מהרש"ל על הש"ס/ביצה/פרק ה

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף לה עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה תחת הדלף לקבל בתוכו מפני טינוף הבית הס"ד והד"א וצ"ל הדבור בסוף המשנה:

בד"ה ושנשמטה ירכו כו'. נ"ב פי' רש"י לשם וכגון שלא איעכיל ניביה דאי לאו הכי טריפה נמי הוה כו':

דף לו עמוד א[עריכה]

גמ' בית המדרש אמרת לא הכא דליכא ביטול ביהמ"ד לא כ"ש כו'. כצ"ל:

שם כ"ש שבת דחמירא או דלמא כל זה נמחק ונ"ב נ"ל טעות:

שם ע"ג לבנים בשבת בלבנים דאייתור כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה והכא תנן כו' לשאול הס"ד:

בד"ה ואפילו כו' וירידה הס"ד:

בד"ה אלא לדבר כו' דבר הנוטל הס"ד:

דף לו עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה אלא אימא כו' פ"ה ובלבד כו'. נ"ב בפירוש הקונטרס מצא אבל בפירוש שלנו אינו:

בא"ד וגם מעיקרא כי בעי כו'. נ"ב פי' מ"ה פ"ה כן שהרי בתחלה נמי כך היה שלר' שמעון פטור בכל ענין והשיב לעולם כר"י דמשמע לעולם כמו שעלה על דעתך תחלה דלרבי שמעון פטור כשאינו מתכוין אפילו מכסה כולה ולר"י מחייב וה"ק כו' ודו"ק:

בא"ד ותימה דהא מודה רבי שמעון בפסיק רישיה כו'. נ"ב פירוש לפי האמת מקשה על פ"ה (עיין במהרש"א):

רש"י בד"ה פשיטא כיון דאית ליה כו'. כצ"ל:

בד"ה תיתי לי כו' תבואני זאת בשכרי. נ"ב פי' יהי רצון שיבוא זה ההפסד בשכרי ולא אקבל עונש ממקום אחר:

בד"ה נותן בו מים ומחזירין כו'. כצ"ל:

בד"ה ואין מרקדין כו'. עבד מנא הס"ד:

שם בד"ה ולא מקדשים כו' נמחק ומאי טעמא גזרו עלייהו:

תוס' בד"ה תיתי לי כו'. כמו מזמנין גוי כו'. כצ"ל ונ"ב דף כ"א ע"ב:

דף לז עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה והני משום כו' לא אדכר שבות הס"ד:

תוס' בד"ה ורמינהי משילין וכו' ואמאי לא פריך ליה ממשילין כו'. נ"ב פירוש מאחר דבלאו הכי פריך שם אוכל נפש אין מכשירי אוכל נפש לא מתניתין דלא כר' יהודה כו' אמאי לא פריך. להדיא ממתני' דמשילין ודו"ק:

בא"ד ולכך לא מייתי מהוצאה דאסירא מדאורייתא. נ"ב פי' דקושיא זו לא שייכא אהך מתניתין דאיירי לענין שבותים ואיכא למימר אפכא דלענין דאורייתא יש חילוק בין שבת ליום טוב אבל מה שהחמירו חכמים מדבריהם לא חלקו בין שבת לי"ט ואין להקשות א"כ אמאי לא פריך מהוצאה להא דפ"ק דמגילה משום דאיכא למידחי נמי דלמא הא דמגילה נמי איירי דוקא במילי דרבנן וא"ל א"כ תרתי מתניתין למה לי אין זו קושיא דהתם אגב שיטפא דאינך משניות דכלהו אין בין קחשיב התם ודו"ק (עיין במהרש"א):

דף לז עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה ואם מצעו כו' ונמצא תחום שלם ממוצע כו' כצ"ל:

בד"ה המת כו' בפרק קמא. נ"ב דף י':

בד"ה ואיתמר כו' חשב מועלת כו' הד"א:

בד"ה לקוחות כו' לקוחות ומחזירין כו' הד"א:

בד"ה ובדרבנן מי אית לי' הס"ד:

תוס' בד"ה לאיסור כו' ולא אסרת להו למיחש להכי כו' כצ"ל:

דף לח עמוד א[עריכה]

גמ' מאי שנא לכאן ולכאן דלא דאין ברירה כו' כי סליק אשכחיה לרבי אבין ור' חנינא בר פפי כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה יהא רעוא כו' להתם הס"ד ואח"כ דשמעתא הוא ג"כ ס"ד:

בד"ה אמאי כרגלי שתיהן לבטל איסור תחומין כו' כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה וא"ר יוחנן כו' מדתני איו לר' יוחנן הא על כרחך צ"ל דלר' יוחנן אית ליה ברירה לר' יהודה דס"ל כו' לתולה בדעת אחרים דהכי אמרינן בפ' בכל מערבין כו' כצ"ל. ונ"ב פי' ותנא דאיו אית ליה האי חילוק בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים א"כ ר' יוחנן לית ליה לדאיו כדלקמן:

בא"ד דקאמר התם מתנה אדם כו' ליתא לדאיו וההיא דהלוקח כו' ולכי מיית הוי גיטא ודייקינן מינה דאית ליה לר' יהודה ברירה ותנן נמי כו' אית להו ברירה אליבא דר' יהודה וא"כ סמי תרתי מקמי תלת ושני לעולם כו' אבל איו מיירי כו' כצ"ל:

בד"ה וחדי צ"ל בע"ב אחר ד"ה הרי שנתערב:

בד"ה ולבטיל כו' מתירין שאפי' באלף כו' כצ"ל:

בא"ד אבל מין בשאינו מינו כי הכא כו'. נ"ב ואין לומר א"כ מאי דקאמר לקמן חטין בשעורין אמאי לא משום דהוי מין בשאינו מינו א"כ מין במינו נמי כו' אמאי לא קאמר א"כ מים ומלח נמי מין בשאינו מינו הוא וי"ל דבודאי לגבי חטין ושעורין חשיבי מים ומלח בעיסה מין במינו וליכא למיפרך מיניה ולגבי דבר שיש לו מתירין נמי אין לדמות דלא הוי מין במינו ממש ומ"מ רב אשי דחי לקמן וסבירא ליה דהוי מין במינו ממש ודו"ק:

בא"ד אע"ג דיהיב טעמא כו' כצ"ל:

דף לח עמוד ב[עריכה]

גמ' וכי תימא ה"נ כו'. נ"ב פירוש והא דרב חסדא איירי בנבילה ושחוטה דהפקר דלית להו בעלים והא תני כו' אלמא דחשבינן מידי דהפקר כאית ליה בעלים כך נ"ל אליבא דרש"י ודו"ק:

רש"י בד"ה ביקרא דמשה קא משתבע. ונ"ב אבל בפרק לולב הגזול דף ל"ח פי' רש"י משה גדול הדור וכן בחולין פרק גיד הנשה פי' משה תלמיד חכם:

בד"ה ולא שמיע כו' וכ"ש מים ומלח דמידי דטעמא הוא דמשום חיובא דממונא לא בטיל במיעוטייהו כצ"ל והס"ד:

בד"ה וליטעמיך כו' ופריש רב חסדא כו' כצ"ל:

בד"ה וטעמא מאי כו' מאי הוא הס"ד:

תוס' בד"ה הרי שנתערב כו' לדמות איסור לממונא אבל כו' כצ"ל:

בד"ה נהי דלר"י כו' מכאן נראה כו'. נ"ב ולאפוקי מרש"י דפסק כר' יהודה:

בד"ה הכי נמי כו' אלמא מידי דשייך כו' אין מועיל כלל לומר הואיל כו' כצ"ל:

דף לט עמוד א[עריכה]

גמ' מים אין מלח לא והתניא ר' יהודה פוטר בין במים בין במלח לא קשיא כו' כצ"ל. ונ"ב ס"א ועיקר:

שם אלא הא דתנן המוציא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ורב אשי אמר כו' צ"ל ורבא אמר כו' ולא פליגי דאביי כו':

בד"ה סדומית דקה היא מאד כו'. נ"ב פירוש מלח דקה קרויה סדומית אבל סדומית אינו בנמצא כי אם קורטב בכורא כדאיתא בריש פ' כל הבשר:

בד"ה ואין בטלין המים בקדירה מפני כו' פוטר במים תנן לא שנא כו' כצ"ל:

בד"ה גחלת כו' מן החרס אסרו כו' הד"א:

בד"ה כרגלי אותה העיר כו' חוץ לעיבורה פי' זהו ע' אמה ושיריים:

בד"ה כרגלי הממלא כו' הוברר דלהאי גברא כו' כצ"ל:

בד"ה מילאו כו' שנתמלאו לו שנעשה כו' כצ"ל:

בד"ה ר"ש כו' קנה ור"נ כו' הד"א:

דף לט עמוד ב[עריכה]

גמ' לרחוץ בבור ה"נ כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה הכא במאי עסקינן כו' מימיו התירו דסמכינן כו' כצ"ל:

בד"ה כשחייבין בקלבון כו' פעמים שמחליפין אותו במנים. נ"ב ס"א במעות:

בא"ד שקל שלם ופטור מקלבון שני כצ"ל. ונ"ב וכן משמע בפרק בתרא דבכורות אבל בסוף פ' קמא דחולין פי' רש"י פטור לגמרי והסמ"ג הביא שני הפירושים ולא הכריע:

בד"ה מעשר בהמה כו' ממעשר בהמה דשותפין כו' הביא פטורין כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה ואמר רב ענן לא שנו כו' הד"א:

בד"ה אלא כשחלקו כו' בדמים גדיים כו' טלאים בנטלו מהן כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה במגביה כו' אבל משנתנו לו קנה כו' כרגלי הממלא ואית דגרסי כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה הכא במגביה כו' לפיכך הן כרגליו הס"ד והשאר נמחק מן ל"א כו' עד סה"ד:

דף מ עמוד א[עריכה]

גמ' אלו הן בייתות הלנות בעיר כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה מנותיהם מעי"ט שמסרם בע"ה כו' כצ"ל:

בד"ה א"ל כו' לא שקיל והאמר כו' הד"א:

בד"ה אלא שאני כו' רב הונא אי את תלית מידי דעביד כו' כצ"ל והד"א: