לעת.

(ח) החדות שבבית, ומנורה בתוכו,

והפרח שלה יוצא, וכפישה נתונה עליו,

שאם תינטל מנורה, וכפישה עומדת על פי החדות -

בית שמאי אומרין:

החדות - טהור,

ומנורה - טמאה.

בית הלל אומרין: אף מנורה טהורה.

ומודים,

שאם תינטל מנורה, וכפישה נופלת - הכל טמא.

(ט) כלים שבין שפתי כפישה לבין שפתי החדות -

אפילו עד התהום - טהורין.

טומאה שם - הבית טמא.

טומאה בבית, כלים שבכותלי החדות -

אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח - טהורין,

ואם לאו - טמאין.

אם היו כותלי החדות רחבים משל בית -

בין כך, ובין כך - טהורין.

הדף הראשי של משנה אהלות יא

משנה אהלות, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב