בשלב מסויים בנבואתו, ירמיהו הביע ייאוש וצער על כך שנולד, ואף התלונן כלפי ה' על כך שהוא אינו נמצא איתו בכל זמן. ה' ענה לו:

(ירמיהו טו יט): "לָכֵן כֹּה אָמַר ה': אִם תָּשׁוּב - וַאֲשִׁיבְךָ, לְפָנַי תַּעֲמֹד, וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל - כְּפִי תִהְיֶה; יָשֻׁבוּ הֵמָּה אֵלֶיךָ, וְאַתָּה לֹא תָשׁוּב אֲלֵיהֶם".

התשובה של ה' כוללת כמה הבטחות לירמיהו:

ה' מבקש מירמיהו שיחזור לתפקיד, ומבטיח לו, שאם ירצה לחזור לתפקיד, ה' יקבל אותו בחזרה, ויאפשר לו " לעמוד לפניו " כלומר להיות תמיד קרוב אליו, לקבל שפע נבואי באופן מתמיד (ע"פ דעת מקרא) . זו התשובה לתלונתו של הנביא בפסוק יח: "היו תהיה לי כמו אכזב, מים לא נאמנו".

יקר = נכבד וחשוב ;

זולל = זוֹל, בזוי ונקלה.

ה' מבקש מירמיהו שישתדל להוציא יקר מזולל, כלומר, להוציא אל הפועל את התכונות החשובות והנכבדות שיש באנשים הזולים והנקלים; להוכיח ולחנך את בני ישראל באופן שיחשוף את התכונות הטובות שלהם, התכונות שירשו מאבות האומה.

"אם תעשה כך", אומר לו ה', "כפי תהיה" - תהיה כמו הפה שלי, "כי תתקיים גזירתך כמו גזירתי" (מצודת דוד) , או "אני גוזר גזירה ואתה מבטלה" (רש"י) . אולי זו תשובה לתלונתו של הנביא בפסוק יח: "למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא?": אם תצליח להוציא יקר מזולל, תוכל לרפא את עצמך.

לא תהיה עוד בודד, לא תצטרך להסתכל בקנאה על האנשים הצוחקים והמשחקים, כי הם ישובו אליך, הם יתקבצו סביבך וירצו לשמוע את דבריך. זו התשובה לתלונתו של הנביא בפסוק יז: "לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז, מפני ידך בדד ישבתי כי זעם מלאתני".

ואפשר גם לפרש: לא תושפע מהם, לא תתקלקל כתוצאה מהקשר עם האנשים הרשעים שאתה מנסה להחזיר למוטב: "ישובו אליך להיות כשרים כמותך, ואל תדאג... פן תלמוד ממעשיהם להיות כמותם" (מצודת דוד) , ולא תהיה חלש לעומתם: "לא שתדאג פן יכריחו אותך להסכים על מעשיהם ושלא תינבא להם" (מלבי"ם)