מהרש"ל על הש"ס/ביצה/פרק ג

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף כג עמוד ב

רש"י בד"ה ביברים כו' שקורין ויביי"ר הס"ד:

דף כד עמוד א

ד"ף כד ע"א גמ' והני לא עבידי לרבויי כלהו נמי עבידי לרבויי לכלובן כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה הכא דקתני כו' ולא לבית כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה כל היכא כו' היה להם גובה בכתלים כו' כצ"ל:

בד"ה ותניא כו' לפי מה שפירשתי במתניתין כו' גזירה לגזירה א"נ סמוך אההיא כו' מחוסר צידה פטור ושאינו מחוסר צידה חייב וה"פ מחוסר צידה פטור הצד לתוכו פטור דהא מחוסר צידה וא"כ הצד מתוכו חייב וה"פ הואיל ואוקמת כו' כצ"ל:

דף כד עמוד ב

תוס' בד"ה ולערב כו' דמותרין במוצאי יום טוב כו' להחמיר בדבר כצ"ל והס"ד והשאר הוא גליון:

דף כה עמוד א

רש"י בד"ה חוץ לתחום אסורין כו' טעם אחר נ"ל כו' עד ס"ה נמחק. ונ"ב נ"ל שאינו לשון רש"י כי רש"י תופס הטעם משום שלא יהנה ולא משום שלא יאמר וכן התוס' הביאו התירוץ ראשון ושום תלמיד מבעלי תוס' הגיה פי' זה וק"ל (עיין במהרש"א):

בד"ה ומצא לפני כו' כלום שאסורין דחיישינן שמא כו' כצ"ל והד"א:

דף כה עמוד ב

רש"י בד"ה מקטע כו' את ה' הס"ד:

בד"ה צריכין כו' לדרשא מותר כו' הד"א:

תוס' בד"ה וצלף באילנות כו'. נ"ב דבור זה הוא גליון:

בא"ד ועוד שטוען פירות כו' ששורין ביין מן כו' כצ"ל:

דף כו עמוד א

רש"י בד"ה ואם לאו כו' מן ועבר ואסקיה כו' עד דעבר ואסקיה נמחק הכל (עיין במהרש"א):

תוס' בד"ה בכור כו' הכי פירושו כל שאין מומו ניכר כו' מום קבוע מאתמול ור' שמעון כו' כצ"ל:

דף כו עמוד ב

רש"י בד"ה חכמים כו' דיעבד קאמר כרב נחמן כו' כצ"ל:

בד"ה ההיא דלעיל הס"ד:

בד"ה אי נימא כו' מאתמול ניכר כלל כו' כצ"ל:

בד"ה ואי דלא כו' כדכתיב ביום הששי כו'. נ"ב פי' אסמכתא בעלמא:

בד"ה ואדחו בשבת שנפלו כו' הד"א:

בד"ה אי דאחזו בין השמשות הס"ד:

דף כז עמוד א

רש"י בד"ה אמרו הלכה כו' דבר זה ומפרש כו' כוותיהו והא כו' הד"א:

בד"ה אמר ליה אביי לרב יוסף הס"ד:

תוס' בד"ה אלא גמרו כו' דשרינן קדרות כו' כצ"ל:

דף כז עמוד ב

רש"י בד"ה אלא טעמא כו' נקט ופרכינן כו' הד"א:

דף כח עמוד ב

רש"י בד"ה שפוד שפחות כו' השמועות שפוד הא דאמרן שפחות כו' כרבי אליעזר גומות כו' שנשרו בלורית כו' הד"א:

תוס' בד"ה רבינא אמר כו' גבי כרכי דזוזי והכא כו' כצ"ל. ונ"ב פי' מחצלת העשויה לספינות לכסות פרקמטיא שבתוכן וזוזי הוא ספינות בלשון ארמי מצאתי בתשובת הגאונים רש"י:

דף כט עמוד א

גמ' אף במועד עושה כן כו' אף בחול עושה כן כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה תנא אף כו' ביום ולמאן כו' הד"א:

דף כט עמוד ב

תוס' בד"ה שלא יזכיר כו' תן לי אגוזים בו' פשיטים נ"ב וקשה דזהו אסור אפי' בלא חשבון הראשון וכן דעת הר"ן אלא עיקר כמו שכתב הרא"ש תן לי כך וכך אגוזים שיהיו עם מה שנתת לי כבר כדי להשלים לדינר ע"ש. שוב מצאתי כדברי התוס' שכן פסק האור זרוע וכן דעת הרי"ף נראה לי: