מהר"ם על הש"ס/יבמות/פרק ב
פרקים: א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ז |
ח |
ט |
י | יא | יב | יג | יד | טו | טז
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
רמב"ן |
ריטב"א |
רשב"א |
תוספות רי"ד |
תוס' חד מקמאי
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |
יז:[עריכה]
תוס' ד"ה אשת אחיו וכו' עד ואע"ג דאצטריך למלתא אחריתי וכו'. פי' הא דילפי' אשת אחיו שלא היה בעולמו מקרא אע"ג דלגופיה לא אצטריך למילף דקרא אצטריך לן למילתא אחריתי דילפי' מיניה דמדאצטריך רחמנא לאסור אשת אחיו שלא היה בעולמו א"כ ש"מ אפי' אח שאינו בכור זקוקה לי' ליבום והכי אמרי' לקמן דדוקא כי איכא בכור א"כ אשת אחיו שלא היה בעולמו דכתב רחמנא ל"ל ובפ' מצות חליצה נמי דייקינן מיניה מ"מ משמע דעיקריה של המקרא לגופיה אצטריך שאם נולד לאחר שמת אחיו דאינה זקוקה לו וא"כ הדרא קושיא לדוכתה דהא מצינו למילף מדרכיה דרכי נועם ואמר ר"י וכו':
יח.[עריכה]
תוס' ד"ה דלמא אדמיבם חד וכו' עד ושמעתין אתיא כאביי דמשמע דקבלה מיניה. י פירוש דהא איתא בשמעתין איתיביה אביי שני אחין וכו' ומשני הא מני ר"מ וכו' ופריך ומי ס"ל לר"מ וכו' ומשני לעולם אין זיקה ומשום דאסיר לבטל מצות יבמין וכו ' ומשמע דאביי קבל האי תירוצא מיניה:
יח:[עריכה]
תוס' ד"ה משכחת לה בחד אחא כו' עד וי"ל דמתני' דפרקין אתי לפרושי מתני' דפ"ק וכו'. ר"ל ובמתני' דפרקין תנא כיצד ב' אחין וכו' ואתא לפרושי פרקין קמא מכלל דפ"ק נמי איירי בב' אחין ולא בחד אחא וא"כ לר' אושעי' ע"כ צ"ל דאיירי בפלוגתא:
כג.[עריכה]
תוס' ד"ה קסבר רבינא וכו' עד וכן גורס התם וכו'. פירוש רש"י בעצמו גורס התם הולד ממזר:
בא"ד דאמר בפרק יש בכור וכו' עד והיינו מ"ד הולד ממזר. פירוש דמ"ד אין מזהמין הוא אותו מ"ד דס"ל דהולד ממזר משום דלא שדינן ליה בתר עובד כוכבים ומ"ד מזהמין היינו אותו מ"ד דס"ל דאין הולד ממזר משום דשדינן ליה בתר עובד כוכבים וה"ק לא מבעיא למאן דס"ל דהולד ממזר דלא שדינן ליה אחר עובד כוכבים אלא בתר דידה פשיטא דפטור מה' סלעים דהא היא לויה אלא אפי' למ"ד וכו' ורש"י פי' שם איפכא דמ"ד אין מזהמין דלא שדינן ליה בתר עובד כוכבים אלא בתר אימיה שדינן ליה היינו אותו מ"ד דס"ל דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר ומ"ד מזהמין הוא מ"ד דס"ל דהולד ממזר ע"ש:
כג:[עריכה]
תוס' ד"ה ומ"ש וכו' עד ועוד דבסמוך מייתי סיפא דמתניתין וכו'. פי' דלקמן בסמוך דשם סיפא דמתניתין קדמו וכנסו וכו' ומביא ע"ז תני שילא וכו' ואי כפרש"י ל"ל לאתויי לקמן סיפא דמתניתין הא האי קושיא ופירוקא דפריך ומ"ש מהא דתנן וכו' כבר אזיל כולו אסיפא דמתניתין דקדמו וכנסו וכו' וכבר הביא אותה במה שרשם לזה שנים ולזה שנים וכו' דכתיבא וכו' הביא סיפא דמתניתין דקדמו וכנסו וכו':
כד:[עריכה]
תוס' ד"ה אי הכי לכתחלה נמי אא"ב דאינה גיורת גמורה ניחא דלכתחלה לא יכנוס וכו'. יש מקשין לפי זה דמדקתני במתניתין לא יכנוס לכתחלה הוה משמע ליה מינה למקשה דאינה גיורת גמורה ולכך פריך אי הכי וכו' א"כ קשה כשהקשה הא גיורת מיהא הוי ודמינהו וכו' ל"ל לאתויי הא מתני' דאחד איש שנתגייר מתניתין גופה ה"ל למרמי אהדדי דמדקתני לא יכנוס לכתחלה משמע דאינה גיורת גמורה ומדקתני הוא לא יכנוס אבל אחר שרי לכנוס לכתחלה משמע דגיורת מיהא הוי כדפריך השתא ברומיא דמתני' ויש ליישב דמתני' גופה לא הוי קשה לו מידי דנוכל לומד דמתניתין ס"ל דדוקא לאותו האיש הנטען עליה אסורה ליכנס לכתחלה דשמא נתגיירה בשבילו ולא הויא גיורת גמורה אבל אחר יכנוס משום דאף את"ל כשמתחלה כשנתגיירה לא נתגיירה לש"ש אלא בשביל אותו האיש הנטען עליה מ"מ בסופה כשנשאת לאחר ואינה חוזרת לסורה השתא היא מתגיירת לש"ש ודוגמת זה כתבו התוס' בדבור שאחר זה בטוח היה הלל דסופו לעשות לש"ש ולכך פריך ממתני' דאחד איש שנתגייר וכו' דקתני בה שהיה רבי נחמיה אומר א' גירי אריות וא' גירי חלומות וכו' וא"כ מדמדמי איש שנתגייר לשם אשה ואשה שנתגיירה לשם איש לגירי אריות וגירי חלומות משמע דלא הוו גרים כלל ואפילו אחר לא יכנס אותה דומיא דגירי אריות וחלומות וק"ל:
ד"ה אמר רבי וכו' עד דהא בסמוך אמר דלרבי מפקינן אפי' בקלא דפסיק וכו'. ר"ל ע"כ צ"ל דרוק למעלה מכילה לא עדיפא מקלא דלא פסיק אלא אדרבה לא חשיב אלא כקלא דפסיק דהא בסמוך אמר דלרבי מפקינן אפילו בקלא דפסיק ולא שמעינן לרבי דאמר מלתא אחריתא אלא הך ברייתא דרוכל ודרוק למעלה מן הכילה דרוק למעלה מן הכילה חשיב כקלא דפסיק:
כה.[עריכה]
תוס' ד"ה ואכתי מי דמי וכו' ועד לא היא חד שנויא הוא והכי פי' רבה בר נחמן הוציאה תני וכיון דתני הוציאה והכא בעל והכא בועל ולא ב"ד ואפ"ה קתני במתניתין וכו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה מת הרגתיו וכו' עד ואפי' בהרגתיו לאחר תנשא. ר"ל אם התנא נתכוין להשמיענו דין דלא ישא את אשתו לא היה צריך למתני הרגנוהו דהא נשמע במכל שכן ממת ואם נתכוין לרבותא למידק מינה דלאחר תנשא גם בשביל כך לא היה צריך למתני הרגנוהו דזה נשמע מהרגתיו במכל שכן: