משנה מגילה א י

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מגילה · פרק א · משנה י | >>

אין בין במה גדולה לבמה קטנה, אלא פסחים.

זה הכלל: כל שהוא נידר ונידב, קרב בבמה^לז; וכל שאינו לא נידר ולא נידב, אינו קרב בבמה.

משנה מנוקדת

אֵין בֵּין בָּמָה גְּדוֹלָה לְבָמָה קְטַנָּה, אֶלָּא פְּסָחִים.

זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁהוּא נִדָּר וְנִדָּב, קָרֵב בְּבָמָה; וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא נִדָּר וְלֹא נִדָּב, אֵינוֹ קָרֵב בַּבָּמָה:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

אין בין במה גדולה - לבמה קטנה

אלא פסחים.

זה הכלל -

כל שהוא נידר, ונידב - קרב בבמה.

וכל שאינו לא נידר, ולא נידב - אינו קרב בבמה.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

במה גדולה - היא במת צבור כמו שאמר הכתוב "היא הבמה הגדולה"(מלכים א ג, ד).

ואמרו אינו קרב בבמה - רוצה לומר בבמה קטנה שהיא במת יחיד. וכל זה בשעה שהותרו הבמות כמו שיתבאר בפרק האחרון מזבחים (הלכה ט):

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

אין בין במה גדולה - בשעת היתר הבמות מיירי. במה גדולה היא במת צבור שהיתה בנוב וגבעון ^לה:

לבמה קטנה - של כל יחיד ויחיד, שכל אחד היה עושה במה לעצמו:

אלא פסחים - וכל שהוא כעין פסחים ^לו, דהיינו החובות שקבוע להן זמן כפסח, כגון תמידים ומוספים. אבל חובות שאין קבוע להם זמן כגון פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודה זרה, אף בבמה גדולה לא היו קרבין:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

במה גדולה. פי' הר"ב במת צבור כו'. אע"פ שמזבח הנחשת של משה רבינו ע"ה היה שם. הכתיב במלכים א' ג'. וילך המלך גבעונה לזבוח שם כי היא הבמה הגדולה:

אלא פסחים. פי' הר"ב וכל שהוא כעין פסחים כו'. דהא קתני סיפא כל שאינו נידר ונידב אינו קרב בבמה קטנה הא בגדולה קרב והיינו דאתי בזה הכלל. וטעמא בזבחים דף קי"ח דכתיב (יהושע ה') ויעשו בני ישראל את הפסח בגלגל פשיטא אלא הא קמ"ל דחובות כעין פסח הוא דקרב. הא לאו כעין פסח לא קרב. ומשום דמפסחים יליף להכי נקט פסחים טפי מאינך כמ"ש התוספות בסוף זבחים שם. והתם שנינו במשנה הרבה דברים שיש בין במת יחיד לבמת צבור. והכא לא מיירי אלא בקרבנות עצמן איזה הם שאינן קרבין אלא בבמת צבור ודתנן ר' יהודה אומר אין מנחה בבמה היינו בבמה גדולה כמ"ש שם בס"ד:

כל שהוא נידר ונידב קרב בבמה. קטנה. רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(לה) (על הברטנורא) אע"פ שמזבח הנתושת של משה רבינו ע"ה היה שם. הכתיב וילך המלך גבעונה לזבוח שם כי היא חבמה הגדולה:

(לו) (על הברטנורא) דהא קתני סיפא כל שאינו כו' אינו קרב בבמה קטנה הא בגדולה קרב והיינו דאי' בזה הכלל. ומשום דמפסחים יליף בזבחים דף קי"ג כו' להכי נקיט טפי מאינך:

(לז) (על המשנה) בבמה. קטנה. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

אין בין במה גדולה כו': תוס' פ' כל שעה (פסחים דף ל"ח:)

בפי' ר"ע ז"ל אבל חובות שאין קבוע וכו'. אמר המלקט ומתני' ר"ש היא אבל חכמים סוברים כל שהצבור מקריבין באהל מועד שבמדבר מקריבין באהל מועד שבגלגל דהיא במה גדולה ואפי' פר העלם דבר והתם איכא תנאי אחריני דאית להו סברות אחרות ע"ש: וכתב הר"ס ז"ל עיין בזבחים פ' פרת חטאת (זבחים דף קי"ז) והתם פליגתא דתנאי דרבנן סברי לא קרבו אלא עולות ושלמים אפי' בבמת צבור ור' יהודה סבר בבמה גדולה קרבו אפי' חובות ובבמה קטנה לא קרבו אלא עולות ושלמים ע"כ. והקשו תוס' ז"ל כיון דמוקמינן למתני' כר"ש א"כ סיפא נמי אתיא כותיה דקתני זה הכלל כל הנידר ונידב קרב בבמה וקשה דהא נזירות הוי דבר הנידר ונידב כדאמרי' פ' שני דתמורה ואפ"ה אית ליה לר"ש בפ' בתרא דזבחים דמנחות ונזירות אין קריבין אפי' בבמה גדולה וי"ל דהכי מיפרשא מתני' זה הכלל כל הנידר ונידב שקרב בבמה גדולה כגון עולה ושלמים ליחיד קרב בבמה קטנה וכל שאינו נידר ונידב אע"פ שקרב בבמה גדולה אין קרב בבמה קטנה אבל מודה דיש נידר ונידב שאינו קרב לא בבמה גדולה ולא בבמה קטנה ע"כ וכן תרצו ג"כ שם פ' כל שעה וכן ג"כ בפ' בתרא דזבחים דף קי"ז וקודם לזה דקדקו שם דאי הוה גרסי' הכא זה הכלל נידר ונידב בלא כל הוה ניחא. ועוד כתבו שם בדף קי"ח דמה שהזכיר במתני' פסחים טפי מאינך משום דכולהו מפסח ילפינן כדמפרש לעיל בגמ' ע"כ. והתם בגמ' מפרש דחובות שקבוע להם זמן גבי יחיד הוי עולת ראיה: והתם בפסחים דף ל"ח משמע שהעלו תוס' בשם רשב"א ז"ל דלא היו קריבין בכורים בנוב וגבעון. ובירושלמי כיני מתני' אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים בלבד ודלא כר' יהודה דר' יהודה אמר חטאת פסח ליחיד בבמה גדולה ואין חטאת פסח ליחיד בבמה ע"כ ולע"ד צ"ע אם אין טעות: