משנה מגילה א ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מגילה · פרק א · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אין בין ספרים כט לתפילין ומזוזות, אלא ל שהספרים נכתבין בכל לשון, ותפילין ומזוזות אינן נכתבות אלא אשוריתלא.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף בספרים לא התירו לב שיכתבו אלא יוונית.

משנה מנוקדת

[עריכה]

אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת, אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא אַשּׁוּרִית.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית:

נוסח הרמב"ם

אין בין ספרים לתפילים ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ותפילים ומזוזות אינן נכתבות אלא אשורית רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בספרים לא התירו שייכתבו אלא יוונית.

פירוש הרמב"ם

אין בין ספרים לתפילין ומזוזות כו': רצו באמרם בכל לשון בכתב כל אומה ובלשון כל אומה וספרים ותפילין ומזוזות שתנאי כתיבתם כולם שוין כמו שנתבאר במנחות. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

נכתבין בכל לשון - בכתב של כל אומה ובלשון של כל אומה:

אין נכתבין אלא יונית - וטעמא דשרו ספרים ביונית יותר משאר לשונות, דאמר קרא (בראשית ט,) יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם, יפיפותו של יפת, כלומר הלשון היפה שבכל בני יפת, ישכון באהלי שם, ואין לך לשון יפה בכל בני יפת כלשון יוני. והלכה כרשב"ג. מיהו בזמן הזה כבר אבד אותו לשון יוני ונשתבש, לפיכך אין כותבין ספרים בזמן הזה אלא בכתב הקודש ובלשון הקודש:

פירוש תוספות יום טוב

ספרים. תורה נביאים וכתובים. רש"י. ועיין ר"פ דלקמן:

אלא שהספרים כו'. הא לתופרן בגידין ולטמא את הידים זה וזה שוים. גמרא. [ועיין במשנה ה' פ"ד דמסכת ידים]:

אינן נכתבות אלא אשורית. פירש"י לשון הקדש וטעמא בגמ'. דבתפילין ומזוזות כתיב (דברים ו') והיו הדברים האלה בהוויתן יהו. [ופירוש אשורית עיין שם במסכת ידים]:

לא התירו. לשון אחר חוץ מלשון הקדש אלא יונית רש"י. [ומ"ש הר"ב הלכה כר"ש ב"ג. גמ']:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כט) (על המשנה) ספרים. תורה נביאים וכתובים רש"י:

(ל) (על המשנה) אלא כו'. הא לתופרן בגידין ולטמא את הידים זה וזה שוין. גמרא:

(לא) (על המשנה) אשורית. פירש"י לשון הקודש. וטעמא בגמרא. דבתו"מ כתיב והיו הדברים האלה בהוויתן יהיו:

(לב) (על המשנה) לא התירו. לשון אחר חוץ מלה"ק אלא יונית. רש"י:


פירושים נוספים