ביאור:ענג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

עונג = הנאה חומרית[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: ענג
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: ענג

עֹנֶג או תענוג הוא הנאה חומרית:

הנאה מאוכל טוב:

  • (ישעיהו נה ב): "למה תשקלו כסף בלוא לחם ויגיעכם בלוא לשבעה שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם"

הנאה מאהבה בין איש לאשה:

  • (שיר השירים ז ז): "מה יפית ומה נעמת, אהבה בתענוגים"
  • (מיכה ב ט): "נשי עמי תגרשון מבית תענגיה, מעל עלליה תקחו הדרי לעולם"

הנאה משירים:

  • (קהלת ב ח): "כנסתי לי גם כסף וזהב, וסגלת מלכים והמדינות; עשיתי לי שרים ושרות ותענוגת בני האדם, שדה ושדות"

הנאה מחיים של שלום ושלוה:

  • (תהלים לז יא): "וענוים יירשו ארץ, והתענגו על רב שלום"
  • (ישעיהו סו יא): "למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה, למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה"
  • ואולי גם (משלי יט י): "לא נאוה לכסיל תענוג, אף כי לעבד משל בשרים"- המקביל ל(משלי א לב) "ושלות כסילים תאבדם" ( פירוט ).

אדם עָנֹג או מְעֻנָּג הוא אדם שרגיל להנאה ואינו רגיל לסבל וכאב:

  • (דברים כח נו): "הרכה בך והענגה , אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך...".
  • (ישעיהו מז א): "רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל, שבי לארץ אין כסא בת כשדים, כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה"

להתענג על ה'[עריכה]

בכמה פסוקים נזכר הביטוי "התענג על ה'":

  • (ישעיהו נח יד): "אז תתענג על ה', והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר"
  • (תהלים לז ד): "והתענג על ה', ויתן לך משאלת לבך"
  • (איוב כב כו): "כי אז על שדי תתענג , ותשא אל אלוה פניך"
  • (איוב כז י): "אם על שדי יתענג , יקרא אלוה בכל עת"

אפשר לפרש "בטח בה' שייתן לך תענוגים חומריים", או להיפך "וותר על התענוגים החומריים למען קרבת ה', שהיא התענוג האמיתי".

ולעומת זה, על עובדי האלילים אומר הנביא:

  • (ישעיהו נז ד): "על מי תתענגו? על מי תרחיבו פה תאריכו לשון? הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר!"

במי תבטחו שייתן לכם תענוגים? או: במה אתם מוצאים תענוג? ואפשר גם לפרש: על מי אתם נהנים לצחוק וללעוג?

פירושים נוספים[עריכה]

יש שפירשו, שהמשמעות העיקרית של השורש ענג היא דווקא גאוה, כמו שנראה בפסוק האחרון שקראנו בישעיהו נז ד, והמשמעות של הנאה חומרית נובעת ממנה, כי המתגאה - דרכו להיות גם מפונק ונהנתן: " "ענינו גאה גבהות וגודל, ובענינו עידון" " (שבי"ל)

פסוקים נוספים[עריכה]

  • (דברים כח נד): "האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר..."- האיש הענוג רגיל לאכול אוכל טוב, אך בגלל הרעב הוא ייאלץ לאכול בשר אדם.
  • (ישעיהו יג כב): "וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג , וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו"- היכלים מפוארים, שיושביהם נהגו לחיות חיי תענוגות, ייחרבו ויהיו משכן לתנים.
  • (ישעיהו נח יג): "אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכבד, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר"- מכאן למדו חז"ל על חשיבות ההנאות החומריות בשבת.
  • (ירמיהו ו ב): "הנוה והמענגה דמיתי בת ציון"- בעבר חיית חיים של תענוג, אך לא עוד.
  • (מיכה א טז): "קרחי וגזי על בני תענוגיך, הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך"- הבנים שלך, הרגילים לחיי תענוג, ייצאו לגלות.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-03-15.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עונג - הנאה חומרית

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ong