מלבי"ם על ירמיהו טו ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על ירמיהופרק ט"ו • פסוק ו' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו ט"ו, ו':

אַ֣תְּ נָטַ֥שְׁתְּ אֹתִ֛י נְאֻם־יְהֹוָ֖ה אָח֣וֹר תֵּלֵ֑כִי וָאַ֨ט אֶת־יָדִ֤י עָלַ֙יִךְ֙ וָֽאַשְׁחִיתֵ֔ךְ נִלְאֵ֖יתִי הִנָּחֵֽם׃



"את", באשר אתה בעצמך הסבות עליך את הרעה במה "שנטשת אותי", ואחר כך הוספת תמיד להתרחק ממני כי "אחור תלכי" תמיד, ולכן "ואט ידי ואשחיתך" פעם אחר פעם והגם שנחמתי תמיד על הרעה לבסוף "נלאיתי הנחם", עד כי.  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.