קטגוריה:ישעיהו לג יד
נוסח המקרא
פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם
פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם.
פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י ׀ יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אֽוֹכֵלָ֔ה מִֽי־יָג֥וּר לָ֖נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם׃
פָּחֲד֤וּ בְ/צִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י׀ יָג֣וּר לָ֗/נוּ אֵ֚שׁ אוֹכֵלָ֔ה מִי־יָג֥וּר לָ֖/נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"רעדה" - ענין חרדה.
"חנפים" - רשעים, המחניפים ליצרם למלאות פתויו.
"יגור" - ענין מדור, כמו (בראשית לב): "עם לבן גרתי"
"לנו" - כמו מעמנו.
"מוקדי" - ענין תבערת אש, כמו (ויקרא ו): "על מוקדה".
מצודת דוד
"פחדו בציון" - אז, בבוא אשור על ציון, הצדיקים בטחו בה', אבל החטאים פחדו.
"אחזה וגו'" - כפל הדבר במילים שונות.
"מי יגור לנו" - רוצה לומר: וכה אמרו: מי הוא מעמנו שיכול לגור ולהתקיים, פה מול מחנה אשור שהוא כאש אוכלה?
"מי יגור וגו'" - כפל הדבר במילים שונות.
"מוקדי עולם" - רוצה לומר: אשר שרפו והחלישו כל בני עולם.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"והחנפים" הצבועים, שבושו מלאמר בפה שהם פוחדים ואין מאמינים בה' מ"מ "אחזה אותם רעדת הגוף" עד שפחדם היה ניכר לכל ע"י הרעדה, כי אמרו מי "יגור לנו" פה בציון תוך "אש אוכלה" שהוא מחנה האויב, ומי יגור עם האויב הנורא הזה הלא הוא מוקדי עולם שכבר שרף רוב הישוב, ואיך נגור ונבטח בציון. משיב ה' להם מה תיראו, הלא מי שהוא.
ביאור המילות
תולדות אהרן
• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •
- (ברכות ס.): "ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון, חזייה דקא מפחיד, אמר ליה: חטאה את, דכתיב פחדו בציון חטאים! אמר ליה: והכתיב (משלי כח) אשרי אדם מפחד תמיד?! אמר ליה: ההוא בדברי תורה כתיב."
- פרשנות מודרנית:
לדאוג שהחוטאים יפחדו
אחד מתפקידיו של השלטון הוא, לדאוג שכל האזרחים יוכלו לחיות בשלוה ובביטחון, חוץ מהחוטאים; החוטאים צריכים לחיות בפחד. כך לומדים מדבריו של ה' בפי ישעיהו:
(ישעיהו לג יג): "שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וּדְעוּ קְרוֹבִים גְּבֻרָתִי: פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים, אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים 'מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה? מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם? הלך צְדָקוֹת ודבר מֵישָׁרִים... הוא מרומִים ישכן...'"
ה' כביכול 'מתפאר' במעשי הגבורה שלו: שמעו... אשר עשיתי... גבורתי , ומעשי הגבורה שלו מתבטאים בכך שהחוטאים בציון פוחדים: פחדו בציון חטאים .
כנראה שהכוונה להשמדת צבא סנחריב שצר על ירושלים, כפי שמתואר בפסוקים הקודמים: "והיו עמים משרפות סיד...". החוטאים נמלאו פחד כשראו את האש שאכלה את מחנה סנחריב, הם חששו שהאש תאכל גם אותם, ואמרו "מי יגור לנו אש אוכלה" - מי יוכל להמשיך ולחיות בעיר שבה ה' שולט בגבורתו? והם הסיקו את המסקנה המתבקשת - "הולך צדקות ודובר מישרים... הוא מרומים ישכון..." - רק מי שילך בצדק וביושר יוכל לשכון בבטחון בעיר ה'.
כל שלטון צריך ללכת בדרכים אלה של ה': להטיל פחד על החוטאים, כך שיבינו שרק התנהגות בצדק וביושר תאפשר להם לחיות בביטחון.
מקורות ופירושים נוספים
1. רש"י פירש את פחדם של החוטאים באופן דומה - פחד מפני ה', המעורר לתשובה: " "פחדו בציון חטאים - היאך ימצאו פתח לתשובה. מי יגור לנו אש אוכלה - כלומר מי יעמוד בעדנו לשכך חימה בוערת?... מי הוא לנו שיגור בציון עם הצור שהוא אש אוכלה? והוא משיב: אוהב צדקות ..." "
2. אך יש שפירשו את הפחד באופן שלילי - כחטא בפני עצמו הנובע מחוסר-ביטחון בה' - פחד מפני האשורים: " "אז, בבוא אשור על ציון, הצדיקים בטחו בה', אבל החטאים פחדו." " (מצודת דוד) .
3. אפשר גם להסיק מפסוקנו, שכאשר אדם מרגיש פחד, זה סימן שיש לו חטא שהוא צריך לתקן: " "תלמיד אחד היה הולך אחרי רבי ישמעאל בן רבי יוסי בשוק של ציון. ראה רבי ישמעאל שהתלמיד מפחד. אמר לו: חוטא אתה, שכתוב פחדו בציון חטאים !" " ( תלמוד בבלי, ברכות ס. בתרגום לעברית) . כך נהג גם יעקב אבינו; ראו: פחדיו של יעקב , (משלי כח יד): "אשרי אדם מפחד תמיד, ומקשה לבו יפול ברעה"( פירוט ).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-10-22.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו לג יד"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.