משנה אהלות יא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק יא · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הבית שנסדק, טומאה בחוץ, כלים שבפנים טהורין.

טומאה בפנים, כלים שבחוץ, בית שמאי אומרים, עד שיהא בסדק ארבעה טפחים.

בית הלל אומרים, כל שהוא.

רבי יוסי אומר משום בית הלל, פותח טפח.

נוסח הרמב"ם

בית שנסדק טומאה בחוץ כלים שבפנים טהורין טומאה בפנים כלים שבחוץ בית שמאי אומרין עד שיהא בסדק ארבעה טפחים בית הלל אומרין כל שהוא רבי יוסי אומר משום בית הלל פותח טפח.

פירוש הרמב"ם

כבר נכפל פעמים שדרך טומאה לצאת ואין דרכה להכנס וכאשר נסדק הבית וזה כשנסדק הגג כולו והכתלים הנושאין הגג עד הארץ והיתה הטומאה בחצי הפנימי משני חלקי הבית והוא החלק אשר כנגד לפתח והכלים בחלק האחר אשר ימשך לחוץ בית שמאי אומרים עד שיהיה רחב הסדיקה ארבעה טפחים ואז לא יטמאו אלו הכלים שאנחנו לא נצטרך בפותח טפח לבד בכאן להיות הטומאה בפנים וכלים בחלק החיצוני שדרך טומאה לצאת וב"ה אומרים שלא יצטרך לפותח טפח להיות הגג בכלל הבית וכבר התבאר בתוספתא באמרם כל שהוא הוא שיהיה הסדק שיעור חוט המשקולת ור' יוסי אומר פותח טפח על השרש והלכה כבית הלל:

פירוש רבינו שמשון

בית שנסדק. בכי האי גוונא איירי שהגג פרח לאויר לחוץ כנגד הסדק ואם הטומאה בחוץ תחת הגג כלים שבפנים טהורים אע"פ שיש בסדק כשיעור לב"ש ולבית הלל ולרבי יוסי משום דאין דרך טומאה להכנס וכשאין גיפוף בסדק איירי דאי יש גיפוף אסור:

טומאה בפנים וכלים בחוץ טהורים. דאפי' בחלונות מטהרינן כדתניא בתוספתא (פ"ח) ולעיל הבאתיה בפרק שביעי (מ"ג) גבי מת בבית ולו פתחים הרבה היו בו חלונות הרבה וכולן מגופית כולן טהורות ולפי שיטה זו שפירשתי איירי בשנסדק כותל הבית ומיהו קשה לפי שיטה זו דבכל מקום חלון שיש בו טפח על טפח מביא את הטומאה מבית לבית ומ"ש הכא לפיכך נראין הדברים שנסדק הגג על פני כולו ונחלק לשנים דאיכא השתא שני חלקים והיתה טומאה בחציו החיצון שהפתח בו והכלים בחציו הפנימי היתה טומאה בחציו הפנימי אם היה רחב הסדק כמלא חוט המשקולת לב"ה כדקתני בתוספתא דכליו שבחציו החיצון טהורין פחות מכאן טמאין והשתא הוי דומיא דאכסדרה שנסדקה וכל הנך שיעורי בטומאה בחלק הפנימי לפי שסוף הטומא' לצאת דרך הפתח שבחלק החיצון וכל טומאה בחיצון אפי' כל שהוא ממש מפסיק שכן מוכח לשון המשנה דאטומאה בפנים פליגי:

תניא בתוספתא [רפי"ב] וכמה יהא הסדק הזה ב"ה אומרים כל שהוא מלא חוט המשקולת ורבי יוסי אומר משום בית הלל פותח טפח אמר רבי תמיה אני אם אמר רבי יוסי בפותח טפח לא אמר אלא בכזית מן המת בלבד. טומאה מבפנים וכלים מבחוץ אע"פ שאין בסדק אלא כל שהוא מלא חוט המשקולת הרי זה מפסיק. פירוש כזית מן המת פתחו טפח להציל את הטומאה על הפתח (צ"ל אבל במת פתחו בד' כדתנן לעיל וכו'.) פי' כדתנן לעיל פ"ג (מ"ו) אבל במת פתחו בד': טומאה בפנים וכלים בחוץ. איפכא גרסינן טומאה מבחוץ וכלים מבפנים דאפילו כל שהוא מפסיק ללשון אחרון שפירש' במתני' וללשון קמא אי אפשר לישב כלל שהלשון מגומגם דהוה ליה למימר אע"פ שיש בסדק מלא חוט המשקולת הרי זה מפסיק עד שיהא טפח לכזית או ארבעה טפחים ושמא רבי כתנא קמא סבירא ליה והכי קאמר הרי זה מפסיק כלומר דין לסדק להיות כזה השיעור ויותר נראה לפרש דקאי אסדק דאכסדרה ולאו אדלעיל קאי ובכמה מקומות מצינו בתוספתא כענין זה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הבית שנסדק - גג הבית שנחלק על פני כולו לשני חלקים:

טומאה בחוץ - לצד החיצון שבו הפתח:

כלים שבפנים טהורים - שאין דרך טומאה ליכנס אלא לצאת:

ובית הלל אומרים כל שהוא - בתוספתא מפרש כל שהוא דבית הלל ובלבד שיהא כחוט המשקולת א. והלכה כבית הלל:

פירוש תוספות יום טוב

כלים שבפנים טהורים. עיין במשנה דלקמן [בדבור המתחיל] נתן את רגלו וכו':

בית הלל אומרים כל שהוא. כתב הר"ב בתוספתא מפרש כו' ובלבד שיהא כחוט המשקולת. וכתב מהר"ם צריך לומר דאין יכול לקבל מעזיבה בינונית. דאי יכול לקבל. אפי' סככות ופרעות שיכולין לקבל מעזיבה בינונית. לרבנן דר"מ מביאין הטומאה מזו לזו לעיל פ"ח. או שמא התוספתא אתיא כר"מ. דבעי שיכולין לקבל מעזיבה רכה ע"כ. והרמב"ם בפט"ז מהט"מ [הלכה ו'] פסק לדתוספתא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על הברטנורא) צריך לומר דאינו יבול לקבל מעזיבה בינונית. דאי יכול לקבל, אפילו סככות ופרעות מביאין טומאה לרבנן דפרק ח' משנה ב'. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הבית שנסדק וכו'. ז"ל הרמב"ם פט"ז דהלכות טומאת מת סימן ו' ז' בית שנסדק גגו וכותליו ונעשה שני חלקים וכו' ועל פי דרכו פירשו הר"ש והרא"ש ז"ל וז"ל הרא"ש ז"ל בית שנסדק כגון שפתחו במזרח ואחוריו לצד מערב ונסדק כל גג הבית מצפון לדרום מעבר לעבר ע"כ אבל הראב"ד ז"ל פי' שם בהשגות דהבית שנסדק קאי אכותל בלבד ועוד פי' הוא ז"ל שם דשיעורין דמתני' לטומאה וה"פ בש"א אינו מוציא את הטומאה עד שיהא בו ד' טפחים ואפילו לכזית לפי שאין לסדק תאר פתח ובה"א כעובי חוט המשקולת אע"פ שאין בו טפח מפני שהוא ארוך וסופו להיות גדל והולך ור' יוסי אומר משום ב"ה לפותח טפח כדין חור שבין בית לבית לכזית ע"כ:

טומאה בחוץ כלים שבפנים טהורים. שאין דרך טומאה ליכנס אלא לצאח ולא אמרינן לבוד גבי טומאה ואפילו אויר כל שהוא מפסיק:

עד שיהא בסדק ד' טפחים. פי' אז האויר מפסיק ואין הטומאה עוברת את האויר וכלים שבחוץ טהורים. ובה"א אויר כל שהוא כחוט המשקולת מפסיק:

ר' יוסי אומר משום ב"ה פותח טפח. בתוספתא אמר רבי תמה אני אם אמר ר' יוסי בפותח טפח לא אמר אלא בכזית מן המת בלבד פי' דכזית מן המת פתחו בטפח להציל את הטומאה על הפתחים כדתנן לעיל פ"ג אבל המת פתחו בד' טפחים הר"ש ז"ל ועיין בפירושו ז"ל לעיל פ"ח סימן ב':


פירושים נוספים