מ"ג בראשית מא מד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹֽא־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת־יָד֛וֹ וְאֶת־רַגְל֖וֹ בְּכׇל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַאֲמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף אֲנָא פַרְעֹה וּבָר מִמֵּימְרָךְ לָא יְרִים גְּבַר יָת יְדֵיהּ לְמֵיחַד זֵין וְיָת רַגְלֵיהּ לְמִרְכַּב עַל סוּסְיָא בְּכָל אַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃
ירושלמי (יונתן):	וַאֲמַר פַּרְעה לְיוֹסֵף אֲנָא פַרְעה מַלְכָּא וְאַנְתְּ אַלְקַפְטָא וּבַר מִמֵימְרָךְ לָא יְרִים גְבַר יְדֵיהּ לְמִיסוֹר זַיְינֵיהּ וְיַת רִיגְלֵיהּ לְמִירְכְּוּב עַל סוּסְיָא בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אני פרעה" - שיש יכולת בידי לגזור גזירה על מלכותי ואני גוזר שלא ירים איש את ידו

"ובלעדיך" - שלא ברשותך ד"א אני פרעה אני אהיה מלך ובלעדיך וגו' וזהו דוגמת רק הכסא אלא שהוצרך לפרשה בשעת נתינת הטבעת

"את ידו ואת רגלו" - כתרגומו

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[לו] אני פרעה שיש יכולת בידי. דאם לא כן "אני פרעה" למה לי (כ"ה ברא"ם):

[לז] אני גוזר וכו'. דאם לא כן איך קשור "ובלעדיך לא ירים איש את ידו ורגלו" אל "אני פרעה", לכך צריך לפרש 'אני פרעה ואני גוזר וכו (כ"ה ברא"ם):

[לח] שלא ברשותך. דאין לומר שלא ירים איש כלל ידו ורגלו חוץ ממנו, דאם כן הוי למכתב 'לא ירים איש ידו ורגלו רק אתה', ומדכתיב "בלעדיך" - שלא יהיה מעשה חוץ ממך, וזהו 'שלא ברשותך':

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

אֲנִי פַרְעֹה – שֶׁיֵּשׁ יְכֹלֶת בְּיָדִי לִגְזוֹר גְּזֵרָה עַל מַלְכוּתִי, וַאֲנִי גּוֹזֵר שֶׁלֹּא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ "בִּלְעָדֶיךָ", שֶׁלֹּא בִרְשׁוּתְךָ. דָּבָר אַחֵר: "אֲנִי פַרְעֹה" – אֲנִי אֶהְיֶה מֶלֶךְ, "וּבִלְעָדֶיךָ...", וְזֶהוּ דּוּגְמַת "רַק הַכִּסֵּא" (לעיל פסוק מ) [אֶלָּא שֶׁהֻצְרַךְ לְפָרְשָׁהּ בִּשְׁעַת נְתִינַת הַטַּבַּעַת] (בראשית רבה צ,ב).
אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ – כְּתַרְגּוּמוֹ ("לָא יְרִים גְּבַר יָת יְדֵיהּ לְמֵיחַד זֵין וְיָת רַגְלֵיהּ לְמִרְכַּב עַל סוּסְיָא").

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

מתוך: רשב"ם על בראשית מא (עריכה)

'(מד). 'אני פרעה: אני מלך, וזהו רק הכסא אגדל ממך:

לא ירים איש את ידו: לעשות שררה כמו שכתוב בירבעם אשר הרים יד במלך, רמה ידו ושררתו על ידי המלך שלמה, כמו שכתוב שם ויפקידהו לכל סבל בית יוסף:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

אני פרעה — אני לבדי המלך, ואין אדם שיהיה ברשותו זולתך. וטעם רגלו — לו רשות ללכת. או על דרך משל, והוא הנכון:

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

אני פרעה: אני לבדי מוצא מתחת רשותך כמו שאמרתי "רק הכסא אגדל ממך", אבל הכל תחת רשותך ובלעדיך לא יהא רשות לשום אדם להרים ידו להחזיק בכלי זיין או להרים רגלו לרכוב על סוס בלא רשותך בכל ארץ מצרים, והוא דעת אונקלוס:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(מד) "ויאמר פרעה". עתה אמר אליו אמירה שלישית, שמעלה אותו למדרגה יותר עליונה, שגם בהנהגת המדינה יוכל לעשות הכל לבדו, וא"צ לא לשאול דבר מן המלך, ולא שיצרף עמו שרים אחרים לשאול עצתם, רק "אני פרעה", לא יהיה לי רק שם הכבוד שאני פרעה, אבל ההנהגה אני מוסר לך לבדך, שעז"א "ובלעדיך לא ירים איש את ידו:"

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

אני פרעה ובלעדיך וגו'. פירוש המלכות היא שלי כי פרעה שם מלכות יגיד ובלעדיך לא ירים וגו', פי' אחריו תהיה מעלתו שבלעדיו לא וגו' ולזה אמר בתוספת וא"ו להיות שקדם הזכרת מעלתו באומרו אני פרעה כמו שפירשתי:

רבי עובדיה מברטנורא

עריכה

• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •

אני פרעה שיש יכולת בידי וכו' ד"א אני אהיה מלך וכו' קשה מאי ד"א י"ל דלפי' הראשון קשה שהיה לו להקדים ההודאה הזאת בתחלת דבריו אל יוסף כשאמר לו אתה תהיה על ביתי וכו' ששם היה נופל לומ' אני פרעה שיש בידי לגזור שעל פיך ישק כל עמי ולמה לא אמר לו אני פרעה עד עכשיו בתוף דבריו לכך פי' ד"א:

<< · מ"ג בראשית · מא · מד · >>