משנה אהלות יא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק יא · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

היה משקיף בעד החלון ה והאהיל על קוברי המת, בית שמאי אומרים, אינו מביא את הטומאה.

ובית הלל אומרים, מביא את הטומאה.

ומודים שאם היה לבוש בכליו, או שהיו שנים זה על גבי זה, שהם מביאין את הטומאה.

נוסח הרמב"ם

היה משקיף בעד החלון והאהיל על קוברי המת בית שמאי אומרין אינו מביא את הטומאה ובית הלל אומרין מביא את הטומאה ומודים שאם היה לבוש בכליו או שהיו שנים זה על גבי זה שהן מביאין את הטומאה.

פירוש הרמב"ם

לא יצטרך לבאר כאשר אמרו קוברי המת ר"ל נושאי המת עד שיהיה המת עצמו הוא אשר האהיל על הדבר אהל וענין מביא את הטומאה בכאן שיביא לבית ויטמא הבית אשר ישקיף ממנו וטעם זה אצל ב"ה היות האדם חלול והצד העליון מביא את הטומא' לפי שהוא כמו אהל קצתו על המת וקצתו תוך הבית וזה האהל בינו ובין גופו גובה טפח ויותר לפי שהאדם חלול:

פירוש רבינו שמשון

היה אדם משקיף. מן החלון למטה והאהיל על קוברי המת בית שמאי לטעמייהו דלא חשבי חלל גופו ואין מביא את הטומאה לבית וב"ה לטעמייהו דחשבי ליה חלל הילכך אע"פ שגופו דבוק בחלון צד עליון שבו מביא את הטומאה לבית דהא איכא חלל גופו דהוי טפח והאי אין בוקעת בינו לחלון ותכנס לבית כמו גבי נסר שעל פי התנור לקמן [בריש] פי"ב פירשתי לעיל בריש פרק חמישי:

ומודים. פי' בית שמאי באדם לבוש שהמלבוש כסדינים:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

והאהיל על קוברי המת - היינו שהאהיל על המת:

בית שמאי אומרים אינו מביא את הטומאה - בית שמאי לטעמייהו, דחלל גופו לא חשיב חלל, הלכך אין מביא את הטומאה לבית. ובית הלל לטעמייהו דחשבי ליה חלל, הלכך אע"פ שגופו דבוק בחלון, צד עליון שבו מביא את הטומאה לבית, דהא איכא חלל גופו דהוי טפח:

ומודים - בית שמאי באדם לבוש:

פירוש תוספות יום טוב

היה משקיף בעד החלון. כן הוא בס"א. וכן הוגה בנוסחת מהר"ם. ופי' היה אדם מביט מן החלון למטה:

ומודים. פי' הר"ב ב"ש כו'. ואשכחן כה"ג וכמ"ש ברפ"ג דפאה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על המשנה) משקיף בעד החלון. פירוש, היה אדם מביט מן החלון למטה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

היה משקיף בעד החלון. כך צ"ל:

בפי' ר"ע ז"ל ב"ש לטעמייהו דחלל גופו לא חשיב חלל. אמר המלקט וכיון דבטנו על החלון אין מקום לטומאה ליכנס הלכך וכו':


פירושים נוספים