מהרש"ל על הש"ס/ביצה/פרק ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | מאירי | ריטב"א | רשב"א | רמב"ן | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש
על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף ל עמוד א[עריכה]

גמ' בעצים שבמוקצה נרשם גמ':

שם לדרו בריגלא כו'. נ"ב עץ מפוצל בראשו וקושר בו משא ב' בני אדם ומכניס צוארו בין שני פצליו ומוטל על ב' כתפיו וקורין אותו בלשון אשכנז גבל"א וראשו של מטה ארוך וכשעומד לפוש מציגו בקרקע רש"י סוף פרק האומנים:

שם ד' אמות ברה"ר נמחק:

תוס' בד"ה זימנין כו' כי נפיל בגו מיא כו' כי נפיל לגווה הולך כו' כן הוא בס"א:

בד"ה אין מטפחין כו' ולא נהירא דתיפוק כו' כצ"ל:

בד"ה דהא תוס' יוה"כ כו'. נ"ב עיין ברא"ש פרק ב"מ:

בד"ה מן הקרפף כו'. נ"ב שייך לקמן בדף ל"א ע"א:


דף ל עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה וכי תניא כו' להצניעם שם הס"ד:

בד"ה ור' שמעון כו' אהלא הס"ד:

בד"ה ועטרה כו' אוברייץ סדינים כו' הד"א:

בד"ה אביי ורבא כו' תנאי זה שהרי על כרחו כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה עד מוצאי כו' נאכל בשבת היה מוכן מי"ט לשבת והוי כעין נולד כו' כצ"ל:

בד"ה אמר רב מנשיא בריה דרבא סיפא כו' מצי נמי למיפרך למאי דס"ל כו' כצ"ל. ונ"ב ה"פ המקשה דפריך מדברי רב מנשיא אמאי דאמר דסוכה דמצוה לא ה"ה דהוי מצי נמי למיפרך אמאי דאמר דבסוכה דעלמא מהני תנאה דהא המקשה ע"כ ס"ל הא דקאמר רבי עקיבא דעצי סוכה אסורין כל ז' ע"כ משום מוקצה מחמת איסור דסתירת אהל הוא וקרא אסמכתא בעלמא הוא דאי משום מצוה מ"ש מעטרה בקרמים כו' ותלה בה אגוזים דשרי אלא משום דלית בהו סתירת אהל וא"כ מאחר דאיסורו מחמת מוקצה דסתירה לא משתכח תנאי בשום סוכה אפי' בסוכה דעלמא דהא נמי אית ביה סתירת אהל אלא משום דבמסקנא עצי סוכה אסורי כך ז' מקרא משום מצוה ולא משום סתירת אהל כמו שעלה על דעתו בטעות מש"ה לא חש למיפרך ודי לו בזה מה שפריך מצוה אמצוה שהוא קשה אף לפי האמת ודו"ק:

בד"ה אבל עצי כו' ועל היותר קאמר שאסור מטעם מוקצה כו'. נ"ב והמקשה דפריך מנויי סוכה אעצי סוכה לא ידע שיש חילוק בין יתר מכדי הכשר סוכה לכדי הכשר סוכה ומשני באומר איני בודל מהם כל בין השמשות דלא חיילא קדושה על נויי סוכה וכן על עצים היתרים על הכשר סוכה מהני בה תנאה אבל עצי סוכה כדי הכשר חיילא קדושה עלייהו על כרחו דבר תורה כל ז' ולא מהני תנאה והא דקאמר התם ואם התנה עליהם הכל לפי תנאו ופריך למימרא דמהני בה תנאה כו' ומשני סיפא אתאן לסוכה דעלמא ובתר הכי פריך וסוכת החג לא מהני בה תנאה והתנן סיככה כו' לא בעי לשנויי הכל לפי תנאו על יתירות מכדי הכשר סוכה דהכל לפי תנאו משמע בכל הסוכה. תוספות פרק במה מדליקין:


דף לא עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה איבעיא להו כו' והכי פי' כל שסמוך לעיר וגם אית ליה פותחת כו' כצ"ל:


דף לא עמוד ב[עריכה]

תוס' ד"ה אבל קרדום וקופיץ וכו'. נ"ב גליון הוא מדברי אחרונים שקבלו מן הראשונים:

בד"ה ונפחת כו' דאתיא האי סתמא כר"ש כו'. נ"ב פי' הת"ק וכ"ש ר' מאיר ולא פליגי אלא בפוחת לכתחילה משום דדומה לבנין או משום טירחא:

בא"ד דברי ר"ש דהא ס"ל כר"מ כצ"ל:


דף לב עמוד א[עריכה]

גמ' טהורות באהל המת וטמאות במשא הזב כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה חותכן באור בגמ' כו' הד"א:

בד"ה וממאי דס"ל לרבי מאיר בנר כשאר כו' כצ"ל:


דף לב עמוד ב[עריכה]

גמ' ומי שיסורין מושלין בגופו כו'. נ"ב נראה לי לפרש מושלין וגוברין על הגוף שלא יכול ללמוד תורה והיינו דאמרינן בפ"ק דברכות איזה יסורין שאינם של אהבה שיש בהן ביטול תורה וכן הא דאמר מי שאשתו מושלת עליו כלומר שגוברת עליו ומבטלו מתורה ומצות וק"ל:

תוס' בד"ה וקטמא שרי כו' וי"ל צ"ל ועי"ל כו' ושריק בלא גיבול כצ"ל:


דף לג עמוד א[עריכה]

גמ' ולא מן הרעפים נמחק:

רש"י בד"ה והלכתא כו' וקדרה הס"ד:

תוס' בד"ה ר' אליעזר אומר וכו' היינו דוקא גבי אכילה כו'. נ"ב פי' בעינן מלפניו:


דף לג עמוד ב[עריכה]

גמ' ומריח בו קוטמו ומריח בו בד"א ברכין כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה כי הוינא כו' ולכך לא מברכי' דהא גם בי"ט כו'. נ"ב כל זה הוא בכלל אין לפרש כי לפי האמת אינו שובת כמ"ש במרדכי פרק ע"פ דף ר"ס עמוד ד':


דף לד עמוד א[עריכה]

גמ' תנן התם צ"ל תניא אחד מביא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ואמרי לה כו' להקשותה בהסק ראשון כו' כצ"ל:

בד"ה מי מחזקינא כו' טרפות הכא מאי כו' הס"ד והד"א:

בד"ה ועוד כו' אותביניה בעירובין כו'. נ"ב בפ"ב דף כ"ג:

בא"ד בן בבא דאותבי מרבי אליעזר דסוכה ושני ולא אפסקיה אלא במילתיה ואלו אותביה מהא כו' שלא כסדר כצ"ל והס"ד:

בד"ה עומד אדם כו' דאמר באין צדין כצ"ל. ונ"ב דף כ"ז ע"א:

תוס' בד"ה למלוג נמחק למלוג וצ"ל הדבור מולגין הראש כו':

בד"ה ועוד א"ר אליעזר כו' חדא כו' לעיל כו' כצ"ל:


דף לד עמוד ב[עריכה]

גמ' מהו שתקבע מוקצה למעשר כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה תינוקות כו' דיש להם מחשבה ע"י כו' כצ"ל:

בד"ה מהו שתקבע מוקצה למעשר מוקצה כו' הד"א. בד"ה מאי טעמא כו' כדאמרינן בהשוכר את הפועלים וזה כשנכנס כו' בהשוכר כצ"ל והס"ד:

בד"ה שאני כו' אכילה הס"ד:

תוס' בד"ה הא בשאר כו' שערים צ"ל דרך גגות וקרפיפות. (עיין במהרש"א):

בד"ה אי הכי כו' כדפרישית לעיל כו' כצ"ל:


דף לה עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה תא שמע כו' משום מעשר הס"ד:

בד"ה ואחד מקח כו' כדלקמן הס"ד ואח"כ לר"י למימר הוא ג"כ ס"ד:


דף לה עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה הלוקח תאנים מעם הארץ במקום שרוב כו'. מהן עראי ואין אוכל מהן קבע דאין מקח כו' כצ"ל: