ביאור:תבונה: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

[גרסה לא בדוקה]

העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־03:55, 7 בנובמבר 2007

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: תבונה

תגובה ל: בינ א שנכתבה ב13:40:25 29.07.2005

בלשון המקרא יש מילים רבות שמתארות כישרונות אינטלקטואליים שונים. אחת ממילים אלה היא "בינה" .

לדעתי, המשמעות הייחודית של ה"בינה" היא - הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות.

פירוש זה מתאים לדברי רש"י על הפסוק ( ביאור:שמות לא ג "): " ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה" ): "ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה": "חכמה = מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת = רוח הקודש".

בספר משלי, "הנבונים" משתמשים בעיקר בלב= מקום המחשבות (בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור); ע"ע חכמים, נבונים ואיברי גופם , שני פסוקים על מים עמוקים .

"תבונה" היא דבר שאדם מפיק ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא):

ביאור:ג יג : "אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה"

כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד- ע"ע חכמה, בינה, יראה, אהבה ; ודרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים - ע"ע ואורך ימים תבונה .

מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד "חכמה" מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש "בבינה" כדי להסיק מסקנות חדשות; ע"ע חכמה, בינה, דעת ויצירה , שני שלבים בלימוד .

הבינה היא כישרון מתקדם יותר - מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה ; ע' גם מה מרוויחים משתיקה .

"הבינה" עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים (בעוד שאהבת "החכמה" עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות); ע"ע רעיו של הבן .

ביטויים נוספים

איש תבונה

פסוקים נוספים בספר משלי

משלי א2-6: " "לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה ... ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה" , "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם" " (ע"ע למי מיועד ספר משלי )

(משלי ב ג): "כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך"

(משלי ב ו): "כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה"

(משלי ב יא): "מזמה תשמר עליך, תבונה תנצרכה"

(משלי ד א): "שמעו בנים מוסר אב, והקשיבו לדעת בינה"

(משלי ה א): "בני! לחכמתי הקשיבה, לתבונתי הט אזנך"

(משלי ז ד): "אמר לחכמה אחתי את, ומדע לבינה תקרא"

(משלי ז ז): "וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב"

(משלי ח ט): "כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת"

(משלי ח יד): "לי עצה ותושיה, אני בינה לי גבורה"

(משלי ט ו): "עזבו פתאים וחיו, ואשרו בדרך בינה"

(משלי יד ו): "בקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל"

משלי יד8: "חכמת ערום הבין דרכו, ואולת כסילים מרמה" יד15: "פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשרו" (ע"ע מה מבין הערום )

(משלי יד כט): "ארך אפים רב תבונה, וקצר רוח מרים אולת"

משלי טז16: "קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף" (ע"ע חכמה, בינה ומתכות יקרות ).

משלי טז21: "לחכם לב יקרא נבון , ומתק שפתים יסיף לקח" (ע"ע קריאות ושמות )

משלי יז10 : "תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה" (כי המבין מסיק מסקנות מהגערה; לפירוט ע' כאן )

משלי יז24 : "את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ" ( פירוט )

(משלי יח ב): "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו"

משלי יט25: "לץ תכה ופתי יערים, והוכח לנבון יבין דעת" (ע"ע לץ - פתי ).

(משלי כ כד): "מה' מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו"

(משלי כא ל): "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'"

(משלי כג ד): "אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל"

(משלי כג כג): "אמת קנה ואל תמכר, חכמה ומוסר ובינה"

(משלי כד יב): "כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו"

(משלי כח ב): "בפשע ארץ רבים שריה, ובאדם מבין ידע כן יאריך"

(משלי כח ה): "אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי ה' יבינו כל"

(משלי כח יא): "חכם בעיניו איש עשיר, ודל מבין יחקרנו"

(משלי כח טז): "נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים"

(משלי כט ז): "ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת"

(משלי כט יט): "בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה"

(משלי ל ב-3): "כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי. ולא למדתי חכמה, ודעת קדשים אדע"

פסוקים נוספים בספר ישעיהו

ע"ע חושים ומומים בספר ישעיהו

o

(ישעיהו יא ב): "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'"

o

(ישעיהו כט יד): "לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר"

o

(ישעיהו כט כד): "וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח"

o

(ישעיהו לג יט): "את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה"

o

(ישעיהו מ יד): "את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו"

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-31 10:02:05.

תגובות

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/bwn

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 פירוש זה מתאים לדברי רש"י על הפסוק ( [[ביאור:שמות לא ג]]  {{צ|תוכן=): " ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה <span style="text-decoration:underline">ובתבונה</span> ובדעת ובכל מלאכה}} ): {{צ|תוכן=ואמלא אתו רוח אלהים <span style="text-decoration:underline">בחכמה</span> ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה}}: {{צ|סוג=mfrj|תוכן=חכמה = מה שאדם שומע מאחרים ולמד; <span style="text-decoration:underline">תבונה</span> - <span style="text-decoration:underline">מבין דבר מליבו</span> מתוך דברים שלמד; דעת = רוח הקודש}}.
-בספר משלי, {{צ|תוכן=הנבונים}} משתמשים בעיקר [[ל- = אות-יחס שמציינת פניה מדבר אל דבר, קירבה בזמן, מטרת פעולה, שייכות, תוצאת פעולה, יחס הפעול, לפי-, על אודות-v|''בלב''= מקום המחשבות]] (בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור); ע"ע [[חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים, נבונים ואיברי גופם]] , [[מים עמוקים בפה ובלב|שני פסוקים על מים עמוקים]] .
+בספר משלי, {{צ|תוכן=הנבונים}} משתמשים בעיקר [[ביאור:לב = מקום המחשבות|''בלב''= מקום המחשבות]] (בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור); ע"ע [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים, נבונים ואיברי גופם]] , [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|שני פסוקים על מים עמוקים]] .
 {{צ|תוכן=תבונה}} היא דבר שאדם מפיק ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא):
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 ::* [[ביאור:ג יג]] : {{צ|תוכן=אשרי אדם מצא חכמה, ואדם <span style="text-decoration:underline">יפיק תבונה</span> }}
-כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד- ע"ע [[חכמה, בינה, יראה ואהבה|חכמה, בינה, יראה, אהבה]] ; ודרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים - ע"ע [[אנשים שחיים הרבה שנים יכולים לזכות לחכמה, ואנשים שמנצלים היטב את ימיהם יכולים לזכות לתבונה|ואורך ימים תבונה]] .
+כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד- ע"ע [[ביאור:חכמה, בינה, יראה ואהבה|חכמה, בינה, יראה, אהבה]] ; ודרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים - ע"ע [[ביאור:אנשים שחיים הרבה שנים יכולים לזכות לחכמה, ואנשים שמנצלים היטב את ימיהם יכולים לזכות לתבונה|ואורך ימים תבונה]] .
-מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד {{צ|תוכן=חכמה}} מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש {{צ|תוכן=בבינה}} כדי להסיק מסקנות חדשות; ע"ע [[חכמה, בינה, דעת ויצירה|חכמה, בינה, דעת ויצירה]] , [[שני שלבים בלימוד|שני שלבים בלימוד]] .
+מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד {{צ|תוכן=חכמה}} מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש {{צ|תוכן=בבינה}} כדי להסיק מסקנות חדשות; ע"ע [[ביאור:חכמה, בינה, דעת ויצירה|חכמה, בינה, דעת ויצירה]] , [[ביאור:שני שלבים בלימוד|שני שלבים בלימוד]] .
-הבינה היא כישרון מתקדם יותר - [[התבונה מכילה את החכמה|מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה]] ; ע' גם [[מותר להסתיר חוסר-ידע|מה מרוויחים משתיקה]] .
+הבינה היא כישרון מתקדם יותר - [[ביאור:התבונה מכילה את החכמה|מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה]] ; ע' גם [[ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|מה מרוויחים משתיקה]] .
-{{צ|תוכן=הבינה}} עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים (בעוד שאהבת {{צ|תוכן=החכמה}} עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות); ע"ע [[רעיו של הבן|רעיו של הבן]] .
+{{צ|תוכן=הבינה}} עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים (בעוד שאהבת {{צ|תוכן=החכמה}} עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות); ע"ע [[ביאור:רעיו של הבן|רעיו של הבן]] .
 ==ביטויים נוספים==
 ::*
-:: [[איש תבונה בספר משלי|''איש תבונה'']]
+:: [[ביאור:איש תבונה בספר משלי|''איש תבונה'']]
 ::
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 ::*
-::משלי א2-6: " {{צ|תוכן=לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי <span style="text-decoration:underline">בינה</span> ... ישמע חכם ויוסף לקח <span style="text-decoration:underline">ונבון</span> תחבלות יקנה}} , {{צ|תוכן=להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם}} " (ע"ע [[מבנה משלי א-0106|למי מיועד ספר משלי]] )
+::משלי א2-6: " {{צ|תוכן=לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי <span style="text-decoration:underline">בינה</span> ... ישמע חכם ויוסף לקח <span style="text-decoration:underline">ונבון</span> תחבלות יקנה}} , {{צ|תוכן=להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם}} " (ע"ע [[ביאור:למי מיועד ספר משלי?|למי מיועד ספר משלי]] )
 ::
 ::*
@@ שורה 73: / שורה 73: @@
 ::
 ::*
-::משלי יד8: {{צ|תוכן=חכמת ערום <span style="text-decoration:underline">הבין</span> דרכו, ואולת כסילים מרמה}} יד15: {{צ|תוכן=פתי יאמין לכל דבר, וערום <span style="text-decoration:underline">יבין</span> לאשרו}}   (ע"ע [[איך להצליח בחיים - דרכו של הערמומי לעומת החכם|מה מבין הערום]] )
+::משלי יד8: {{צ|תוכן=חכמת ערום <span style="text-decoration:underline">הבין</span> דרכו, ואולת כסילים מרמה}} יד15: {{צ|תוכן=פתי יאמין לכל דבר, וערום <span style="text-decoration:underline">יבין</span> לאשרו}}   (ע"ע [[ביאור:איך להצליח בחיים - דרכו של הערמומי לעומת החכם|מה מבין הערום]] )
 ::
 ::*
@@ שורה 79: / שורה 79: @@
 ::
 ::*
-::משלי טז16: {{צ|תוכן=קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות <span style="text-decoration:underline">בינה</span> נבחר מכסף}} (ע"ע [[חכמה, בינה ומתכות יקרות|חכמה, בינה ומתכות יקרות]] ).
+::משלי טז16: {{צ|תוכן=קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות <span style="text-decoration:underline">בינה</span> נבחר מכסף}} (ע"ע [[ביאור:חכמה, בינה ומתכות יקרות|חכמה, בינה ומתכות יקרות]] ).
 ::
 ::*
-::משלי טז21: {{צ|תוכן=לחכם לב יקרא <span style="text-decoration:underline">נבון</span> , ומתק שפתים יסיף לקח}} (ע"ע [[קריאות ושמות בספר משלי|קריאות ושמות]] )
+::משלי טז21: {{צ|תוכן=לחכם לב יקרא <span style="text-decoration:underline">נבון</span> , ומתק שפתים יסיף לקח}} (ע"ע [[ביאור:קריאות ושמות בספר משלי|קריאות ושמות]] )
 ::
 ::*
-::משלי יז10 : {{צ|תוכן=תחת גערה <span style="text-decoration:underline">במבין</span> מהכות כסיל מאה}} (כי המבין מסיק מסקנות מהגערה; [[גערה עלולה לגרום נזק נפשי|לפירוט ע' כאן]] )
+::משלי יז10 : {{צ|תוכן=תחת גערה <span style="text-decoration:underline">במבין</span> מהכות כסיל מאה}} (כי המבין מסיק מסקנות מהגערה; [[ביאור:גערה עלולה לגרום נזק נפשי|לפירוט ע' כאן]] )
 ::
 ::*
-::משלי יז24 : {{צ|תוכן=את פני <span style="text-decoration:underline">מבין</span> חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ}} ( [[את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ|פירוט]] )
+::משלי יז24 : {{צ|תוכן=את פני <span style="text-decoration:underline">מבין</span> חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ}} ( [[ביאור:את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ|פירוט]] )
 ::
 ::*
@@ שורה 94: / שורה 94: @@
 ::
 ::*
-::משלי יט25: {{צ|תוכן=לץ תכה ופתי יערים, והוכח <span style="text-decoration:underline">לנבון</span> יבין דעת}} (ע"ע [[ענישה עקיפה - לץ ופתי|לץ - פתי]] ).
+::משלי יט25: {{צ|תוכן=לץ תכה ופתי יערים, והוכח <span style="text-decoration:underline">לנבון</span> יבין דעת}} (ע"ע [[ביאור:ענישה עקיפה - לץ ופתי|לץ - פתי]] ).
 ::
 ::*
@@ שורה 135: / שורה 135: @@
 ==פסוקים נוספים בספר ישעיהו==
-ע"ע [[חושים ומומים בספר ישעיהו|חושים ומומים בספר ישעיהו]]
+ע"ע [[ביאור:חושים ומומים בספר ישעיהו|חושים ומומים בספר ישעיהו]]
 ::o<span style="font-family: 'times new roman'; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; font-size: 7pt; line-height: normal; font-size-adjust: none; font-stretch: normal;">