מלבי"ם על ירמיהו טו יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"לכן", השיב לו ה' "אם תשוב" את העם בתשובה "ואשיבך" אל הנבואה המתמדת "ותעמוד לפני" תמיד, "ואם" עכ"פ "תוציא יקר מזולל", שישובו עכ"פ הנפשות היקרות ויבדלו מן הרשעים "תהיה כפי", שכל מה שתגזר אומר יקם לך, וזה תשובה ע"מ שבקש על הנבואה ועל מה שאין תפלתו נשמעת על עצירת גשמים. ונגד מה שהתרעם על הרשעים הרודפים אותו, אמר שאין לך להתירא מהם, לא שתדאג פן יכריחו אותך להסכים על מעשיהם ושלא תנבא להם, כי "הם ישובו אליך ואתה לא תשוב אליהם", ולא שתירא פן יהרגוך, כי.


ביאור המילות

"מזולל". משתתף עם כל מכבדיה הזילוה, שזה הפך יקר, ועם זולל וסובא:

 

<< · מלבי"ם על ירמיהו · טו יט · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.