מ"ג בראשית מא מד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מא · מד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹֽא־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת־יָד֛וֹ וְאֶת־רַגְל֖וֹ בְּכׇל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף אֲנָא פַרְעֹה וּבָר מִמֵּימְרָךְ לָא יְרִים גְּבַר יָת יְדֵיהּ לְמֵיחַד זֵין וְיָת רַגְלֵיהּ לְמִרְכַּב עַל סוּסְיָא בְּכָל אַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר פַּרְעה לְיוֹסֵף אֲנָא פַרְעה מַלְכָּא וְאַנְתְּ אַלְקַפְטָא וּבַר מִמֵימְרָךְ לָא יְרִים גְבַר יְדֵיהּ לְמִיסוֹר זַיְינֵיהּ וְיַת רִיגְלֵיהּ לְמִירְכְּוּב עַל סוּסְיָא בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אני פרעה" - שיש יכולת בידי לגזור גזירה על מלכותי ואני גוזר שלא ירים איש את ידו

"ובלעדיך" - שלא ברשותך ד"א אני פרעה אני אהיה מלך ובלעדיך וגו' וזהו דוגמת רק הכסא אלא שהוצרך לפרשה בשעת נתינת הטבעת

"את ידו ואת רגלו" - כתרגומו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

אני פרעה — אני לבדי המלך, ואין אדם שיהיה ברשותו זולתך.

וטעם רגלו — לו רשות ללכת. או על דרך משל, והוא הנכון:

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)

אני פרעה:    אני לבדי מוצא מתחת רשותך כמו שאמרתי "רק הכסא אגדל ממך", אבל הכל תחת רשותך ובלעדיך לא יהא רשות לשום אדם להרים ידו להחזיק בכלי זיין או להרים רגלו לרכוב על סוס בלא רשותך בכל ארץ מצרים, והוא דעת אונקלוס:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(מד) "ויאמר פרעה". עתה אמר אליו אמירה שלישית, שמעלה אותו למדרגה יותר עליונה, שגם בהנהגת המדינה יוכל לעשות הכל לבדו, וא"צ לא לשאול דבר מן המלך, ולא שיצרף עמו שרים אחרים לשאול עצתם, רק "אני פרעה", לא יהיה לי רק שם הכבוד שאני פרעה, אבל ההנהגה אני מוסר לך לבדך, שעז"א "ובלעדיך לא ירים איש את ידו:"