ביאור:עקש
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
עיקש = עקום וקשה
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: עקש
השורש עקש הוא שילוב של עקם ושל קשה:
- בפסוק המתאר את קיבוץ הגלויות, אומר ה' (ישעיהו מב טז): "אשים מחשך לפניהם לאור, ומעקשים למישור..."- מעקש הוא מקום עקום בקרקע (במימד האנכי), מקום לא מישורי, מקום ש קשה ללכת בו.
- בתוכחה לאנשי דורו אומר הנביא (ישעיהו נט ח): "דרך שלום לא ידעו, ואין משפט במעגלותם; נתיבותיהם עקשו להם, כל דרך בה לא ידע שלום"- נתיב עיקש הוא נתיב עקום המערים קשיים על ההולכים בו. בפסוק זה הנתיב הוא משל להתנהגות עקומה וגם קשוחה, כמו בלשון ימינו עקשנות. עקשנות כזאת גורמת לכך שאין שלום בין בני אדם (וכמו ש עיקש לא ידע שלום, כך גם ההיפך נכון - אדם ישר הוא איש שלום; ראו ישר ).
- משלי כב ה: "צנים פחים בדרך עקש, שומר נפשו ירחק מהם" - בנתיב עקום וקשה ישנם קוצים ובורות המכשילים את האדם, אך האדם יכול לבחור להגן על נפשו ולהתרחק מדרך זו ( פירוט )
- (מיכה ג ט): "שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל, המתעבים משפט, ואת כל הישרה יעקשו"- תוכחה למחוקקים, שגם עושים מעשים עקומים שהם נגד המשפט, וגם הופכים אותם לחוקים כך שיהיה קשה לתקן אותם.
אדם עִקֵּש לֵב הוא אדם בעל אופי עקום וגם קשה: אדם שהוא גם לא ישר, וגם קשוח ואינו מוותר בקלות, כמו בלשון ימינו עקשן:
- (משלי יא כ): "תועבת ה' עקשי לב, ורצונו תמימי דרך"( פירוט ) - " "זה שמקשה לבו מלעשות תשובה, הקב"ה קורא אותו תועבה, שנאמר "תועבת ה' עקשי לב"" " ( ילקוט שמעוני ) - עשה מעשים עקומים, והוא מקשה את ליבו ואינו משתנה לטובה.
- (משלי יז כ): "עקש לב לא ימצא טוב, ונהפך בלשונו יפול ברעה"- המקשה את ליבו ונשאר ברעיונות עקומים, לא יוכל להתקדם ולמצוא רעיונות טובים יותר ( פירוט ).
- (תהלים קא ד): "לבב עקש יסור ממני, רע לא אדע"- התכונה של עיקום וקושי סרה ממני, אין לי אופי עקשן, ולכן אני לא יודע רע, אני תמיד חוזר למוטב.
עִקְּשוּת פֶּה היא צורת-דיבור עקומה וקשה: דיבור שהוא גם לא ישר וגם קשה ותוקפני: [[ביאור:]]
ביטויים מקבילים ומנוגדים
[עריכה]בכמה פסוקים, עקש מקביל ל נלוז ( =עקום ונסתר ):
בכמה פסוקים, עקש מקביל ל פתלתול/נפתל:
- (דברים לב ה): "שחת לו לא בניו מומם, דור עקש ופתלתל"
- שמואל ב כב כז[ תהלים יח כז]: "עם נבר תתבר[ר] ועם עקש תתפ[ת]ל"
- (משלי ח ח): "בצדק כל אמרי פי, אין בהם נפתל ועקש"- יש שפירשו שהכוונה, שבתורה אין מילה "עקומה", שאינה במקומה (ראו מלבי"ם והגר"א) .
בכמה פסוקים, עקש מנוגד ל תם/תמים ( = שלם, ללא פגמים ומכשולים ):
- (איוב ט כ): "אם אצדק - פי ירשיעני, תם אני - ויעקשני"- אין בי כל פגם, אבל הפה שלי מכשיל אותי וגורם לי להרשיע את עצמי במשפט ( פירוט )
- (משלי יא כ): "תועבת ה' עקשי לב, ורצונו תמימי דרך"( פירוט )
- (משלי י ט): "הולך בתם ילך בטח, ומעקש דרכיו יודע"( פירוט )
- (משלי כח יח): "הולך תמים יושע, ונעקש דרכים יפול באחת"( פירוט )
- (משלי כח ו): "טוב רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עשיר"( פירוט )
- (משלי יט א): "טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל"( פירוט )
פירושים נוספים
[עריכה]עיקש לב
[עריכה]1. " "מראה לאדם יושרו, ומחשבות לבו עקשות" ", כלומר, אחד בפה ואחד בלב ( מצודת דוד על משלי יא כ , ודומה לזה על משלי יז כ )
2. " "עיקש לב, הוא ההפך מחכם לב, והוא מי שחולק על חוקי החכמה" " ( מלבים על משלי יא כ , ודומה לזה על משלי יז כ )
3. " "עקשי לב הם בעלי המידות הרעות" " ( רבי יונה על משלי יא כ ) , ומצד שני:
4. " "עיקש לב הוא האיש שדעתו משובשת, ולא יכיר האמת" " ( רבי יונה על משלי יז כ )
5. " "המעקש ליבו, ואינו שב בתשובה" " ( הגאון מווילנה על משלי יא כ ) , ומצד שני:
6. " "עיקש לב - מי שיש לו לב עיקש ועקום וסר מדרך טוב, והוא עשיית המצוות עשה" " ( הגאון מווילנה על משלי יז כ )
שורשים דו-עיצוריים / אביתר כהן
[עריכה](נכתב 23.08.2005)
המילים עקש, עקל, עקם, עקב, עקף, כולם נוצרו משורש עק.
לפי דעתי, השפה העברית מבוססת על שורשים דו עיצוריים ולא תלת עיצוריים.
השורש התלת עיצורי נועד להרחיב ולגוון את המשמעות של השורשים הדו עיצוריים.
השורש המפורסם והידוע ביותר בעניין הוא השורש פר.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-08-25.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עיקש - עקום וקשה
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/iqj