ירושלמי ביצה ג
מתוך: ירושלמי ביצה ג א (עריכה)
הלכה א משנה
[עריכה]אין צדין דגים מן הביברין ואין נותנין לפניהם מזונות אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהן מזונות רשב"ג אומר לא כל הביברין שוין זה הכלל כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר
הלכה א גמרא
[עריכה]אמר רבי חיננא מתני' דלא כרבי יודה דתנינן תמן רבי יודה אומר הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב הא לגינה ולביברין פטור מחלפה שיטתיה דרבי יודה דתנינן אין צדין דגים מן הביברים ואין נותנין לפניהן מזונות הא לגינה ולביברין פטור מחלפה שיטתון דרבנן דתנינן תמן וחכ"א צפור למגדל וצבי לגינה ולחצר ולביברים ותנינן אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהן מזונות הא לגינה ולחצר לא כאן בחצר מקורה כאן בחצר שאינה מקורה והא תנינן גינה אית לך מימר גינה מקורה אלא כאן בגדולה כאן בקטנה ר' עולא אמר בעון קומי רבי אחא מה ניתני כל המחוסר צידה חייב ושאינו מחוסר צידה פטור אמר לון ולא בנעל לתוכה אנן קיימין אלא כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר א"ר שמואל אחוי דרבי ברכיה כל שהוא מחוסר נשבים מחוסר צידה ושאינו מחוסר נשבים אינו מחוסר צידה שוחטין מן הנגרים ואין שוחטין לא מן המכמורות ולא מן המצדות רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי אימי במצרתא דשיתייא שמואל אמר צד הוא בפיטס רב אמר סוכרא דנהרא שרי א"ר יודן בהוא דטסיס
מתוך: ירושלמי ביצה ג ב (עריכה)
הלכה ב משנה
[עריכה]מצודות חיה ועופות ודגים שעשאן מערב י"ט לא יטול מהן בי"ט אלא א"כ ידוע שניצודו מבעוד יום מעשה בעכו"ם א' שהביא דגים לר"ג ואמר מותרין הן אלא שאין רצוני לקבל הימנו
הלכה ב גמרא
[עריכה]מי מודיע אם נתקלקלה המצודה דבר בריא שניצודו מבעוד יום אבל אם לק נתקלקלה המצודה דבר בריא שלא ניצודו מבעוד יום ואפילו נתקלקלה המצודה וחש לומר שמא לא ניצודו מבעוד יום א"ר יוסי בי ר' בון בפורש בחורשין תדע לך שהוא כן דתנינן דגים ודגים לא במקום שהן מצויין והכא במקום שחיה ועוף מצויין רבי זעירה בשם רב סברין מימר מותרין למחר ר' חזקיה ר' עוזיאל בריה דר' חונייה דברת חוורן מותרין ממש סברי' מימר ספיקן התירו ר' חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין ספק הכן אסור ר"י אמר ספק הכן מותר רבי חייה רבה ור"ש בר' חד אמר העכו"ם צריך הכן וחורנה אמר אין העכו"ם צריך הכן ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דרב מיבעי מיתיקומיה ר' חייה רבה והוא א"ל הן הויתה והוא א"ל שיירתה הוות עברה והוינא אכל מינה תאינים הוי דו אמר אין העכו"ם צריך הכן חד תלמיד מן דרבי סימיי אזל לאנטרוס אייתון ליה דורמסקנא ואכל חד תלמיד מן דר' יהושע בן לוי אזל לתמן אייתו ליה דורמסקנא ולא אכל אתא ואמר קומי רביה אמר דו נהג כשיטת רביה דרבי סימיי אמר אין העכו"ם צריך הכן ר' אבהו בשם ר' יהושע בן לוי דמדמניות שבכרם הרי אלו אסורות רב חונה בשם רב השיצים שבכפים הרי אלו מותרין
מתוך: ירושלמי ביצה ג ג (עריכה)
הלכה ג משנה
[עריכה]בהמה מסוכנת לא ישחוט אלא א"כ ידוע שהוא יכול לוכל ממנה כזית צלי מבעוד יום ר' עקיבה אומר אפילו כזית חי מבית טביחתה שחטה בשדה לא יביאנה במוט ובמוטה אבל מביאה בידו איברים איברים
הלכה ג גמרא
[עריכה]רבי בא בשם רבנן דתמן שחטה ואכלו זאיבים בני מיעיה כשירה שחזקת בני מיעים לכושר וחש לומר שמא ניקבו חזקת בני מיעים כשירין תני אבל מביאה הוא על גב עורה כיצד הוא עושה משייר ממנה אבר אחד ומביאו עמו
מתוך: ירושלמי ביצה ג ד (עריכה)
הלכה ד משנה
[עריכה]בכור שנפל לבור ר' יהודה אומר ירד המומחה ויראה אם יש בו מום יעלה וישחוט ואם לאו לא ישחוט ר"ש אומר כל שאין מומו ניכר מערב י"ט אין זה מן המוכן
הלכה ד גמרא
[עריכה]מחלפה שיטתיה דר' יודה דתנינן תמן ר' יהודה אומר אם לא היתה נבילה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן והכא הוא אמר הכין ר' יודה כדעתיה דר' יודה אמר אין המומחה תורה רבי חונה בשם רבי אבא דר' יודה היא דרבי יודה עבד ראיית בכור כראיית טריפה כמה דאת אמר תמן רואין את הטריפה בי"ט ודכוותה רואין את הבכור ביום טוב רבי יודן בעי דמאי מדבריהם וראיית טריפה מדבריהן כמה דאת אמר רואין את הטריפה ביום טוב ודכוותה מפרישין את הדמאי ביום טוב ר' אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה כל שמומו ניכר מערב יום טוב ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן והא תני עגל בכור שנולד מן הטריפה בי"ט מותר אמר רב חסדא תיפתר שעבר המומחה וראהו אתא עובדא קומי ר' אימי וסבר מימר ר' יודה ור' שמעון הלכה כר' יודה אייתי רב הושעיה מתניתא דבר קפרה מדרומא ותנא וחכמים אומרים כל שמומו ניכר מבערב יום טוב ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן וקיבלה וחזר ביה אותו ואת בנו שנפלו לבור ר' ליעזר אומר יעלה את הראשון על מנת לשחוט וישחוט והשני עושין לו פרנסה במקומו שלא ימות ר' יהושע אומר יעלה את הראשון ע"מ לשחוט ולא ישחוט ויערים ויעלה את השני אע"פ שלא חישב לשחוט אחד מהן מותר ר' בון בר חייה בעי מחלפה שיטתיה דר' ליעזר תמן הוא אמר מותר להערים והכא הוא אמר אסור להערים תמן משום בל יראה ובל ימצא והכא מה אית לך מחלפה שיטתיה דרבי יושוע תמן הוא אמר אסור להערים והכא הוא אמר מותר להערים א"ר אידי כאן שבות וכאן חייב חטאת א"ר יוסה בי רבי בון הכא כדי לחוס על ניכסיהן של ישראל תמן מה אית לך ר' יצחק ורבי יאישה חד כהדין וחד כהדין
מתוך: ירושלמי ביצה ג ה (עריכה)
הלכה ה משנה
[עריכה]בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה מעשה ששאלו את ר"ט עליה ועל החלה שנטמאת ונכנס לבית המדרש ושאל אמרו לו לא יזיזום ממקומן
הלכה ה גמרא
[עריכה]שמואל אמר טעו ה' זקנים שהורו לר"ט בלוד אמר רב מתנה בבכור הוה עובדא א"ר אבין מתניתא אמרה כן עליה ועל החלה שניטמאת מה זו קודש אף זו קודש בעון קומי לוי מהו לראות את הטריפה בבית אבל אמר לאפק לבר רבי אימי בעי שמעון אין רואין את הנגעים בבית אפל שמענן אין רואין את הטריפה בבית אפל א"ר יוסה בי רבי בון לא מטעם הזה אלא שמא תימצא טריפה ויהא אסור לטלטלה אתייא דרב מתנה כשמואל ודלוי כרב א"ר בא רבי יהודה בשם שמואל הלכה כרבי יודה
מתוך: ירושלמי ביצה ג ו (עריכה)
הלכה ו משנה
[עריכה]אין נמנין על הבהמה בתחילה בי"ט אבל נימנין עליה מערב י"ט ושוחטין ומחלקין ביניהן רבי יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ וחכ"א אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר
הלכה ו גמרא
[עריכה]הא להוסיף מוסיפים היו חמשה נעשין עשרה תני לא יאמר אדם לחבירו הרי אני עמך בסלע הרי אני עמך בשקל אבל אומר הוא לו הרי אני עומד למחצה לשליש ולרביע רבי חייה רבה ור"ש בר' שקלו מנה כנגד מנה בבכור בד"א בחול הא ביום טוב אסור על שם אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר רב אבון רב יהודה בשם שמואל אפילו לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים אסור א"ר יוסה בי רבי בון לא מטעם הזה אלא בגין דתנינן רבי יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופץ וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר הא תנייא קדמייא סבר מימר משגיחין הא לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים מותר תני רשב"ג אומר אף מפייס הוא אדם את עצמו בליטרא לידע מה הגיע לו כהדא רבי מנא זבן חרובן דשמיטה אתא שאל לרבי חזקיה א"ל נהגין רבנן כהדא דר"ש בן גמליאל תני הטבח לא יהא שוקל בידו ומניח שידו כליטרא היא אבל חותך הוא בסכין ונותן לזה ולזה תני אין מרגילין בי"ט לא בחול בבכור ולא בפסולי המוקדשין א"ר אבון שלא יהא כעובד בו עבודה בחייו א"ר יוסטא בר שונם גזרו עליהן שלא ירעו אותן עדרים עדרים א"ר מנא כל עמא מודיי מינפוח שרי למיחבוט רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי חד אמר אסור וחורנה אמר מותר א"ר יוסי בי רבי בון כל עמא מודיי למיחבוט אסור למינפוח רבי חייה רבה ור"ש בר' חד אמר אסור וחורנה אמר מותר
מתוך: ירושלמי ביצה ג ז (עריכה)
הלכה ז משנה
[עריכה]אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חבירתה לא יאמר אדם לטבח מכור לי בדינר בשר אבל שוחט והן מחלקין ביניהן
הלכה ז גמרא
[עריכה]אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חבירתה אמר רב חסדא דרבי יהודה היא אמר רב יהודה בשם שמואל דברי הכל היא כדי להעביר שמינונית שעליה
מתוך: ירושלמי ביצה ג ח (עריכה)
הלכה ח משנה
[עריכה]אומר אדם לחנוני מלא לי כלי זה אבל לא במידה ר' יהודה אומר אם היה כלי של מידה לא ימלאנו מעשה בשאול בן בטנית שהיה ממלא את מדותיו מעי"ט ונותנן ללקוחות בי"ט אבא שאול אומר במועד עושה כן וחכ"א אף בחול עושה כן מפני מיצוי המדות
הלכה ח גמרא
[עריכה]רב חונה אמר או חסר או יתר ר' לעזר אמר לזעירת בר חמא מלי לי ההן מנא ולמחר אנן מכילין ליה תני מעשה בי ר' לעזר בי ר' צדוק ואבא שאול בן בטנית שהיו חנוונים בירושלים והיו ממלין מידותיהן מעי"ט ונותנין אותן ללקוחות בי"ט ר' חנינה בן עקביה אומר אף בחולו של מועד היו עושין כן מפני מיצוי המידות אף הוא כנס שלש מאות חביות וחבירו כינס שלש מאות חביות אמרו להן חכמים לא הייתם צריכין לעשות כן אלא הואיל והחמרתם על עצמכם יעשה בהן צורכי ציבור פעם אחת חלה ונכנסו רבותינו לבקרו אמר לון אתון חמון הדא ימינא דהוות מכילה בקושטא א"ר חנינה מאן דאמר דרחמנא וותרן יתוותרון בני מעוי אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה אמר ר' אחא כתיב (תהילים נ) וסביביו נשערה מאד מדקדק עמהן כחוט שערה אמר רבי יוסה בי ר' בון לא מטעם הזה אלא (תהילים פט) ונורא על כל סביביו מוראו על הקרובים יותר מן הרחוקים
מתוך: ירושלמי ביצה ג ט (עריכה)
הלכה ט משנה
[עריכה]אומר אדם לחבירו תן לי ביצים ואגוזים במניין שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו
הלכה ט גמרא
[עריכה]תני אומר הוא אדם לחבירו תן לי כלה של תבלין שכן בעל הבית דרכו להיות נותן כלה של תבלין בתוך תבשילו