המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"על שדים סופדים" - יטפחו על לבם
"על שדי חמד" - על שדות חמדתן ומ"א על חכמי סנהדראות שהם כשדים המניקים יספדו ועל עיר חמדתן שתחרש כשדה ועל גפן פוריה הם ישראל שנקראו גפן ממצרי' תסיע
"על שדים", מצייר כי במעמד הזה שהם ערומים מבגדיהם "ספדים עתה על שדים", שהלואי היתה כבת קטנה ערומה שיונקת עכ"פ שדי אמה, והוא במשל הלואי היו להם שדותיהם שימצאו שם לחם אם אין להם לבוש, ומפרש מה הם השדים "על שדי חמד", שחסרים להם, אם תשאל איפה הם שדותיהם? אומר, כי.
