מהרש"ל על הש"ס/שבועות/פרק ו

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף לח עמוד ב

גמ' ונפקא מינה כו' וכדרבא דאמר רבא כו' כצ"ל:
רש"י בד"ה אין לך כו' שאין ההודאה כו', נ"ב דוקא לשמואל דלא בעי בכפירה שתי כסף וק"ל:

דף לט עמוד א

תוס' בד"ה ואם אמר כו' לא מקני ליה כפילה כו', נ"ב קאי על שומר חנם שטען טענת גנב בפקדון ואינו רוצה לישבע אלא לשלם שאז אם נמצא הגנב שלו אז הוי הכפל שלו ולא לבעלים וק"ל:

דף לט עמוד ב

גמ' ותנן נמי ה' פרוטות הן האונאה בפרוטה והודאה בפרוטה ואילו כפירת פרוטה לא קתני וקרא כותיה כו' כצ"ל ונמחק האונאה בפרוטה, ונ"ב מתני' היא בבא מציעא:

דף מ עמוד א

תוס' בד"ה הודה במקצת כו' כטוענו חטין והודה לו בשעורין, נ"ב פי' דלא תימא דס"ל דאפילו טענו בשני מינים והודה בא' הוי כמו טענו חטין והודה בשעורין דפטור וק"ל:

דף מ עמוד ב

גמ' הא קמ"ל דכי הודה כו' שתי מחטין והודה כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה מאן דתני כו וכן משמע כו', נ"ב חוזר אקצת נראה דהשביע וק"ל [עיין במהרש"א]:

דף מא עמוד ב

תוס' בד"ה כל האומר כו' גבי לא נטמאתי דמתרצינן כו' כצ"ל:

דף מב עמוד א

גמ' ואתיא ואיתיבת אמסחתא כו' איתרע שטרא התם כו' רב פפי אמר לא כו' כצ"ל:
שם והאמרת אין נשבעין על טענת כו', נ"ב פי' מאחר שאין נשבעין לקטן על טענת עצמו אם לא שבא בטענת אביו א"כ טענתו כמאן דליתא דמי והוי כטענת עצמו והוי משיב אבידה ודו"ק:
רש"י בד"ה ההוא לוה דאמר כולי פרעתיך הס"ד:

דף מב עמוד ב

גמ' הכא דלא אמר ברי כו' כצ"ל:
רש"י בד"ה אדם עושה כו' עשה רמייה עליו כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה על כל כו' חד כלל ופרט כו', נ"ב חד כלל ופרט כו' נ"ב לאו דוקא כלל ופרט וכלל אלא כל הוא ריבוי וכל הני פרטי למעוטי אתו כלדקמן וק"ל:
בא"ד מעל כל דבר פשע כו', נ"ב פי' דליכא למימר דתרוייהו דכי יתן וגו' הוא דאתו א"כ הני פרטי דעל כל דבר פשע ל"ל אלא מעל כל דבר פשע ילפינן הכל והני פרטי דכי יתן וגו' אתו למה כלים שנים כו' ודו"ק:
בא"ד דקאמר שם אי ס"ד כו' כצ"ל, ונ"ב פי' ולומר מה הפרט מפורש דבר שמטמא כו' אבל עופות טמאים לא א"כ נכתוב להני פרטי בקרא קמא ומדלא כתיב כן ש"מ דאינו כלל ופרט אלא כל ריבויי הוא ומרבה הכל והני פרטי חד למעוטי כו':

דף מד עמוד א

תוס' בד"ה שומר כו' לאסמכתא בעלמא נקט קרא בדבריו וברייתא כו' כצ"ל:
בא"ד וה"פ אי כו', נ"ב אין זה תולה בהאי ועוד י"ל דעכ"פ צריכים אנו לפרש כן דאל"כ נהי דרבה קבלה מ"מ מה היה דעתו של המקשה אי לאו שנפרש כן וכן איתא להדיא בתוס' דהכונס ועיין בהגהתי בפרק אלו מציאות [עיין במהרש"א]:

סליק פרק שבועות הדיינין