[לט] שנסתרס מאליו. מלשון פריעה סירוס יתירה הוא, כך פירש רש"י בסוטה (דף יג:), לכך כתיב "פוטי פרע" שתי מלות לדרוש פריעה. והא דפירש רש"י בפרשת וישב (לעיל לט, יט) "כדברים האלה עשה לי עבדך" 'בשעת תשמיש', דמשמע שלא היה סריס, לא קשה, דאפשר דאף על גב דהוא סריס - יכול לשמש את מטתו, ולא עשאו רק סריס בעלמא, [ו] מפני שנסתרס לא היה יצרו כל כך לרדוף אחר הזכר:
'(מה). 'צפנת פענח: כתרגומו, ולשון מצרים הוא, וכן היה דרכם לקרוא לאדם בשעה שממנים אותו על בית שם הראוי, וכן ויקרא משה להושע בן נון יהושע כשנעשה משרתו, וכן ויקרא לדניאל בל טשצר, כדכתיב די שם שמיה בל טשצר בשם אלהיה:
פוטיפרע: אין זה פוטיפר לפי הפשט:
כהן און שר של אותה העיר כדכתיב ובני דוד כהנים היו, שלטונים:
"צפנת פענח" - אמר ר' אברהם אם היא מלה מצרית לא ידענו פירושה ואם מתורגמת לא ידענו שם יוסף ועל דעת הראשונים שאומרים "המפענח נעלמים" יתכן שקרא לו שם נכבד כלשון ארצו כי שאל לו או שהיה המלך יודע שפת ארץ כנען הקרובה אליו וענינו צפונה מגלה וכן בתו קראה שם משה רבינו כלשון עמו מן המים משיתיהו (שמות ב י) ואל תשתומם בעבור שקראוהו סופרי המצריים מוניוס כי ישנו השמות ללשון מובן או מורגל להם כאשר יעשה התרגום בקצתם כגון בין קדש ובין שור (לעיל כ א) בין רקם ובין חגרא וכן בהרבה מן השמות ובקצתם לא ישנה דבר כאשר עשה בסיחון מלך חשבון ובעוג מלך הבשן וזולתם הרבה וזה לפי מה שהיו נקראים בלשון ארמית בדורו וכן עשו הנוצרים המעתיקים
"בת פוטיפרע כהן און" - הוא פוטיפר ונקרא פוטיפרע על שם שנסתרס מאליו לפי שלקח יוסף למשכב לשון רש"י והוא מדרש רבותינו (סוטה יג) והוצרך ממנו רש"י (להלן מז כב) לומר כי כל "כהן" משרת לאלהות חוץ מזה שהוא לשון גדולה שהרי שר הטבחים היה וכן כהן מדין (שמות ב טז) ואני אומר כי לדברי רבותינו היה פוטיפר שר לפרעה וכאשר נסתרס בגופו והכירו בו וקראוהו פוטיפרע נתבייש בדבר ופירש משררתו והכניס עצמו בבית עבודה זרה ונעשה כומר לעבודה זרה כי כן מנהג הנכבדים ואפשר שהיה און שם עבודה זרה שלו וכן כהן מדין כומר כמו שאמרו (סנהדרין פב) ביתרו שהיה מפטם עגלים לעבודה זרה והאמת כי לשון כהונה שרות אבל לא לאלהות בלבד כי הנה ובני דוד כהנים היו (ח יח) ובמקומו בדברי הימים (א יח יז) ובני דוד הראשונים ליד המלך וכן מוליך כהנים שולל (איוב יב יט) שהם משרתי המלך וכן יכהן פאר (ישעיהו סא י) יתלבש פאר ככהן העובד שיעשו לו בגדים שלא כשאר העם לכבוד ולתפארת וכן ומיודעיו וכהניו (מלכים ב י יא) ראשי משרתיו
צפנת פענח: מגלה צפונות, ואין לו חבר במקרא אבל מצינו בתפילת יוצר המפענח נעלמים, ולפי זה היה המלך יודע שפת ארץ כנען הקרובה אליו, וכן בתו קראו שם למשה רבינו בלשון הקודש על שם "כי מן המים משיתיהו":
בת פוטי פרע כהן און: דרז"ל פוטיפרע הוא פוטיפר ונקרא פוטיפר על שם שפיטם פרים ועגלים לעבודה זרה, וזה לשון פוטיפר מפטם פר, והוא נקרא פוטיפר ונקרא פוטיפרע על שם שנסתרס מאליו לפי שלקח את יוסף למשכב זכר: ודעתי לומר כי פוטיפרע היה שר משרי פרעה וכאשר נסתרס ושנו את שמו פוטיפרע נתבייש בדבר ונעשה כומר בבית עבודה זרה וזה שכתוב בו "כהן און" האלוה שלו הוא און, וכן מצינו ביתרו שכתוב כהן מדין ופירושו כומר לפי שהיה מפטם עגלים לעבודה זרה, ואמרו במדרש כי אסנת בת דינה היתה משכם בן חמור ולפי שגרשה יעקב מביתו והושיבה בתוך סנה אחד לכך נקראת אסנת מה עשה יעקב קשר לה כתב בצוארה וכתוב בו כל המדבק ביך מדבק בזרעו של יעקב, ויוסף שנשאה ראה הכתב ההוא והצניעו והוא שאמר לאביו (בראשית מח, ט): "בני הם אשר נתן לי אלהים בזה" הראה לו הכתב הזה, ומה שכתוב בת פוטיפרע מפני שגדלה בביתו שכן דרז"ל כל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו:
(מה) "ויקרא פרעה". ובל יתרעמו בני המדינה תחת עבד כי ימלוך קרא את שמו שהוא "מגלה צפונות" ברוח ה' אשר עליו, ויש בו ענין אלהי, ונתן לו בת הכהן הגדול לאשה, שבזה יאמינו כלם כי הוא איש אלהים, ואז "ויצא יוסף על ארץ מצרים", שתחלה התירא ממרד:
ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח. אמר ר' יוחנן: צפונות מופיע ונוחות לו ללמד. ר' חזקיה אמר: צפונות מופיע בדעת, מניח רוחות של בריות בהן. ורבנן אמרי: צופה פודה נביא תומך, פותר ערום נבון הוזה. אמר ר' אחא: צפונה אחת שיש כאן בת, לגלות שאת בנה. בכולן כתיב: "ותגשן השפחות", "ותגש גם"; לאהוב יוסף כתיב: "ואחר נגש יוסף" וכו' (ככתוב לעיל).
פוטיפרע הוא פוטיפר ונקרא פוטיפרע לפי שנסתרס מאליו קשה מנא לו י"ל שדורש פוטיפרע כאילו נכתב ב' מלות פוט פרע כלומ' פוטיפר פרוע מלשון פריעה וקרועה והיינו שהיה סריס וקשה על זה שהרי אמ' בפרשה של מעלה בשעת תשמיש אמרה לו שנראה שהיה משמש י"ל שהיה דש ואינו זורה:
