מהרש"ל על הש"ס/שבועות/פרק ד

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף ל עמוד ב

גמ' ומנין לדיין שיודע בחבירו כו' ומנין לדיין שיודע בדין כו':
רש"י בד"ה לא ליקדים וליתב כו' כצ"ל:
בד"ה לא כו' להעמיד וכשהוא בוש לחזור כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה א"נ לשודא כו' בעל דין שכנגדו ת"ח כו', נ"ב פי' דלר"ת דמפ' שודא על הדיין דוקא א"כ בע"כ הכא איירי דשניהם תלמידי חכמים ושייך בהו שודא ויעשה הדיין שודא למי שירצה דאי לאו הכי ליכא שודא כלל ויהבינן בע"כ לת"ח בשלמא לפרש"י הא דיהבינן לת"ח ולא לעם הארץ זהו שנקרא שודא וא"כ שפיר קאמר אי נמי לשודא ודו"ק [עיין במהרש"א]:

דף לא עמוד א

גמ' ומנין לתלמיד שיושב כו' כצ"ל וכן בכל העמוד צ"ל ומנין:
רש"י בד"ה משחק בקוביא בעירבון והמראה כו' נ"ב נראה שהוא מלשון ממירין היונים דסנהדרין פ' זה בורר וחבירו פרק במה מדליקין שהמרו זה בזה בהלל ע"ש נ"ל:

דף לא עמוד ב

גמ לא כל שכן ומדמייתיה לה כו' כצ"ל:
בד"ה לאו דגמריכו' בפקדון אשר ישבע עליו כתיב משמע כו' כצ"ל:
תוס'בד"ה מההיא אין כו' כאנשים וחייב בו כו' כצ"ל:

דף לב עמוד א

רש"י בד"ה בעד טומאה כו' וכפר עדותו חייב דהא כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה שבועה שאין כו' וא"ת לימא כגון כו' נ"ב האי לישנא משמע דעל התרצן פריך דלישני הכי וע"ז תירצו התוס' דלא ניחא ליה לשנויי הכי כי אין רגילות בכך כו' ואף דרב חסדא משני הכי משום שמוכרח לכך דאפשר דלא ס"ל דמהני תוך כדי דיבור כה"ג ותדע דהא שניהם כא' בצמצום לכ"ע אין רגילות בכך וחידוש גדול הוא אפילו לר"י הגלילי דאמר אפשר לצמצם ודו"ק, ומש"ה נמי הוכרח הרי"ף לפסוק הלכתא דתוך כדי דיבור מהני וק"ל אבל על המקשה אין כאן קושיא דלישנא דכפרו שניהן כו' לא משמע הכי דא"כ הל"ל כגון שסיימו שניהם תוך כ"ד וק"ל ותדע דעל התרצן קפריך דהא משני אחר כך התוס' להדיא דברי התרצן וק"ל:

דף לב עמוד ב

תוס' בד"ה אבל כפירה כו' תוך כדי דיבור אף שני חייב נ"ב והר"ן תירץ דקמ"ל דאף הודאה של אחד מהני בתוך כדי דיבור של כפירת חבירו ודו"ק [עיין במהרש"א]:

דף לג עמוד א

גמ' השתא מיהא לא שכיב נמחק ונ"ב לפי' התוס' ל"ג:

דף לג עמוד ב

תוס' בד"ה היכא דלא כו' דמיחזי כשיקרא ובפ' כל הגט ובהכותב מסקינן כל זה נמחק:
בד"ה ונאמר להלן כו' ובעושק יחוד כלי כו' נ"ב פירוש שיחד כלי נגד הלואתו וכן על העושק דהוי דומיא דפקדון אבל אהלואה אינו מיחייב קרבן וק"ל:

דף לד עמוד א

רש"י בד"ה קסבר ר' יוסי כו' וה"ק הא דקאמר כו' המתקיימת בידיעה בלא כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה מושבע כנשבע כו' וליכא למימר דהיא גופה כו' כפריה ועבריה כצ"ל והס"ד ואח"כ מ"ה חדש ה"ג כו' איתא נמי לשעבר כו' כצ"ל:

דף לד עמוד ב

רש"י בד"ה מכדי כו' ברישא לא עשה כו' הד"א:
בד"ה מקמי כו' דס"ל דהא הוה גמיר כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה כי היכי כו' היינו משום דלבתר כו' נ"ב פי' עיקר הפירכא דהכא גבי שבועת עדות חייבו הכתוב במושבע משא"כ בפקדון דלא חייבו במושבע אללא דוקא בנשבע מפי עצמו ואף שיש לשם נמי חומרא שחייב בנשבע משא"כ בשבועת העדות לפי ס"ד דהשתא מ"מ איכא פירכא כי אין מכריעין בין החמורות וק"ל א"כ שפיר קפריך ר"ש אלא דלא הוה ליה למינקט פה שעשה בו מושבע כנשבע דלמא לפי בתר דקים ליה כו' נקטיה דבע"כ לא תמצא בשבועת העדות נשבע כי אם בתר ג"ש ודו"ק:
בד"ה הנך כו' עדיפא דמעילה ממעילה לאו כו' כצ"ל:

דף לה עמוד א

גמ' מפקדון דמזיד דלאו כשוגג כו' כצ"ל:
שם במתני' וכן יככה אלהים כו' נ"ב ברי"ף גרס בתרוייהו שם י"ה ולא אלהים אכן גם גירסא זו ישרה וקמ"ל אף שזה הקורא בתורה קורא בשם של יו"ד ה"א והוא אומר וכן יככה אלהים אפילו הכי הוי אלה וק"ל:
רש"י בד"ה זו היא כו' לעדים וכן כצ"ל:
בד"ה אל יככם כו' תעידוני וכפרו כצ"ל:
בד"ה ר"מ מחייב דמכלל כו' אם תעידוני ואם לא תעידוני יככם כצ"ל:
בד"ה בצואה כו' דכתיב בפ' נדרים כצ"ל:

דף לה עמוד ב

גמ בסוף עמוד' ה"ק ומנין לעשות שבועה שאין עמה אלה כשבועה שיש עמה אלה ת"ל ושמעה קול אלה ושמעה אלה ושמעה קול א"ר אבהו כו' כצ"ל והשאר נמחק:
רש"י בד"ה כתב אלף כו' דהאמצע קרא אדון כו' נ"ב ותימה דהא נקט בקרא אדנ"י בקמ"ץ ואם היה קורא לאחד אדון הל"ל אדני בחירי"ק אלא לכולם קראם אדונים ולגדול שבהם אמר אל נא תעבור וגו' וכן פי' בחומש:
בד"ה במיכה כו' לבני וגו' הס"ד ואח"כ צריך להתחיל הדבור י"ה קודש וה"ק הקדש הקדשתי הכסף וגו' והס"ד ואח"כ מ"ה הרי הוא אסור כו':
בד"ה ומאתים כו' הניחום ויעסקו כו' כצ"ל ונ"ב פי' תניחם מאנגריא של מלך וק"ל:
בד"ה מה כאן צ"ל מה להלן וד"ה ומה כאן צ"ל ומה להלן:
בד"ה דשבועה צ"ל אלה דשבועה כו' קול אלה דמשמע דבשבועה משתעי כצ"ל:

דף לו עמוד א

גמ וכדר' אבין אמר כו' כצ"ל:
שם בפיסקא יככה אלהים צ"ל יככה ה':
רש"י בד"ה ושמעה קול אלה כו' דהיא שבועה שיש בה כו' כצ"ל:
בד"ה ואמרה האשה כו' מהם דכופרים אחר כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה והוא דאמר כו' ולאו דשבועה כו' נ"ב פי' למלקות ולקרבן וכן דעת הרמב"ם והסמ"ג:

דף לו עמוד ב

רש"י בד"ה ושאני סוטה כו' בספרים ישנים דלא אתמר בלא תיפוך כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה ה"ג כו' ואינהו אאלהים קאי ואע"ג כו' גבי נדר דלית ליה כו' כצ"ל:

סליק פרק שבועת העדות