מ"ג משלי יד ז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל וּבַל יָדַעְתָּ שִׂפְתֵי דָעַת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֵ֣ךְ מִ֭נֶּגֶד לְאִ֣ישׁ כְּסִ֑יל
וּבַל־יָ֝דַ֗עְתָּ שִׂפְתֵי־דָֽעַת׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
והמ"ם משמש במקום שניים, כמ"ם (בראשית מט כה): "מאל אביך".
כלומר:
- לך מנגד והתרחק לאיש כסיל,
- ומבלי דעת שהוא איש שפתי דעת, כמו [כן] התרחק ממנו, כלומר, מאיש שלא ידעתו חכם.
רלב"ג
רבנו יונה גירונדי
• לפירוש "רבנו יונה גירונדי" על כל הפרק •
ל' "לאיש" מושכת בעד ל' "ולבל ידעת".
לך מנגד - יחסר הכינוי, כמו (דברים ז כה): "ולקחת לך".
והעניין: הרחק מחברת מי שנודע בכסילות, והוא פעולת האיוולת והמידות הרעות.
וכן: הרחק ממי שלא ידעת אותו בשפתי דעת, כי חברתו - סכנה, על כן אתה צריך לחוש בספקו, שלא תתחבר אליו, עד שתחקור עליו אם הוא נזהר בדבריו, שלא לגלות סוד ושלא לחרף ולבזות מכעס או מגאוה וגודל לבב.
ציווה להרחיק מן הספק מחברת מי שלא נודע בשפתי דעת, וממי שנודע שהוא כסיל.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לך מנגד" - לך ממרחק לכסיל.
"ובל ידעת" - או בל תדע שפתי דעת, כאומר: או הרחק ממנו או סופך להיות כמוהו.
מצודת ציון
"מנגד" - ממרחק, כמו (דברים לב): "מנגד תראה את הארץ".
"ובל" - הוי"ו היא במקום או, כמו (ויקרא כ): "אביו ואמו קלל".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- הלץ אינו מתלוצץ על הדעת, רק על החכמה, מפני שאין עליהם מופתים, ובאו בקבלה לא בידיעה ברורה, ואם היה משיגם בדעת ברורה לא היה מתלוצץ, רק מפני שביקש חכמה ואין, לא בא לכלל תבונה, שהוא אחר החכמה, שאז היה הדעת נקל בעיניו.
- אבל הכסיל אינו לץ, והוא קיבל חוקי החכמה, רק התאוה גברה עליו, ומפני שחוקי החכמה מתנגדים אל התאוה, לכן ישנא דעת, כמו שנאמר (משלי א כב): "וכסילים ישנאו דעת", היינו, הגם שקיבל חוקי החכמה, והגם שישיגם כמו הנבון עד יידע טעמם בדעת, ישנא את הדעת העומד לשטן לו אל תאוותו, כמו שנאמר (משלי יג יט): "תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע", כמו שפירשתי שם. לכן ישנא את הדעת, ויטיל ספיקות בחוקי החכמה במרמה, כדי להיות לו כסות עיניים בלכתו אחרי שרירות לבבו.
ואם כן, אתה, אשר ידעת שפתי דעת:
- תוכל ללכת עם הלץ, כי הלץ יתלוצץ על החכמה, לא על הדעת, כנ"ל;
- אבל לא עם כסיל, שהוא אינו מקבל גם הדעת.
ולכן "לך מנגד לאיש כסיל", שאם תלך עמו "בל ידעת שפתי דעת", הדעת שקנית, עד שאתה מוציאם מן השפתיים לחוץ (שכבר ביארתי שהשפתיים מציינים את הדעת}, תדמה כאילו לא ידעת אותה, כי בהתחברך לכסיל תלמד ממעשיו ללכת אחר התאוה והערב, כמו שנאמר (משלי יג כ): "ורועה כסילים ירוע", ותתנכר אל הדעת כאילו לא ידעת אותה כלל.
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
ומה שאמר לשון "שפתי", פירוש, אפילו שהדברים לא יהיו דברי דעת, רק שהם מאיש דעת, לא תדע.
ומה שאמר "מנגד" במ"ם, כלומר, אף על פי שאתה חוזר ממנו ואינך רוצה בדרכו, אף על פי כן "בל ידעת" וגו'.
ועוד: מנגד, כלומר, אפילו כשלא תסכים דעתך לדעתו, ואדרבה שתהיה מנגד לו, אף על פי כן לא תדע.