מ"ג ישעיהו לב יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל שָׁדַיִם סֹפְדִים עַל שְׂדֵי חֶמֶד עַל גֶּפֶן פֹּרִיָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־שָׁדַ֖יִם סֹפְדִ֑ים עַל־שְׂדֵי־חֶ֕מֶד עַל־גֶּ֖פֶן פֹּרִיָּֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על שדים סופדים" - יטפחו על לבם "על שדי חמד" - על שדות חמדתן ומ"א על חכמי סנהדראות שהם כשדים המניקים יספדו ועל עיר חמדתן שתחרש כשדה ועל גפן פוריה הם ישראל שנקראו גפן ממצרי' תסיע

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"על שדי חמד" - ההספד תהיה על אבדן השדות החמודות ועל הגפנים המגדלים פירות הרבה

"על שדים" - יטפחו על שדיהן דרך הספד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על שדים", מצייר כי במעמד הזה שהם ערומים מבגדיהם "ספדים עתה על שדים", שהלואי היתה כבת קטנה ערומה שיונקת עכ"פ שדי אמה, והוא במשל הלואי היו להם שדותיהם שימצאו שם לחם אם אין להם לבוש, ומפרש מה הם השדים "על שדי חמד", שחסרים להם, אם תשאל איפה הם שדותיהם? אומר, כי.