משנה מגילה א ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מגילה · פרק א · משנה ב | >>
כיצד? חל להיות יום ארבעה עשר ז בשני – כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה למחר.
חל להיות בשלישי או ברביעי – כפרים מקדימין ליום הכניסה, ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה למחר.
חל להיות בחמישי – כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה למחר.
חל להיות ערב שבת – כפרים מקדימין ליום הכניסה, ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביוםט.
חל להיות בשבת יב – כפרים ועיירות יג גדולות מקדימין וקורין ליום הכניסה, ומוקפות חומה למחר.
חל להיות אחר השבת – כפרים מקדימין ליום הכניסה, ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה למחר.
כֵּיצַד? חָל לִהְיוֹת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בַּשֵּׁנִי - כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם, וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.
חָל לִהְיוֹת בַּשְּׁלִישִׁי אוֹ בָּרְבִיעִי - כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם, וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.
חָל לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי - כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם, וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.
חָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת - כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם.
חָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת - כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת מַקְדִּימִין וְקוֹרִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.
חָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת - כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם, וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר:
כיצד?
- חל להיות בשני -
- כפרים, ועיירות גדולות - קורין בו ביום.
- ומוקפין חומה - למחר.
- חל להיות בשלישי, או ברביעי -
- כפרים - מקדימין ליום הכניסה.
- ועיירות גדולות - קורין בו ביום.
- ומוקפות חומה - למחר.
- חל להיות בחמישי -
- כפרים, ועיירות גדולות - קורין בו ביום.
- ומוקפות חומה - למחר.
- חל להיות בערב שבת -
- כפרים - מקדימין ליום הכניסה.
- ועיירות גדולות, ומוקפות חומה - קורין בו ביום.
- חל להיות בשבת -
- כפרים, ועיירות גדולות - מקדימין ליום הכניסה.
- ומוקפות חומה - למחר.
- חל להיות לאחר שבת -
- כפרים - מקדימין ליום הכניסה.
- ועיירות גדולות - קורין בו ביום.
- ומוקפות חומה - למחר.
כבר בארנו כי יום הכניסה הוא יום שני וחמישי ושהמגילה אינה נקראת בשבת, ולפיכך כשיחול יום ארבעה עשר להיות בשבת שאי אפשר לקרותה בו, ידחו עיירות גדולות ליום הכניסה שהוא יום חמישי.
ואין קורין אותה בערב שבת, לפי שנאמר הואיל ונדחו ידחו ליום הכניסה:
חל להיות - י"ד. בע"ש. עיירות ומוקפין קורין בו ביום, שאין קריאת מגילה בשבת, גזירה שמא יטלנה בידו ויעבירנה ד' אמות ברשות הרבים ח, ואם יאחרנה עד אחד בשבת הוה ליה י"ו, ואמר קרא ולא יעבור. ואע"פ שבני הכרכים קורין המגילה בי"ד כשחל ט"ו להיות בשבת, מ"מ אין קורין ויבא עמלק אלא בשבת שהוא יום ט"ו, ומפטירים פקדתי, ושואלין ודורשין בהלכות פורים כל אותה שבת י. וסעודת פורים אית דאמרי דעבדי לה ביום י"ד שבו קורין את המגילה, ואית דאמרי דמאחרין אותה לאחר השבת. והכי משמע בירושלמי דסעודת פורים שחל להיות בשבת מאחרין ולא מקדימין. ולכ"ע אין עושים אותה בשבת יא:
חל להיות - י"ד. באחד בשבת כפרים מקדימין ליום הכניסה. דה"ל י"א. וה"מ שהקילו חכמים לבני הכפרים להקדים ליום הכניסה, בזמן שישראל שרויין על אדמתן ושלוחי בית דין יוצאים להודיע מתי קידשו ב"ד החדש ומתי הפסח נקבע. אבל בזמן הזה שהעם מסתכלין בקריאת המגילה ומונים ממנה שלשים יום לפסח, אם יקדימו הכפרים קריאתן הרי יעשו הפסח לסוף ל' יום של קריאה, ונמצאו אוכלין חמץ בימים אחרונים של פסח, לפיכך אין קורין אותה אלא בזמנה:
חל להיות. יום י"ד. שהוא עיקר לפי שרוב העולם קורין בו ומשום הכי קתני ליה סתמא ושני בשבת יום הכניסה הוא. הר"ן. ואע"ג דהשתא דמתחיל בשני בשבת והדר תני בשלישי וכו' דנקט סידורא דיומא נמצא דאשמעינן מקדימין לי"ג ולי"ב וכו' דלא כסידורא דירחא דלעיל. מפרש בגמרא דהיינו טעמא דאי הוה תנא כסידורא דירחא היה צריך לשנות אחר השבת י"א. בשבת י"ב. ע"ש י"ג. מתוך כך הוא בא לדלג ולטעות לכך נקט סידורא דיומא וסדר החדש הבא לו לאחוריו אינו מזכירו בפירוש שהרי מאליו הוא נשמע ואין כאן עוד טעות:
חל להיות בע"ש עיירות ומוקפים בו ביום. כתב הר"ב שאין קריאת מגילה בשבת גזירה שמא יטלנה וכו'. דהכל חייבין בקריאת מגילה ואין הכל בקיאין כדאיתא בגמרא. וקשיא לי א"כ למה קורין בס"ת בשבת כדתנן בפרק בתרא. וכ"פ הר"ב בסמוך בפרשת ויבא עמלק אבל בקריאת הלל ל"ק דרשאין לקרות בעל פה כיון דרגילין בו מידי דהוה מעמדות במנחה. כדתנן במשנה ג' פ"ד דתענית. וניחא לי במ"ש בטור א"ח ר"ס קל"ט דהקורא בפרשה צריך לסדר אותה תחלה פעמים ושלש בינו לבין עצמו וכו' וא"כ כל הקורין בקיאין הן דומיא לתירוץ ב' דתוספות במילה שלא גזרו כמ"ש בשמם במשנה ב' פ"ד דסוכה דטעמא דאין אדם מל אא"כ הוא בקי:
ומוקפין בו ביום. דכתיב (אסתר ט') בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לקרות עם הכפרים ביום הכניסה הכי איתא בגמ' ולא ידעתי מי הכריח להר"ן לתת טעם אחר משום שבו קריאה לרוב העולם. ומ"ש הר"ב ושואלין וכו' כל אותה שבת. [גמ']. [ובגמרא] משמע דאצטריך לאשמועינן דלא תימא נגזור דרשא אטו קרייה. והרמב"ם בפ"ק הלכות מגילה כתב כדי להזכיר שהוא פורים ומ"ש הר"ב דסעודת פורים לכ"ע אין עושין בשבת דלעשות אותם ימי משתה כתיב את ששמחתו תלויה בב"ד יצא זה ששמחתו בידי שמים ואינו מתקנת מרדכי:
חל להיות בשבת. למאי דכתיבנא במשנה ה' דפ"ה דסוכה דאין עושין יוה"כ באחד בשבת הה"נ בע"ש דהני טעמי נמי שייכי. ולפיכך הכא דוקא בזמן שמקדשין ע"פ הראיה. דאל"כ כשיחול פורים בשבת יבא יו"כ בע"ש. וכ"פ המגיד [פ"א מהלכות מגילה הי"ג]:
ועיירות גדולות מקדימין וקורין ליום הכניסה. דכיון דאדחו מיומיה ידחו ליום הכניסה. גמרא:
(ז) (על המשנה) יום י"ד. שהיא עיקר לפי שרוב העולם קורין בו ומש"ה קתני לי' סתמא. ושני בשבת יום הכניסה הוא. הר"נ:
(ח) (על הברטנורא) וקשיא לי א"כ למה קורין בס"ת בשבת. וניחא לי כמ"ש בטור או"ח דהקורא בפרשה צריך לסדר אותה תחלה וא"כ כל הקוראין בקיאין הן. תוי"ט. והת"ח הקשה ע"ז ותירץ דשאני קריאת ס"ת דאינו אלא בצבור ורבים מדכרי אהדדי:
(ט) (על המשנה) ביום. דכתיב בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לקרות עם הכפרים ביום הכניסה. גמרא:
(י) (על הברטנורא) בגמרא משמע דאיצטריך לאשמעינן דל"ת נגזור דרשא אטו קרייה. והר"מ כתב כדי להזכיר שהוא פורים:
(יא) (על הברטנורא) דלעשות ימי משתה כתיב את ששמתתו תלויה בב"ד יצא זה ששמחתו בידי שמים ואינו מתקנות מרדכי:
(יב) (על המשנה) בשבת. בזמן שמקדשין ע"פ הראיה. דע"פ החשבון א"א. הה"מ:
(יג) (על המשנה) ועיירות כו'. דכיון דאדחו מיומיה אדחו ליום הכניסה. גמרא: [יד] ר"ל י"ד וט"ו והרי"ף פירש ע"פ הירושלמי באלו ר"ל במגילה ותרומת שקלים דבאחד באדר משמיעין ולא בא' בניסן: [טו] והאי דנקט ט"ב משום דהוכפלו בו צרות והכל מתענין בו אבל שאר צומות אמרינן בר"ה דף י"ח רצו מתענין רצו אין מתענין. רש"י:[טז] ואע"ג דנושא חי פטור. הא אמרינן דכל פטורי שבת פטור אבל אסור. עתוי"ט:[יז] גמרא. ופירש הר"נ הקהל קודם זמנו (דהוא בא' דחר"ה) לא אפשר משום בימה וא"א לעשותה ביו"ט וזמן עצ"כ מפני חבירו שהוא מספיק דא"א לו להכנס בתחומו ותגיגה כו' אם אין חג מאי חגיגה שייכא:[יח] בגמרא. וטעמא דאיצטריך לכך משום דמכיון דמי"ז בתמוז הובקעה העיר נמצא דהוה זמן תענית בכל אלו הימי' הקודמי' ועוד דבז' באב נכנסו עובדי גלולים להיכל:
חל להיות בשני: ס"א חל להיות יום י"ד בשני והרי"ף והר"ן ז"ל נראה דלא גרסי ליה וז"ל הר"ן ז"ל חל להיות יום י"ד שהוא עיקר לפי שרוב העולם קורין בו ומשו"ה קתני ליה סתמא ע"כ וכן מוכיח בירושלמי דל"ג ליה דגרסינן התם כל הן דתנינן חל להיות בי"ד אנן קיימין א"ר יוסי מתניתא אמרה כן מוקפות חומה למחר. א"ר יוסי לית כאן חל להיות בשני ולית כאן חל להיות בשבת חל להיות בשני צומא רבא בחד בשבא חל להיות בשבת צומא רבא בערובתא ע"כ:
חל להיות ע"ש וכו' עיירות ומוקפיות חומה קורין בו ביום: שם ביד סוף הפרק ובגמ' מוקי מתני' אי רבי אי ר' יוסי דשמעינן להו בברייתות דקאמרי עיירות ומוקפות חומה קורין בו ביום דלא כת"ק דאמר חל להיות בע"ש כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה ומוקפות חומה קורין בו ביום ואיכא תנא אחרינא דס"ל מוקפים וכפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום. ובגמ' מפ' טעמא דכולהו וטעמא דר' יוסי מפרשי' בגמ' משום דכתיב בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין אף עתה אין מוקפין קודמין לעיירות לקרות ביום הכניסה עם בני הכפרים אלא אלו ואלו קורין בו ביום וגם רבי דריש הכי מה כל שנה ושנה אין עיירות נדחות ממקומן אף כשחל להיות יום י"ד בע"ש אין עיירות נדחות ממקומן להקדים לקרות ביום הכניסה עם בני הכפרים אלא אלו ואלו עיירות ומוקפות חומה קורין בו ביום אמנם הר"ן ז"ל כתב ומש"ה מידחו מוקפין חומה דט"ו ליומא דלקמיה שהוא יום י"ד שקורין בו עיירות גדולות לפי שהוא יום קריאה לרוב העולם והכי עדיף להו טפי מלקרות ביום הכניסה בהדי כפרים ע"כ:
חל להיות בשבת כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה: ביד פ"א דהלכות מגילה וכתב הר"ן ז"ל והיינו טעמא דעיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה משום דכיון דיום י"ד אתי בשבת לא סגי דלא לידחו ובע"ש אי אפשר דליקרו משום דאינו יום קבוע לשום אדם הלכך מידחו ליום הכניסה שהוא זמן הכפרים מיהת ע"כ:
יכין
חל להיות יום ארבעה עשר בשני: בב' בשבת [ונ"ל דלהכי מתחיל תנא מב' בשבת ולא מא' בשבת, משום דבכה"ג לא יאוחר ולא יוקדם סדר הקריאה גם לכפרים]:
חל להיות בשלישי או ברביעי כפרים מקדימין ליום הכניסה: שהוא י"ג באדר בחל י"ד בג', וי"ב בחל בד':
כפרים מקדימין ליום הכניסה: שהוא י"ג באדר:
חל להיות בשבת: כשהיו מקדשין על פי ראייה, אפשר בהכי:
כפרים ועיירות גדולות מקדימין וקורין ליום הכניסה: שהוא י"ב באדר. אבל בשבת לא יקרא, שמא יוליך המגילה ד' אמות בר"ה כשילך ללמוד לקרותה. ואף דקורין בס"ת בשבת, התם מדמצוי כל שבוע, לא יטעה להוציאה:
חל להיות אחר השבת כפרים מקדימין ליום הכניסה: שהוא י"א באדר:
ומוקפות חומה למחר: וקיי"ל דהשתא דישראל נטושין בח"ל, אין להקל לכפרים, כדי שלא יקילו בחמץ בפסח, לכן כולן קורין בי"ד, חוץ ממוקפין. ובמסופק אם מוקף העיר חומה בימי יב"נ, קורין בי"ד ובט"ו, אבל לא יברכו רק בי"ד, כרוב העולם. מיהו במדינות אלו שרחוקים מצפון א"י, אין להסתפק, דבימי יב"נ לא היה מדינה זו מיושבת עדיין. אמנם היוצא לים או בשיירא, ואין עמו מגילה שם, קורא בלי ברכה מי"א באדר. וי"א אפי' מתחלת החודש. וכל הקורא שלא בזמנה, צריך לקרותה בי' (שו"ע או"ח, תרפח):
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
משנה מעוצבת
כיצד?
- חל להיות ארבעה עשר בשני,
- כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום,
- ומוקפות חומה למחר.
- כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום,
- חל להיות בשלישי או ברביעי,
- כפרים מקדימין ליום הכניסה,
- ועיירות גדולות קורין בו ביום,
- ומוקפות חומה למחר.
- ועיירות גדולות קורין בו ביום,
- כפרים מקדימין ליום הכניסה,
- חל להיות בחמישי,
- כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום,
- ומוקפות חומה למחר.
- כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום,
- חל להיות ערב שבת,
- כפרים מקדימין ליום הכניסה,
- ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום.
- כפרים מקדימין ליום הכניסה,
- חל להיות בשבת,
- כפרים ועיירות גדולות מקדימין וקורין ליום הכניסה,
- ומוקפות חומה למחר.
- כפרים ועיירות גדולות מקדימין וקורין ליום הכניסה,
- חל להיות אחר שבת
- כפרים מקדימין ליום הכניסה,
- ועיירות גדולות קורין בו ביום,
- ומוקפות חומה למחר.
- ועיירות גדולות קורין בו ביום,
- כפרים מקדימין ליום הכניסה,