משנה ביצה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ביצה פרק ד: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר מועד · מסכת ביצה · פרק רביעי ("המביא כדי") · >>

פרקי מסכת ביצה: א ב ג ד ה

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

המביא כדי יין ממקום למקום, לא יביאם בסל ובקופה, אבל מביא הוא על כתפו או לפניו.

וכן המוליך את התבן, לא יפשיל את הקופה לאחוריו, אבל מביאה הוא בידו.

ומתחילין בערימת התבן, אבל לא בעצים שבמוקצה.

משנה ב[עריכה]

אין נוטלין עצים מן הסוכה, אלא מן הסמוך לה.

מביאין עצים מן השדה מן המכונס, ומן הקרפף אפילו מן המפוזר.

איזהו קרפף? כל שסמוך לעיר, דברי רבי יהודה.

רבי יוסי אומר: כל שנכנסין לו בפותחת, ואפילו בתוך תחום שבת.

משנה ג[עריכה]

אין מבקעין עצים, לא מן הקורות, ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב.

ואין מבקעין לא בקרדום ולא במגירה ולא במגל, אלא בקופיץ.

בית שהוא מלא פירות, סתום ונפחת, נוטל ממקום הפחת.

רבי מאיר אומר, אף פוחת לכתחילה ונוטל.

משנה ד[עריכה]

אין פוחתין את הנר, מפני שהוא עושה כלי.

ואין עושין פחמין ביום טוב, ואין חותכין את הפתילה לשנים.

רבי יהודה אומר, חותכה באור לשתי נרות.

משנה ה[עריכה]

אין שוברין את החרס, ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח.

ואין גורפין תנור וכירים, אבל מכבשין.

ואין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה.

ואין סומכין את הקדירה בבקעת, וכן בדלת.

ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביום טוב, ורבי אלעזר ברבי שמעון מתיר.

משנה ו[עריכה]

רבי אליעזר אומר: נוטל אדם קיסם (משלפניו) לחצוץ בו שיניו, ומגבב מן החצר ומדליק, שכל מה שבחצר מוכן הוא.

וחכמים אומרים: מגבב משלפניו ומדליק.

משנה ז[עריכה]

אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר ולא מן המים, ואין מלבנין את הרעפים לצלות בהן.

ועוד אמר רבי אליעזר: עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית, ואומר: מכאן אני אוכל למחר.

וחכמים אומרים: עד שירשום ויאמר, מכאן ועד כאן.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה ביצה ד ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה אבל מביא הוא על כתפו או לפניו המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו אבל מוליכה בידו ומתחילים בערמת התבן אבל לא בעצים שבמוקצה.

(ב) אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה ומביאים עצים מן השדה מן המכונס ומן הקרפף ואפילו מן המפוזר איזה הוא קרפף כל שהוא סמוך לעיר דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר כל שנכנסים לו בפותחת ואפילו בתוך תחום השבת.

(ג) אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה אין מבקעין לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיס בית שהוא מלא פירות וסתום נפחת נוטל ממקום הפחת רבי מאיר אומר אף פוחת כתחילה ונוטל.

(ד) אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי אין עושין פחמין ואין חותכין את הפתילה לשנים רבי יהודה אומר חותכה באור לשני נרות.

(ה) אין שוברין את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח אין גורפין תנור וכירים אבל מכבשין אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהם את הקדירה אין סומכין את הקדירה בבקעת וכן בדלת אין מנהיגין את הבהמה במקל ביום טוב.

(ו) רבי אליעזר אומר נוטל אדם קיסם לחצות בו שיניו ומגבב מן החצר ומדליק שכל מה שבחצר מוכן וחכמים אומרים אף מגבב מלפניו ומדליק.

(ז) אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר ולא מן המים ואין מלבנין את הרעפים לצלות עליהן בשר ולשפות עליהן את הקדירה ועוד אמר רבי אליעזר עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר וחכמים אומרין עד שירשום ויאמר מיכן ועד כאן.

פירושים[עריכה]