מ"ג שיר השירים א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שיר השירים


<< · מ"ג שיר השירים א · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְרֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל־כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּךָ׃

תרגום (כל הפרק)

לְקָל נִיסָּךְ וּגְבוּרְתָךְ דַּעֲבַדְתָּא לְעַמָּךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל זָעוּ כָּל עַמְמַיָּא דִּשְׁמַעוּ יָת שֵׁימַע גְּבוּרְתָךְ וְאָתְוָתָךְ טָבַיָּא וּשְׁמָךְ קַדִּישָׁא אִשְׁתְּמַע בְּכָל אַרְעָא דַהֲוָא בְּחִיר מִמְּשַׁח רְבוּתָא דַּהֲוָה מִתְרַבֵּי עַל רֵישֵׁי מַלְכִין וְכָהֲנִין וּבְגִין כֵּן רְחִימוּ צַדִּיקַיָּא לִמְהָךְ בָּתַר אוֹרַח טוּבָךְ בְּדִיל דְּיַחְסְנוּן עָלְמָא הָדֵין וְעָלְמָא דְּאָתֵי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לריח שמניך טובים" - שם טוב נקרא על שם שמן טוב

"לריח שמניך טובים" - שהריחו בהם אפסי ארץ אשר שמעו שמעך הטוב בעשותך נוראים במצרים

"שמן תורק" - נקרא שמך להיות נאמר עליך אתה שמן אשר תורק תמיד להיות ריח ערב שלך יוצא למרחוק שכן דרך שמן ערב בכל עת שהוא בצלוחית חתומה אין ריחו נודף פותחה ומריק שמנה לכלי אחר ריחו נודף

"על כן עלמות אהבוך" - בא יתרו לקול השמועה ונתגייר אף רחב הזונה אמרה (יהושע ב) כי שמענו את אשר הוביש וגו' וע"י כן (שם) כי ה' אלהיכם הוא אלהים בשמים וגו'

"עלמות" - בתולות לפי שהדבור דימהו לבחור שאהובתו מחבבתו ולפי הדוגמא העלמות הן האומות

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

הפעם הראשונה

"לריח שמניך טובים" – יש מפרשים כי הוא הפָּךְ. והקרוב אלי, כי הוא כי זה המפרש לא סך שמן מימיו, וחשב שהוא שמן זית.

"תורק" – יש אומרים שהוא שם מקום. והנכון, שהוא שמן, כשמן שיורק, שריחו נודף ועודף. ואל תתמה בעבור היות השם לשון נקבה, כי כן תמצא כל עמל ובית ומקום במקרא, במקום אחד לשון זכר ובמקום אחר לשון נקבה.

"עלמות" – הן נערות קטנות.

הפעם השנית

"לריח שמניך" – כי שמניך יש להם ריח טוב מרחוק והזכרת שמך כאלו שמן מור יורק לפניה על כן עלמות אהבוך ואם כן שמניך מרחוק אף כי נשיקות פיך.

הפעם השלישית

"לריח" - היה מלמד מעשיו של המקום ומורה אנשי דורו ובכל מקום שהולך, "ויקרא שם אברהם בשם ה'", וזהו "שמן תורק שמך".

"על כן עלמות אהבוך" - על כן עלמות שאין להם בעל - כך אנשים שלא היה להם אלוה הכניסם תחת הייחוד, כענין (בראשית יב ה): "ואת הנפש אשר עשו בחרן".

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

משל:

(ג) "לריח". הנה עתה הגם שאינך נראה ואין מרגישים ממך רק ריח שמניך הטובים והמריחים, ואין להם השגה רק משמך הטוב שנודע כשמן תורק ע"י הריח הנודף למרחוק ובכ"ז עלמות [הם מדרגה יותר מבנות] הם אהבוך וכ"ש אם יראוך וישיגו יפיך ומעלת עצמך. לכן אבקש:

מליצה:

(ג) "לריח". מבארת דבריה, מדוע תחשוק אל הנשיקות האלה, ואל היין הרוחני המשמח הנפש והרוח. הוא. כי כבר הרגישה בו היא והעלמות רעותיה (שהם כנוי החכמה והבינה והדעת) מצד ההשכלה בפעולות הנרגשות ממנו הגם שלא הכירו עצמותו פנים אל פנים. וז"ש לריח שמניך טובים (השמן מורה על השפע המורק ממנו על המציאות, והאורה והרוחנית הצפון בו) (ובר"מ צו דף ל"ד שמן תורק שמך דהא מהאי שמן נגידין ברכאן ע"י דכהנא ושם כי עמך מקור חיים דא שמן עלאה דנגד ולא פסק לעלמין דשריא בגו חכמה עלאה דכולא. ובזהר שם דף ל"ה לריח שמניך טובים בגין דבהאי ריחא אתקיים חולשא דנפשא במהימנותא. ואתנגדי ברכאן לעילא ותתא. ובפ' שמיני דף ל"ח כל חדותא דלעילא תליא בהאי שמנא קדישא דמתמן נפק חדוה וברכאן לכולהי בוצינין), ושמן תורק שמך, ר"ל אין לך שם מצד עצמך כי אינך ניכר ונודע רק מצד הרקת השמן והשפע והרוחניות המורק על כלל הבריאה. על כן עלמות הם הכוחות השכליות המשרתות את הנפש הרוחניות, אהבוך כי הכירו בכבודך ומעלתך ע"י הריח שהוא סימני החכמה וההנהגה הנראים מפעולתיך. עד שהכירוך ע"י השכל והעיון הגם שלא השיגו את עצמותך ע"י הנבואה, כי ההשגות השכליות נתלות בחומר אשר הוא למסך מבדיל ביניהם ובין ההשגה הנקיה להשיג כבוד ה' כפי מה שהוא. ולכן אבקש:

מדרש רבה (כל הפסוק)

פסוק ג: "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ"


[ג] א "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים" רבי ינאי בריה דרבי שמעון כל השירים שאמרו לפניך האבות ריחות היו. אבל אנו "שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ" כאדם שמריק מכלי לכלי חבירו. כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו. אבל אנו "שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ". מאתים וארבעים ושמונה מצוות עשה ושלש מאות וששים וחמש מצוות לא תעשה. רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא רבי אליעזר אומר אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסין ושמים וארץ מגילות וכל בני האדם לבלרים אין מספיקין לכתוב תורה שלמדתי. ואני לא חסרתיה אלא כאדם שמטביל זכרותו כמכחול בים. רבי יהושע אומר אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסים ושמים וארץ יריעות וכל בני אדם לבלרין אין מספיקין לכתוב דברי תורה שלמדתי. ולא חסרתיה רק כאדם שמטביל זכרותו כמכחול בים. רבי עקיבא אומר אני אין בי כח לומר כמו שאמרו רבותי אלא רבותי חסרוה. ואני לא חסרתיה אלא כמריח באתרוג. המריח נהנה והאתרוג לא חסר. וכממלא מאמת המים וכמדליק מנר לנר. פעם אחת שהה רבי עקיבא לבא לבית המדרש בא וישב לו מבחוץ. נשאלה שאלה זו הלכה אמרו הלכה מבחוץ חזרה ונשאלה שאלה. אמרו תורה מבחוץ חזרה ונשאלה שאלה. אמרו עקיבא מבחוץ פנו לו מקום. בא וישב לו לפני רגליו של רבי אליעזר. ובית מדרשו של רבי אליעזר היה עשוי כמין ריס ואבן אחת הייתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה. פעם אחת נכנס רבי יהושע התחיל ונושק אותה האבן ואמר האבן הזאת דומה להר סיני וזה שישב עליה דומה לארון הברית.

[ג] ב דבר אחר "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים" רבי אחא בשם רבי תנחום ברבי חייא שני שמנים הם שמן כהונה. ושמן מלכות. ורבנן אמרין שתי תורות הן תורה שבכתב ושבעל פה. אמר רבי יודן "שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ" שמן מתגדל על כל מי שהוא עוסק בשמנה של תורה. היא דעתיה דרבי יודן דאמר (ישעיה, י): "וחובל עול מפני שמן". חובל עולו של סנחריב מפני חזקיהו וסייעתו שיהיו עוסקין בשמנה של תורה. דבר אחר "שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ" מה השמן הזה מר מתחלתו וסופו מתוק כך (איוב ח, ז): "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד". מה השמן הזה אין משתבח אלא על ידי כתישה כך ישראל אין עושין תשובה אלא על ידי יסורין. מה השמן הזה אין מתערב בשאר משקין כך ישראל אין מתערבים באומות העולם. דכתיב (דברים ד,): "ולא תתחתן בם". מה השמן הזה כוס מלא אינו מזרזיף כשאר כל המשקים כך דברי תורה אין מזרזפים בדברי ליצנות. מה השמן הזה כוס מלא שמן בידך ונפל לתוכו טיפה של מים ויצאת כנגדה טיפה של שמן. כך אם נכנס דבר של תורה ללב יצא כנגדו דבר של ליצנות נכנס ללב דבר של ליצנות יצא כנגדו דבר של תורה. מה השמן הזה מביא אורה לעולם כך ישראל אורה לעולם שנאמר (ישעיה ס, ג): "וְהָלְכוּ גּוֹיִם לְאוֹרֵךְ". מה השמן הזה עליון על כל המשקין כך הם ישראל עליונים על כל האומות שנאמר (דברים כח,): "ונתנך ה' אלוהיך עליון". מה השמן הזה אין לו בת קול כך ישראל אין להם בת קול בעולם הזה. אבל לעולם הבא כתיב (ישעיה כט, ד): "וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי".

[ג] ג רבי יוחנן פתר קרייא באברהם אבינו. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא (בראשית יב, א): "לך לך מארצך וממולדתך" למה היה דומה לצלוחית של פוליטון שהיתה מונחת בזוית אחת ולא היה ריחה נודף בא אחד וטלטלה ממקומה והיה ריחה נודף. אף כן אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אברהם הרבה מעשים טובים יש לך הרבה מצוות יש לך טלטל עצמך בעולם ושמך מתגדל בעולמי. "לך לך". מה כתיב בתריה "ואעשך לגוי גדול". "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" אמר לו הקדוש ברוך הוא הא לך עלמות הרבה דכתיב (בראשית יב, ה): "ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן". והלא אם מתכנשים כל העולם לבראת יתוש אחד אינן יכולים לבראתו אלא אלו הגרים שגיירו אברהם ושרה. לכך נאמר "ואת הנפש אשר עשו בחרן". אמר רבי חוניא אברהם היה מגייר אנשים ושרה הנשים. ומה תלמוד לומר "אשר עשו בחרן" מלמד שהיה אברהם אבינו מכניסן לביתו ומאכילן ומשקן ומאהיבן ומקרבן ומגיירן ומכניסן תחת כנפי השכינה. הא למדת שכל המכניס בריה אחת לתוך כנפי השכינה מעלין עליו כאלו הוא בראו ויצרו וריקמו. אמר רבי ברכיה אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם ממה שאתה מביא אורה לעולם שמך מתגדל בעולם. ומה היא האורה גאולה. שבשעה שאת מביא לנו אורה הרבה גרים באים ומתגיירים ונוספים עלינו כגון יתרו ורחב יתרו שמע ואתא רחב שמעה ואתייא. אמר רבי חנינא בשעה שעשה הקדוש ברוך הוא נס לחנניה מישאל ועזריה הרבה גרים נתגיירו. דכתיב (ישעיה, כט): "כי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי". מה כתיב בתריה "וידעו תועי רוח בינה".
דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" על שנתת לנו ביזת מצרים וביזת הים. וביזת סיחון ועוג. וביזת ל"א מלכים. אנו אוהבים אותך. דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" על שהעלמת מהם יום המיתה ויום הנחמה אהבוך. דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" בעלמות ובזריזות. דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" אלו בעלי תשובה. דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" זו כת השלישית. שנאמר (זכריה יג,): "והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף וגו'". דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" אלו הגרים. הדא הוא דכתיב (חבקוק ג, ב): "ה' שמעתי שמעך יראתי ה' פעלך בקרב שנים וגו'". דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" זה דורו של שמד. שנאמר (תהלים מד,): "כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה". דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" אלו ישראל. שנאמר (דברים ד,): "כי מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבועה וגו'".
דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" על שהעלמת מהם מתן שכרן של צדיקים. דאמר רבי ברכיה ורבי חלבו עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות ראש חולה (לשון מחול) לצדיקים לעתיד לבא. מה טעם (תהלים מח, יד): "שיתו לבכם לְחֵילָה". לחולה כתיב צדיקים מכאן וצדיקים מכאן והקדוש ברוך הוא באמצעם. והם חלים לפניו בעלמות ומרמזין אלו לאלו באצבע ואומרים (שם מח, טו) "כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו עלמות". בשני עולמות ינהגנו בעולם הזה. ובעולם הבא. דבר אחר "הוא ינהגנו עלמות" בעלימות ובזריזות. דבר אחר "עֲלָמוֹת" כאילין עולימתא. כמה דאת אמר (שם סח,) "בתוך עלמות תופפות". דבר אחר "עֲלָמוֹת" תרגם עקילס אתנסייא עולם שאין בו מות ומרמזין אלו לאלו באצבע ואומרים "כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו עלמות". בשני עולמות ינהגנו בעולם הזה ובעולם הבא. בעולם הזה דכתיב (דברים טו,): "ה' אלוהיך ברכך". ובעולם הבא דכתיב (ישעיה, נח): "ונחך ה' תמיד".