יבמות צו ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
מתני' אבן ט' שנים ויום אחד שבא על יבמתו ואח"כ בא עליה אחיו שהוא בן ט' שנים ויום אחד פוסל על ידו ר"ש אומר לא פוסל בבן ט' שנים ויום אחד שבא על יבמתו ואח"כ בא על צרתה פוסל על ידי עצמו רבי שמעון אומר לא פוסל:
גמ' תניא אמר להם רבי שמעון לחכמים אם ביאה ראשונה ביאה ביאה שנייה אינה ביאה ואם ביאה ראשונה אינה ביאה ביאה שנייה נמי אינה ביאה מתניתין דלא כבן עזאי דתניא בן עזאי אומר יש מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת ואין מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחד:
מתני' גבן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתייבמת דנשא אשה ומת הרי זו פטורה הבן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומשהגדיל נשא אשה אחרת ומת אם לא ידע את הראשונה משהגדיל הראשונה חולצת ולא מתייבמת והשנייה או חולצת או מתייבמת רבי שמעון אומר מייבם לאי זו שירצה וחולץ לשנייה ואחד שהוא בן ט' שנים ויום אחד ואחד שהוא בן עשרים שלא הביא שתי שערות:
גמ' אמר רבא הא דאמור רבנן זיקת שני יבמין מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה לא תימא היכא דאיכא צרה דאיכא למגזר משום צרה דהא הכא ליכא צרה מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה:
נשא אשה ומת כו':
תנינא להא דתנו רבנן שוטה וקטן שנשאו ומתו נשותיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום:
בן תשע וכו' משהגדיל וכו':
ויעשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול ותדחה צרה מיבום אמר רב לא עשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול ושמואל אמר זעשו ועשו וכן א"ר יוחנן עשו ועשו ויעשו תנאי היא הך תנא דארבעה אחין גזר משום צרה ואשמעינן בגדול וה"ה בקטן והאי דאמר גדול משום דבגדול קאי והאי תנא דהכא סבירא ליה עשו ולא גזר משום צרה ואשמעינן בקטן והוא הדין בגדול והאי דקאמר בקטן דבקטן קאי אזל ר' אלעזר אמר לשמעתא בי מדרשא ולא אמרה משמיה דר' יוחנן שמע רבי יוחנן איקפד עול לגביה רבי אמי ור' אסי אמרו ליה לא כך היה המעשה בבית הכנסת של טבריא בנגר שיש בראשו גלוסטרא שנחלקו בו רבי אלעזר ורבי יוסי עד שקרעו ספר תורה בחמתן קרעו ס"ד אלא אימא שנקרע ס"ת בחמתן והיה שם רבי יוסי בן קיסמא אמר תמיה אני אם לא יהיה בית הכנסת זו עבודת כוכבים וכן הוה הדר איקפד טפי אמר חברותא נמי עול לגביה ר' יעקב בר אידי א"ל (יהושע יא, טו) כאשר צוה ה' את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה ה' את משה וכי על כל דבר שאמר יהושע היה אומר להם כך אמר לי משה אלא יהושע יושב ודורש סתם והכל יודעין שתורתו של משה היא אף ר' אלעזר תלמידך יושב ודורש סתם והכל יודעין כי שלך היא אמר להם מפני מה אי אתם יודעין לפייס כבן אידי חברינו ורבי יוחנן מ"ט קפיד כולי האי דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב (תהלים סא, ה) אגורה באהלך עולמים וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים אלא אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם יהי רצון
רש"י
[עריכה]
מתני' פוסל על ידו - דהויא ליה כמאמר אחר מאמר דשניהם תופסין בה וכיון דבעיא גט משני קם ביתא עליה בכיון שלא בנה שוב לא יבנה:
ור' שמעון אומר לא פוסל - כדתני טעמא בגמ' וכגון דבביאת שני שגגה דאי במזיד הא קי"ל (נדה דף מה.) ביאתו ביאה ונהרגת עליו:
פסלה - לראשונה על עצמו וכ"ש לשנייה דבית אחד הוא בונה ואין בונה שני בתים וכיון דאין ביאתו בראשונה קנין גמור מהניא ביאת שנייה להצריכה גט וכיון דיהיב גט קם כוליה ביתא בלא יבנה:
ור"ש אומר לא פוסל - דלרבי שמעון ביאת בן תשע לא קניא ומשיירא אלא ספק קניא ספק לא קניא אי קניא קני לגמרי ולא קמהניא ביאת אחיו וכן ביאתו בצרתה ואי לאו קניא הוה ליה כמי שלא בעל לא זו ולא זו ומותר לקיים הראשונה אבל שנייה לא מקיים דלמא ביאתו קניא בראשונה וקיימא שנייה עליה באיסור שני בתים:
גמ' ביאת שני אינה ביאה - דקי"ל (לעיל דף נ.) אין ביאה אחר ביאה והוה ליה ביאת שני כביאת איניש דעלמא וכיון דשוגגת היא שריא:
מתני' דלא כבן עזאי - מתני' דחשיב ביאה זו כמאמר וקתני דמהני מאמר אחר מאמר בין ביבם אחד ושתי יבמות כי סיפא בין שני יבמין ויבמה אחת כגון רישא דלא כבן עזאי:
יש מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת - דתרוייהו מעיקרא לענין זיקה כי הדדי נינהו ומאמר דקמא לאו קנין גמור הוא דביאה הוא דכתב רחמנא ורבנן הוא דאמור דליהני משום גזירה כדמפרש בפ' רבן גמליאל (לעיל דף נ:) הילכך לא גרע בתרא מקמא דלכל חד וחד תקינו מאמר בה:
ואין מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחד - שכל כחו וקנינו שהיה לו לענין מאמר נתן בראשונה ודחה את השנייה. ואית דגרס לה איפכא ולשון ראשון נראה וכן שמעתי: מתני' בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתייבמת. שיש עליה זיקת שני יבמין שבמאמר זה לא יצתה מידי זיקת נפילה ראשונה וחלה עליה זיקת נפילה שנייה ותנן בפ' ארבעה אחין (לעיל דף לא:) מי שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיקת שני יבמין:
נשא אשה - שאינה יבמתו ולו אחין:
הרי זו פטורה - ואע"ג דביאתו ביאה קידושיו אינן קידושין ואין קנין קטן כלום עד שיביא ב' שערות אבל ביבמה הואיל וזקוקה ליה שויוה רבנן כמאמר:
אם לא ידע את הראשונה משהגדיל ראשונה חולצת ולא מתייבמת - דזיקת שני יבמים עלה הואיל ולא ידעה משהגדיל ולא יצאה מידי נפילה ראשונה:
ר' שמעון אומר מייבם לאי זו שירצה - דלית ליה זיקת שני יבמין ובהא נמי פליג רבי שמעון בארבעה אחין (שם):
וחולץ לשנייה - דהא לאו צרות נינהו לאיפטורי חדא ביבום חברתה ויבומי תרוייהו לא הואיל והויא צרתה במקצת במאמר דרבנן אתו למימר שתי יבמות הבאות מבית אחד מתיבמות:
אחד בן ט' ואחד בן עשרים - שניהם שוים לכל דין של מעלה דכל כמה דלא מייתי שערות קטן הוא:
גמ' לא תימא היכא דאיכא צרה - כגון הך דארבעה אחין (שם) דתנן ג' אחין נשואין ג' נכריות ומת אחד מהן ועשה בה השני מאמר ומת הרי אלו חולצות ולא מתייבמות ואמרי' בגמ' אי זיקת ב' יבמין דאורייתא חליצה נמי לא תיבעי ומשנינן מדרבנן גזירה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית אחד מתייבמות כו':
ויעשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול - לדחות אשתו גמורה מייבום כי ההיא דד' אחין (שם) דקתני הרי אלו חולצות ואפי' אשתו גמורה נדחית מפני שהיא צרת בעלת זיקת שני יבמין ואמאי קתני מתני' שנייה או חולצת או מתייבמת: וכן אמר רבי יוחנן עשו ועשו:
ויעשו - ואמאי מייבמה שנייה:
בנגר שיש בראשו גלוסטרא - שראשו עב וראוי לשחיקת שומים ולשאר תשמיש ונחלקו בו לענין נעילת דלת רבי אלעזר אוסר לנעול בו ורבי יוסי מתיר לפי שיש תורת כלי עליו ומותר לטלטלו:
חברותא נמי - את תלמידי אתם עושים חבירי שאתם מביאים לי ראיה מרבי אלעזר ורבי יוסי שהיו חברים:
וכן עשה יהושע - העיד עליו המקרא שכל מה שעשה מפי משה עשה ואפי' מה שאמר סתם שהרי א"א בכל דבר ודבר שאמר יהושע אמר כך אמר משה ואפילו הכי אסהיד קרא דמפי משה הוה:
תוספות
[עריכה]
נשא אשה ומת הרי זו פטורה. ואע"ג דלא תקינו רבנן נשואין לקטן. מ"מ אר"י דליכא איסור' דלא חשיבא ביאת זנות ומצוה נמי איכא להשיא אשה לבנו קטן כדאמר בהנשרפין (סנהדרין דף עו: ושם) דעליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך וגו'.:
קרעו סלקא דעתך. קרעו משמע בכוונה:
אגורה באהלך עולמים. כשנשמתו בישיבה של מעלה שפתותיו נעות בקבר כאילו מדברות נמצא שבשעה אחת דר בשני עולמים:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק י (עריכה)
עד א ב מיי' פ"ה מהל' יבום הלכה כ', סמ"ג עשין נא, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ט"ז:
עה ג מיי' פ"ו מהל' יבום הלכה ל', סמג שם, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ד סעיף ו':
עו ד מיי' פ"ו מהל' יבום הלכה ח', סמג שם, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ז סעיף א', וטור ושו"ע אה"ע סי' קע"ב סעיף ט"ז:
עז ה מיי' פ"ו מהל' יבום הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ז סעיף ב':
עח ו מיי' פ"ה מהל' יבום הלכה כ"ב, ומיי' פ"ב מהל' אישות הלכה י"א:
עט ז טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ז סעיף א':
ראשונים נוספים
רש"א לא פוסל פי' לא פסל הראשונה עליו ממה נפשך אבל צרתה פוסל דדילמא ביאתו קונה בראשון וקם לה צרתה באשר לא יבנה כדפרש"י ז"ל:
בן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ומת חולצות ולא מתייבמת פי' דאיכ' עלה זיקת ב' יבמים מדרבנן דביאה בן ט' שנים כמאמר שויוה רבנן:
נשא אשה ומת פטורה פי' פטורה מן החליצה ומן היבום ואפילו מדרבנן שאינו בן קניין ואפי' מדרבנן אלא דביבמה קונה ביאתו במאמר מדרבנן משום דאגידא ביה וכדפרש"י ז"ל וכו' אם ביאת ראשון ביאה ביאת שני אינה ביאה פי' וכשבא הב' עליה בשוגגת שאם היתה מזידה הרי נאסרה על הראשון בזנות כיון דאמרת דביאת ראשון ביאה כדפרש"י ז"ל:
מתני' דלא כבן עזאי פי' בן ט' שנים לרבנן כמאמר ואשכחן להו במתני' שיש ביאה אחר ביאה ביבם א' ושני יבמות ובב' יבמין ויבמה א' וא"כ הוי דלא כבן עזאי והא דבן עזאי כבר פירשנוה בפר"ג:
לא תימא היכא דאיכא למגזר משום צרה פי שיהיו שתיהן מתיבמות ויבאו לו ב' יבמות הבאות מבית א' מתיבמות וכההיא דפ"ד אחים. דהא הכא דליכא צרה פי' דרישא דמתני' לא מיירי בשיש לבן ט' שנים זה אשה אחרת ואפי' יש לו כדקתני סיפא והא לא חשיבא אלא כמפותה בעלמא וכדקתני שפטורה מן החליצה ומן היבום וא"ה מחלץ חלצה יבומי לא מיבמה דכל היכא דאיכא זיקת ב' יבמין אסרו רבנן ואסמכוה אקרא דכתיב אשת המת ולא אשת ב' מתים או משום דס"ל דאשת ב' מתים דאוריתא וגזרי' אמטולתא זיקת ב' יבמי' דרבנן או משום גזירה להיכא דאיכא צרה דכולה חדא גזירה היא:
ושמואל אמר עשו ועשו פי' כפל לשון לאחזוקי א"נ כשם שעשו ביאתו כמאמ' לפסול על האחים כן עשו אותו כמאמר לאסור צרת'. וכן א"ר יוחנן עשו ועשו ופרכי' ויעשו כלומר א"כ למה שנינו השניי' חולצת או מתיבמת ופרקי' תנאי היא והכי קאמר לך דלמאן דאסר צרה משום מאמר ה"נ אסר לה משום ביאת בן ט' שנים ויום א':
הך תנא דפ"ד אחין גזר משום צרה והאי תנא דהכא לא גזר משום צרה פי' בתוס' בשם רי"בם ז"ל דפלוגתא דהני תנאי אליבא דר' יוחנן באשת ב' מתים דאוריית' דתנא דד' אחים סבר אשת ב' מתים לאו דאורייתא דלא משכחת לה הילכך כשאסרו חכמים זיקת ב' יבמי' דרבנן לא גזרו אלא משום צרה והיכא דאיכ' צרה שלא יבואו ליבמן שתיהן ויאמרו ב' יבמות הבאות מבית א' מתיבמות אבל תנא דהכ' סבר דאשת שני מתים דאוריית' ואמטול הכי גזרו בזיקת ב' יבמין אפי' היכא דליכ' צרה והיינו דמחלפן סוגיין בתלמודא דזמנין דאמרי' אשת ב' מתים דאוריית' וזמנין דאמרי' לאו דאוריית' דפלוגת' דתנאי היא. ואחרי' מרבותי' פי' אשת ב' יבמין דאוריית' אלא דמפלגי תנאי איכא דסבר דאמטולת' גזרו ואע"ג דליכ' צרה והיינו תנא דהכ' ותנא דפ"ד אחי' סבר דאשת מתים לא שכיח ולא גזרו בשבילה בלבד אלא משום דאיכא חששא בצרה ומשום הכי לא גזרו היכא דליכ' צרה וזה יותר נכון והיא שיטת רבותי ז"ל ובתוס' האריכו בזה הרבה בכאן ובמ' גיטי':
בית הכנסת של טרסיים יש שפי' אומה ידועה כדאמרי' היו מדברים לשון טרסי ויש שפי' שהם צורפי נחושת ותרוייהו איתנהו אמרי' בפרק יוצא דופן דבן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ולא בעל משהגדיל ביאתו כמאמר בגדול ואם בא לגרשה משיגדיל צריך גט וחליצה אבל בעל משהגדיל נותן גט לבד ומיהו לכל שאר הדברים קנ' דעדיפ' ודאי מקטנה דקי"ל שהיא אשתו לכל דבר ואפי' מאן דפליג התם מודה בהא מר' הר"ם ז"ל. מאי דכתיב אגורה באהליך עולמים וכו' אמר דוד רבש"ע יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה. ובהכי סליק לן פרקא ברחמי שמיא וארקא:
מתוך: תוספות רי"ד על הש"ס/יבמות/פרק י (עריכה)
מתניתין בן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ואח"כ בא על אחיו שהוא בן ט' שנים ויום א' פוסל בן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ואח"כ בא על צרתה פסל ע"י עצמו, ור"ש אמר לא פסל, בן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתיבמת נשא אשה ומת ה"ז פטורה בן ט' שני ויום א' פסל על ידו, פי' לא מפקא כל הזיקה דנימא אין אחרי' כלום אלא ה"ה כמאמר בגדול וקי"ל דיש מאמר אחר מאמר ושניהן צריכין גט למאמרם וכיון שנתן לה גט קיימו עלייהו בלא יבנה דומיא דחליצה, ור"ש אומר לא פסל, בן ט' ויום א' שבא על יבמתו ואח"כ בא על צרתה פסל ע"י עצמו דביאתו כמאמר בגדול דמיא. וקי"ל דיש מאמר אחר מאמר בב' יבמות. ר"ש אומר לא פסל:
תניא אר"ש לחכמים אם ביאת ראשונה ביאה ביאת השני' לא ביאה ואם ביאת ראשון לא ביאה גם ביאת שני לא ביאה. פי' קסבר ת"ו ביאת בן ט' ס' קנאי ספק לא קניא, הלכך אי קניא קנין גמור קניא ואין אחרי' כלום לא בשני יבמין ולא בשתי יבמות ואי לא קניא לא קניא כלל כאלו לא עשה כלום דמי בין ביבמה א' בין בב' יבמות, ורבנן סברי ביאת בן ט' קונה וחשיבה כמו מאמר והלכך פסולי' זה את זה וזו את זו.
בן ט' שנים שבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתיבמת נשא אשה ומת ה"ז פטורה, פי' דביאת בן ט' לא אפקע מכוהל זיקה אלא ה"ה כמאמר ומצא שיש עליו זיקת שני יבמין ואמרן לעיל פ' ד' אחים ג' אחים שנשאו ג' שנים נכריות ומת א' מהן ועשה בה השני מאמר ומת ה"א חולצת ולא מתיבמות שנאמר ומת א' מהן יבמה בים עלי', מי שעליו זיקת יבם א' ולא שעלי' זיקת שום יבמין. ואמרי התם בגמ' אי זיקת שני יבמין דאורייתא אף חליצה נמי לא תבעי וכו' ומשנין מדדרבנן גזרינן שמא יאמר שתי יבמות הבאות מבית א' מתיבמין אבל אם נשא אשה שאינו יבמתו ומת ה"ז פטורה דקדושי קטן אינן כלום דדוקא ביבמתו שהיא זקוקה לו מכח אחין קניא ביאתו, אבל באשה דעלמא לא קנו כלל.
אמר רבא הא דאמרו רבנן זיקת שני יבמין מיחלץ חליצה יבומי לא יבמה לא תימא כר"מ היכא דליכא צרה דאית למגזר משום צרה כמן האי דפי' ד' אחין דהו"ל שתי יבמות הבאות מביתא א' אבל היכא דליכא צרה שריא, ולא היא דאפילו היכא דליכא צרה נמי' גזרי דהא הכא ליכא צרה ומיחלץ חילוצי יבומי לא מיבמה.
נשא אשת ומת ה"ז פטורה תנאי [תנינא] להא דת"ר שוטה וקטן שנשאו נשים ומתו נשיהן פטורות מן החליצה ומן היבום.
מתניתין בן ט' נשים ויום א' שבא על יבמתו ומשהגדיל נשא אשה אחרת ומת אם לא ידע הראשונה משהגדיל השני' או חולצת או מתיבמת והראשונה חולצת ולא מתיבמת ר"ש אומר מיבם לאיזה שירצה וחולץ לשני' א' בן ט' שנים ויום א' וא' בן כ' שנה שלא הביא ב' שערות. פי' אם הי' בא על הראשונה אחר שהגדיל אז היתה נפקעת זיקת הראשונה לגמרי והי' שתי יבמות הבאות מבית א' וביאתה או חליצתה של א' מהן פוטרת צרתה אבל עכשיו שלא ידע את הראשונה משהגדיל אינן באות מבית א' הילכך השני' הוה אשתו גמורה ואין עליו אלא זיקת יבם א' או חולצת או מתיבמת והראשונה שיש עליה זיקת שני יבמין חולצת ולא מתיבמת. ר"ש אומר מיבם כו' ר"ש לטעמי' דקסבר באית בן ט' ס' אי קניא ק"ג או לא קניא כלל והלכך אם רוצה ליבמה לראשונה יכול ליבמה שאין עלי' אלא זיקת יבם א' וחולץ לשני' ולא מייפטרה בביאתה דדילמא לא קניא והו"ל שתי יבמות הבאות מבית א' ורחמנא אמר בית א' הוא בינה ואינו בונה ב' בתים.
א' בן ט' שנים ויום א' ואחד וכו'. פי' דין א' יש להן שאע"פ שהוא בן כ' שנה עד שאל יביא ב' שערות כקטן בן ט' חשוב לכל דבר שאין חליצתו חליצה ואין ביאתו חשיבא להפקיע הזיקה אלא ה"ה כמאמר הגדול.
ומקשה ויעשו ביאת בן ט' שנה כמאמר הגדול ופטרת צרתה מיבום. פי' כמאמר גדול תנן בפ' ד' אחין הא' חולצת ולא מתיבמת אלמא בעלת מאמר שיש עלי' זיקת שני יבמין דוחה צרתה לאוסרה מהתיבמה והכי תנן השני' אי חולצת או מתיבמת ואין הראשונה שיש עלי' זיקת שני יבמין אוסר זה.
ומהדר א"ר לא עשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול. פי' לא אילימא ביאת בן ט' למיסר צרה כחלוצה מאמר דגדול שאוסר צרתה ולא מהני בית בן ט' אלא למיסר נפשה ולא למיסר צרתה ולא מהני ביאת בן ט' אלא למיסר נפשה ולא למיסר צרתה ושמואל אומר עשו ועשו. וכן אר"י עשו ועשו. ותנאי היא. הך תנא דד' אחים גזר משום צרה דאשעינן בגדול וה"ה בגטן והאי דקאמר גדול משום דבגדול קאי. והאי תנא לא גזר משום צרה ואשמיעינן קטן וה"ה גדול והא דאמר קטן משום דמקטן קאי. פי' הך גזר בשני' שלה תתיבם משוה צרתה שיש עלי' זיקת שני יבמין והיא תנא לא גזר ואל הי' אומר אלא הראשונה שהיא אשת שני מתים ולא השני'. ול"ל לר"י מאי דאמרן לעיל בפ' ד' אחין אי זיקת שני יבמין דאורייתא חליצה נמי לא תבעי אלא מדרבנן וגזירה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית א' מתיבמו דאי אית לי' האי טעמא כך יש לגזור אם יבם השני' כמו שיש לגזור אם יבם הראשונה ושתיהן אסורין משום האי טעמא אלא מדתלי טעמא משום דגזור שני' אטו ראשונה שמ"מ טעמא אחרינא אית לי'. וי"ל שזה טעם הדבר אם אתה אומר מי שעליו זיקת שני ימין מתיבמות יאמרו העולם מה לי יבמה שהיא אשת שני מתים מה לי שתי יבמות מבית א' וזה האיסור אינו אאל על הא' אבל לא על השניה. ואין לאוסרה אלא משום גזירת צרתה.
והתם בפ' ד' אחין גרסי' בירושלמי אלו ש"י שנפלה לפני יבמה שמא אינה מתיבמות. תני ר"ח אשת מת א' מתיבמת ולא אשת שני מתים מתיבמת ולא אשת שני מתים. שניה למה אינה מתיבמת אמר ר"א דר"מ היא דאר"מ כל שאין אתה מיבם לה אין אתה מיבם צרתה. אמר ר"י אם אמרה ר"א מפיו שמעה ואמרה. א"ר יוסי מתניתא אמרה כן בן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ומשהגדיל נשא אשה אחרת אם לא ידע את הראשונה משהגדיל נשא אשה אחרת אם לא ידע את הראשונה משהגדיל השניה חולצת או מתיבמת והראונה חולצת ואל מתיבמת. הכא את אומרת חולצת והכא את אומרת מתיבמות. הכא זאת אומרת חולצת ר"מ והך זאת אומרת מתיבמת רבנן.
מתוך: תוספות חד מקמאי על יבמות/פרק י (עריכה)
בן ט' שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומשהגדיל נשא אשה אחרת ולא ידע הראשונה משהגדיל השניה חולצת או מתייבמת הראשונה חולצת ולא מתייבמת ולית הלכתא הכי אלא אפי' השניה חולצת ולא מתייבמת דעשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול כשמואל ור' יוחנן דס"ל עשו ועשו וקי"ל כתנא דארבעה האחי' שאף צרת זיקת שני יבמין חולצת ולא מתייבמת:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה