לדלג לתוכן

ויקרא רבה לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה לה

[עריכה]

ויקרא רבה פרשה לה פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


א.    [ עריכה ]
"אם בחקותי תלכו" הה"ד (תהלים קיט, נט): "חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדתיך" אמר דוד רבש"ע בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות הה"ד "ואשיבה רגלי אל עדותיך" ר' הונא בשם ר' אחא אמר חשבתי מתן שכרן של מצות והפסדן של עבירות "ואשיבה רגלי אל עדותיך".
ר' מנחם חתנא דר' אלעזר בר' אבינא אמר חשבתי מה שכתבת לנו בתורה "אם בחקותי תלכו" ומה כתיב תמן "ונתתי שלום בארץ" "ואם לא תשמעו לי" מה כתיב תמן "ויספתי ליסרה אתכם" ר' אבא בריה דר' חייא בשם ר' יונתן אמר "חשבתי" ברכות "חשבתי" קללות ברכות מאל"ף ועד תי"ו קללות מן וי"ו ועד ה"א ולא עוד אלא שהן הפוכות א"ר אבין אם זכיתן הריני הופך לכם קללות לברכות אימתי כשתשמרו את תורתי הה"ד "אם בחקותי תלכו":

<< · ויקרא רבה · לה · ב · >>


ב.    [ עריכה ]
ד"א "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" הדא הוא דכתיב (משלי ח, לב): "ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו" מדבר ביעקב דכתיב ביה (בראשית כח, כ): "וידר יעקב נדר לאמר" רבנן ור' אסי רבנן אמרי על הכל השיבו הקדוש ברוך הוא ועל הפרנסה לא השיבו "אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי" א"ל "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ", "וּשְׁמָרַנִי" א"ל "וּשְׁמַרְתִּיךָ", "בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ" א"ל "בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ", "וְשַׁבְתִּי בְּשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי" א"ל "וַהֲשִׁיבוֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת" ועל הפרנסה לא השיבו א"ר אסי אף על הפרנסה השיבו דכתיב "כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ" ואין לשון עזיבה האמורה כאן אלא לשון פרנסה כד"א (תהלים לז, כה): "נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם"
ד"א אע"פ שזרעו ובניו הם מבקשים לחם לא ראיתי לאותו צדיק אביהם נעזב מיראתו של הקב"ה א"ר הושעיא אשרי ילוד אשה שכך שומע מפי בוראו א"ר חנינא בר פפא אשרי ואשריכם כשנתקיימו כל התנאין הללו שהתניתי עמכם א"ר אחא אף לבניו אמר כן שנאמר "ועתה בנים שמעו לי" אשרי ואשריכם לכשתקיימו כל התנאים הללו שהתניתי עמכם אימתי כשתשמרו את תורתי שנאמר "אם בחקותי תלכו":

<< · ויקרא רבה · לה · ג · >>


ג.    [ עריכה ]
אמר ר' אלעזר בנוהג שבעולם מלך בשר ודם גוזר גזירה אם רצה לקיימה הרי הוא מקיימה ואם לאו סוף שמקיימה על ידי אחרים אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא גוזר גזירה הוא מקיימה תחלה הה"ד (ויקרא יט, לב): "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה'" אני הוא שקיימתי מצות עמידת זקן תחלה "אם בחקתי תלכו":

<< · ויקרא רבה · לה · ד · >>


ד.    [ עריכה ]
"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" חקים שבהם חקקתי את השמים והארץ שנאמר (ירמיה לג, כה): "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי" חקים שבהם חקקתי את השמש ואת הירח שנאמר (שם לא, לד) "כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה" חקות שבהם חקקתי את הים שנאמר (משלי ח, כט): "בשומו לים חקו" חוקות שבהם חקקתי את החול שנאמר (ירמיה ה, כב): "אשר שמתי חול גבול לים" חוקים שבהם חקקתי את התהום שנאמר (משלי ח, כז): "בחוקו חוג על פני תהום" חוק וחוג לגזירה שוה:

<< · ויקרא רבה · לה · ה · >>


ה.    [ עריכה ]
ר' לוי בשם ר' חמא ברבי חנינא אמר חוקים שהם חקוקים על יצה"ר הה"ד (ישעיה י, א): "הוי החוקקים חקקי און" אמר ר' לוי משל למקום אדרימון שהוא משובש בגייסות מה עשה המלך הושיב בו קוסטרינוס בשביל לשמרו כך אמר הקב"ה תורה קרויה אבן ויצר הרע קרוי אבן תורה קרויה אבן שנאמר (שמות כד, יב): "את לוחות האבן והתורה והמצוה" יצה"ר קרוי אבן דכתיב (יחזקאל לו, כו): "והסירותי את לב האבן מבשרכם" תורה אבן יצר הרע אבן האבן תשמור את האבן:

<< · ויקרא רבה · לה · ו · >>


ו.    [ עריכה ]
א"ר אחא בן אלישוב חוקים שמביאים את האדם לחיי עוה"ב הה"ד (ישעיה ד, ג): "והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים" הוא שעוסק בתורה שהוא עץ חיים שנאמר (משלי ג, יח): "עץ חיים היא" תני בשם ר' אלעזר הסייף והספר ניתנו מכורכין מן השמים אמר להם הקדוש ברוך הוא אם שמרתם מה שכתוב בספר זה הרי אתם ניצולים מן הסייף ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם והיכן הוא משמען של דברים שנאמר (בראשית ג, כד): "ויגרש את האדם לשמור את דרך עץ החיים" "את דרך" זו דרך ארץ ואח"כ "עץ החיים" זו תורה תני בשם רשב"י הככר והמקל ניתנו מכורכין מן השמים אמר להם אם שמרתם את התורה הרי ככר לאכול ואם לאו הרי מקל ללקות בו היכן הוא משמעו של דבר (ישעיה א, יט): "אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו" וחרבין תאכלו א"ר אחא צריכים ישראל לחרובא עבדון תתובא אמר ר' עקיבא יאה מסכנותא לברתיה דיעקב כערקא סומקא ברישא דסוסיא חיורא:

<< · ויקרא רבה · לה · ז · >>


ז.    [ עריכה ]
"וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" א"ר חמא ברבי חנינא אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאלו אתם עשיתם אותם.
"ועשיתם אתם" א"ר חנינא בר פפי אמר להם אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאלו עשיתם עצמכם.
"ועשיתם אתם" תני ר' חייא הלמד לעשות לא הלמד שלא לעשות הלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא. א"ר יוחנן הלמד שלא לעשות נוח לו שנהפכה שליתו על פניו ולא יצא לאויר העולם אמר ר' אחא הלמד ע"מ לעשות זוכה להקביל רוח הקודש מה טעם (יהושע א, ח): "למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח [את] דרכך ואז תשכיל" ואין תשכיל אלא רוח הקדש כד"א (תהלים פט, א): "משכיל לאיתן האזרחי":

<< · ויקרא רבה · לה · ח · >>


ח.    [ עריכה ]
"ונתתי גשמיכם בעתם" אמר ר' יונתן ג' נתנו מתנה לעולם התורה והמאורות והגשמים התורה מנין שנאמר (שמות לא, יח): "ויתן אל משה ככלותו" המאורות מנין שנאמר (בראשית א, יז): "ויתן אותם אלהים" הגשמים מנין שנאמר "ונתתי גשמיכם בעתם" ר' עזריה בשם רשב"ל אומר אף השלום דכתיב "ונתתי שלום בארץ" ר' יהושע בן נחמיה אמר אף הישועה דכתיב (תהלים יח, לו): "ותתן לי מגן ישעך" ר' יצחק ברבי מריון אמר אף פרשת הים הגדול דכתיב ביה (ישעיה מג, טז): "כה אמר ה' הנותן בים דרך" שאלמלא כן כיון שאדם יורד לתוכו מיד מת ר' תנחומא אמר אף ארץ ישראל דכתיב (תהלים קה, מד): "ויתן להם ארצות גוים" ורבנן אמרי אף הרחמים דכתיב (שם קו, מו) "ויתן אותם לרחמים" ויש אומרים אף נקמתו של אדום דכתיב (יחזקאל כה, יד): "ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל":


ט.    [ עריכה ]
ד"א "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם" ברביעית אתה אומר ברביעית או אינה אלא בערבי שבתות אמרו אפילו שנים כשני אליהו והגשמים יורדין בערבי שבתות אינן אלא סימן קללה הא מה אני מקיים "ונתתי גשמיכם בעתם" ברביעית:

<< · ויקרא רבה · לה · י · >>


י.    [ עריכה ]
ד"א "ונתתי גשמיכם בעתם" בלילות בימי הורדוס המלך היו גשמים יורדין בלילות בשחרית נשבה הרוח נתפזרו העבים זרחה החמה נתנגבה הארץ והיו פועלים יוצאים ועוסקין במלאכתן ויודעין שרצון אביהם שבשמים מעשיהם.
ד"א ונתתי גשמיכם בעתם בלילי שבתות מעשה בימי שמעון בן שטח ובימי שלמצה המלכה שהיו גשמים יורדים בלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני הזיתים ועדשים כדינרי זהב ובצרו מהם חכמים והניחום לדורות הבאים להודיע כמה חטא גורם לקיים מה שנאמר (ירמיה ה, כה): "עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם":


יא.    [ עריכה ]
ד"א "ונתתי גשמיכם בעתם" לא גשמי כל הארצות מה אני מקיים (בראשית כח, יד): "ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך" אלא שיהיה השבע בארץ ישראל ורעב בכל הארצות ויהיו כל הארצות באין לוקחין מכם פירות ומעשרין אתכם בכספים כענין שנאמר (שם מז, יד) "וילקט יוסף את כל הכסף" כתיב (דברים לג, כה): "וכימיך דבאך" שיהיו כל הארצות דובאות כסף ומביאין לארץ ישראל:


יב.    [ עריכה ]
עד כמה גשמים יורדים והארץ עושה פירות ר' מאיר אומר עד ב' ר' יוסי אומר עד ג' על דעתיה דר' מאיר דאמר עד ב' יורה ומלקוש יורה במרחשון ומלקוש בניסן על דעתיה דר' יוסי דהוא אומר עד ג' יורה בכסליו ומלקוש בניסן וגשמים באמצע הרי ג' ר' דוסתאי ברבי ינאי אמר הדא הוא דכתיב (איוב לז, ו): "כי לשלג יאמר הֱוֵא ארץ וגשם מטר וגשם" הרי שלשה "מטרות" שנים הרי ה' ורבנן אמרין שבעה אילין חמשיתה יורה ומלקוש יורה בכסליו ומלקוש בניסן הרי ז'.
אמר ר' אבהו עבר הוינא קומי כנישתא דטרסיא דלוד ושמעית קליה דר' שמואל בר נחמני יתיב ודרש רבנין בשם חזקיה אמר בשעה שישראל עושין רצונו של הקב"ה פקידה אחת הוא פוקד הארץ ומיד הוא עושה מה טעמא (תהלים סה, י): "פקדת הארץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ" "רבת תעשרנה" שהיא עושה לכם אחד לעשרה ר' ברכיה ורבי חלבו ורב פפי בשם ר' אליעזר אמרי פעמים שעושה בזכות איש אחד בזכות עשב אחד בזכות שדה אחת ושלשתן בפסוק אחד שנאמר (זכריה י, א): "שאלו מה' מטר בעת מלקוש ה' עושה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה" לאיש ולא לאנשים לעשב ולא לעשבים לשדה ולא לשדות (מלאכי ג, י): "הביאו [את כל] המעשר אל בית האוצר וגו' ברכה עד בלי די" מהו עד בלי די ר' יונה בר אבא בשם ר' יוחנן אמר דבר שאי אפשר לומר עליו די הוא ברכה.
ר' ברכיה ור' חלבו ור' אבא בר כהנא אמר בשם רב עד שיבלו שפתותיכם לומר דיינו לפי שבעולם הזה גשמים טורדים לעולם יוצאי דרכים מצירין בהם מפרשי ימים מצירין בהם דורכי גתות וטחי גגות אבל לעתיד לבא הקדוש ב"ה עושה אותן ברכה מה טעמא (יחזקאל לד, כו): "ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו":

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.