הגאון מווילנה על משלי יד ח
<< | הגאון מווילנה על משלי • פרק י"ד • פסוק ח' |
• ז • ח • יג • טו • טז • יז • יח • כד • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
חׇכְמַ֣ת עָ֭רוּם הָבִ֣ין דַּרְכּ֑וֹ
וְאִוֶּ֖לֶת כְּסִילִ֣ים מִרְמָֽה׃
"חכמת ערום הבין דרכו" - שהאדם צריך להיות ערום, כמו שכתבתי למעלה. כי הנחש הוא ערום ומסבב כמה סיבובין ופיתויין עד שמכשיל את האדם, וצריך האדם להיות ערום ולהבין ערמיותו, ולהיזהר מן טבעו, שיכול לבוא מזה לידי עבירה, וזהו עיקר והתכלית של חכמתו של ערום.
וזהו: "חכמת ערום" הוא כדי ל"הבין דרכו" וטבעו, בכדי להיזהר את עצמו שלא יבוא לשום חטא בעולם.
"ואיוולת כסילים מרמה" - אבל הכסילים, שאין יודעים, ועושין באיוולתן תיכף, ואינם רואים להבין, הוא מחמת זה מרמה אותן, היצר הרע, והן עושין כאיוולתן.
ועוד: "מרמה", כלומר, לא די שהן עושין כאיוולתן, אלא שמרמין גם לאחרים שיהיו כמותן, ולכן אמר "כסילים" לשון רבים, כלומר, שהאיוולת מרמה את הכסילים, שמי שהוא כסיל ומעשיו באיוולת, מרמה את חבירו שגם כן כמותו.
<< · הגאון מווילנה על משלי · יד · ח · >>