מ"ג ישעיהו לג יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יג. שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וּדְעוּ קְרוֹבִים גְּבֻרָתִי.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי

מנוקד: שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וּדְעוּ קְרוֹבִים גְּבֻרָתִי.

עם טעמים: שִׁמְע֥וּ רְחוֹקִ֖ים אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתִי וּדְע֥וּ קְרוֹבִ֖ים גְּבֻרָתִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רחוקים" - המאמינים בי ועושים רצוני מנעוריהם

"קרובים" - בעלי תשובה שנתקרבו אלי מחדש

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שמעו", רחוקים כי שמועה זו תתפשט למרחוק וגם ודעו "קרובים גברתי", כי השמיעה הנפלאה תתפשט במרחק ביתר פליאות וספורים מבקרוב, אבל פה גם הקרובים ידעו גודל הנס:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמעו רחוקים" - היושבים ממרחק שמעו את אשר עשיתי במחנה אשור

"ודעו קרובים" - אותן שהיו במחנה אשור תנו לב לדעת את גבורתי