לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו לב יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חִרְדוּ שַׁאֲנַנּוֹת רְגָזָה בֹּטְחוֹת פְּשֹׁטָה וְעֹרָה וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חִרְדוּ֙ שַֽׁאֲנַנּ֔וֹת רְגָ֖זָה בֹּטְח֑וֹת פְּשֹׁ֣טָֽה וְעֹ֔רָה וַחֲג֖וֹרָה עַל־חֲלָצָֽיִם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רגזה" - כמו לרגז

"פשוטה" - כמו לפשוט

"ועורה" - כמו לערות ל' עריה (מיכה א)

"וחגורה" - כמו לחגור לכך טעמו למעלה וכן תירגם יונתן שלחו ואיתערטילו ואסרו על חרצין מתוך שיפשיטו ויתערמו מבגדיהם לא יחגרו על בגדיהם כי על מתניהם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"פשוטה" - מלשון הפשט המלבוש

"ועורה" - ענין גלוי הבשר כמו ואת ערום ועריה (יחזקאל טו)

"חלציה" - מתנים 

מצודת דוד

"וחגורה" - תחגור עצמה על החלצים לכסות הערוה לבד

"פשוטה ועורה" - כי כל אחד תהיה מופשטה מבגדיה ותשאר מגולה בשרה בעת תלך בגולה

"רגזה" - כפל הדבר במ"ש

"חרדו" - מעתה חרדו על הצרה שבאה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חרדו", ואתם "שאננות" שהם שבט יהודה הגם שעליכם לא בא האויב, מ"מ "חרדו גם אתם שאננות על רגזה של בטחות", כי הרוגז של הבוטחות שהם בני אפרים נוגע גם אליכם, וצריכים גם אתם לחרוד פן גם עליכם יבא האויב, כי הבת הבוטחת שהיא אפרים היא עתה "פשוטה" האויב פשט מלבושיה החיצונים, ואח"כ "ועורה" פשט מאתה גם הכתונת עד שנשארה ערומה, רק "וחגורה על חלצים" לכסות בשר ערוה:

ביאור המילות

"רגזה". שם, ונסמך, ונעלם אצלו מלת על, על רוגז של בוטחות. החרדה היא לפני הצרה, והרוגז בעתה: