מהרש"ל על הש"ס/שבועות/פרק ב

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף יד עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה ופי' מיד בקושי האבר הס"ד:

דף טו עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה מכאן ואילך כו' התחלת עבודתם מחנכתן כו' כצ"ל:
בד"ה שהן שש מדבריות כו' נ"ב פי' חמש ירושלמיות הוי כמו שש מדבריות שהיו בימי משה אלמא שהוסיפו על המדה ירושלמי שתות מלבר שהרי מחמשה שלהם יהיו ששה מדבריות ומזה דייק תלמודא במנחות שאין להוסיף על המדה יותר משתות ומ"מ לתודה לא היו נוטלים יותר מחמשה ירושלמיות דהיינו ששה מדבריות כפי המדה ראשונה שהן שתי איפות אכן התוס' פירשו לשם שהוסיפו נמי על האיפות שתות ולפי פירושם היו נוטלין שש ירושלמית וכן בסמ"ג וא"כ מתני' הכי פירושה התודה היתה באה מן המדות הגדולים שחמש היו שש ראשונות אבל לעולם לא פוחתין מן ששה מדות ודו"ק:
בד"ה אטו לחמי תודה כו' לאכול בה קדשים מי מעכב עליהם כצ"ל:
בד"ה ה"ג כו' מי איכא דהאי תסברא כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה וכן תעשו כו' לעשות משכן הלא קודם כו' כצ"ל:
בד"ה מתיב רבא כו' בקרא וכדאמר לקמן כו' כצ"ל:

דף טו עמוד ב[עריכה]

גמ' ואומר ארוממך ה' גו' יפול מצדך אלף ואומר יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן עד כי אתה כו' כצ"ל ונ"ב וזה לשון ר' יונה בפי' לרי"ף בפ"ק דברכות שיר של פגעים בכנורות ובנבלים כו' פי' כשקידש עזרא את ירושלים היו הולכים סביבות העיר ואומרים שיר זה להבריח את הפגעים והמזיקים והיו אומרים אותו בשמחה ובשירים ומפרש ואזיל שאותו שיר של פגעים הוא יושב בסתר עליון ולא גרסינן ואומר אלא אומר דפירושי קמפרש מהו שיר של פגעים עכ"ל:
רש"י בד"ה ושיר של פגעים כו' והכי איתא בתורת כהנים כו' כצ"ל ונ"ב גליון ותימה לפי פי' זה לא היה לו לומר יושב בסתר עליון אלא ויהי נועם כו' עד כאן:
בד"ה אין לו חלק כו' הלוחש כו' כצ"ל:

דף טז עמוד ב[עריכה]

גמ' אם אינו ענין לטומאה שבחוץ תנהו ענין לטומאה שבפנים כל זה נמחק:
תוס' בד"ה או אידי כו' ואמר הר"ר שלמה מדריו"ש כו' נ"ב פי' ותופס גירסת הספרים דל"ג ליכתב או אידי ואידי כו' ודו"ק [עיין במהרש"א]:
בא"ד וי"ל משום כו' נ"ב כמו אלא י"ל ודו"ק נ"ל:

דף יז עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה דאניס כו' משנטמא שיעור שהייה כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה או אין צריך כו' והכא אפילו כו' נ"ב ענין בפני עצמו שרצה לתרץ דהתם בעינן שהייה קצת והכא משמע אם א"צ שהייה למלקות דחייב מיד אפילו בלא שהה כלל על כן מפרש דהכא נמי בעינן שהייה קצת ובפרק אלו הן הלוקין הקשה קושיא זו ומתרץ בע"א נ"ל:
בא"ד ונראה דאפילו כו' נ"ב פי' שלא תקשה א"כ לפי מאי דבעי הכא דבעינן נמי שהייה למלקות והלא גבי כלאים לא בעינן שהייה גמורה ודו"ק:
בד"ה נזיר בקבר כו' משמע כל זמן כו' דמי שיהיה נוגע בו כו' כצ"ל:

דף יז עמוד ב[עריכה]

גמ' והא קמ"ל כו' כצ"ל:

דף יח עמוד א[עריכה]

גמ' אנוס ואפרישה מזיד ואי בעם הארת כו' ובת"ח ות"ח כו' על שלה טמא בספק ופטורין מן הקרבן ואיידי דבעי כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה והא נמצא כו' מספק ופטורה מן כו' כצ"ל:
בד"ה המשמש כו' לשמש ועד זה נכנס כו' כצ"ל:

דף יח עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה עונה כו' או יום או לילה כו' נ"ב והסמ"ג מפרש שש שעות ע"ש:

דף יט עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה אי מטומאה כו' מן העבירה שאמרו לו כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה הרי העלם כו' גבי העלם שבת והעלם מלאכות פשיט כו' כצ"ל ונ"ב פי' דקמבעי ליה התם אי אמרינן העלם שבת בידו ואינו חייב אלא אחת או העלם מלאכות בידו וחייב אכל מלאכה ומלאכה כו':
בד"ה אמר רב אשי כו' טומאה בידו ואם להפך כו' כצ"ל:

דף יט עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה ונודע לו כו' באשם תלוי וחזר כו' הד"א:

סליק פרק ידיעות הטומאה