מ"ג ישעיהו לג יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָי֥וּ עַמִּ֖ים מִשְׂרְפ֣וֹת שִׂ֑יד קוֹצִ֥ים כְּסוּחִ֖ים בָּאֵ֥שׁ יִצַּֽתּוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כסוחים" - קצוצים כסוחים כמו (ויקרא כא) לא תזמר ת"א לא תכסח

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"קוצים כסוחים" - ידמו אל הקוצים הנכרתים שהמה יבשים וכשמציתין בהם האש נשרפים מהרה וכן מחנה סנחריב מהר יכלו

"והיו עמים" - מחנה סנחריב ידמו אל האבנים הנשרפים להיות סיד 

מצודת ציון

"שיד" - כמו סיד בסמ"ך

"כסוחים" - ענין כריתה וכן שרופה באש כסוחה (תהלים פ)

"יצתו" - מלשון הצתה והבערה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיו עמים משרפות שיד", הסיד שומר חומו ימים רבים אבל לא יתלהב מהר, והקוצים היבשים הם יצתו מהר אבל לא ישמרו האש בקרבם, אומר "העמים יהיו דומים כמשרפות שיד" השומרים להב האש ימים רבים, "וגם כקוצים כסוחים אשר יצתו תיכף", ר"ל שבקל תבער בם אש ה' ותאכל בקרבם ימים רבים: