ביאור:משא = נאום

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: משא = נאום

המילה " מַשָֹּא " היא אחד מהכינויים של נבואה. היא נזכרת בעיקר בפרקי נבואות הפורענות על הגויים:

  • (ישעיהו יג א): "משא בבל אשר חזה ישעיהו בן אמוץ"
  • (ישעיהו יד כח): "בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה"
  • (ישעיהו טו א): "משא מואב: כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה"
  • (ישעיהו יז א): "משא דמשק: הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה"
  • (ישעיהו יט א): "משא מצרים: הנה ידוד רכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו"
  • (ישעיהו כא א): "משא מדבר ים: כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה"
  • (ישעיהו כא יא): "משא דומה: אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל"
  • (ישעיהו כא יג): "משא בערב: ביער בערב תלינו ארחות דדנים"
  • (ישעיהו כג א): "משא צר: הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו"
  • (נחום א א): "משא נינוה ספר חזון נחום האלקשי"
  • (חבקוק א א): "המשא אשר חזה חבקוק הנביא"
  • (זכריה ט א): "משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי לידוד עין אדם וכל שבטי ישראל"
  • (מלכים ב ט כה): "ויאמר אל בדקר שלשה שא השלכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי כי זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו וידוד נשא עליו את המשא הזה"

אבל גם כפתיחה לנבואת פורענות על ירושלים ועם ישראל:

  • (ישעיהו כב א): "משא גיא חזיון: מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות"
  • (ירמיהו ו א): "העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול"
  • (זכריה יב א): "משא דבר ה' על ישראל נאם ה' נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח אדם בקרבו"
  • (מלאכי א א): "משא דבר ה' אל ישראל ביד מלאכי"
  • ואולי גם (דברי הימים ב כד כז): "ובניו ורב המשא עליו ויסוד בית האלהים הנם כתובים על מדרש ספר המלכים וימלך אמציהו בנו תחתיו"

גם נבואות-שקר שאינן נבואות פורענות:

  • (איכה ב יד): "נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שביתך, ויחזו לך משאות שוא ומדוחים"

וגם, לפי חלק מהפירושים, פתיחה לנאום תוכחה שאינו נבואה:

  • (משלי ל א): "דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל"( פירוט )
  • (משלי לא א): "דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו"

אולם, בניגוד לכינויים אחרים של הנבואה, הכינוי "משא" מותר בשימוש רק לנביא עצמו, ולא לשומעים:

  • (ירמיהו כג לו): "ומשא ה' לא תזכרו עוד, כי המשא יהיה לאיש דברו, והפכתם את דברי אלהים חיים ה' צבאות אלהינו"

מדוע? מה מיוחד בכינוי "משא"?

1. המילה משא מציינת גם מטען כבד:

  • מטען של חול - (שמות כג ה): "כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו"
  • מטען של קדושה - משכן ה' במדבר: (במדבר ד כד): "זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא"
  • (דברי הימים ב כד ו): "ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלם את משאת משה עבד ידוד והקהל לישראל לאהל העדות"
  • (דברי הימים ב לה ג): "ויאמר ללוים המבונים לכל ישראל הקדושים לידוד תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ידוד אלהיכם ואת עמו ישראל"
  • ומטען של טומאה ועבודת אלילים - (ישעיהו מו א): "כרע בל קרס נבו היו עצביהם לחיה ולבהמה נשאתיכם עמוסות משא לעיפה"
  • (ירמיהו ו א): "העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול"

ובהשאלה גם טורח רב:

  • (במדבר יא יא): "ויאמר משה אל ידוד למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי... וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך"
  • (דברים א יב): "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"
  • (שמואל ב טו לג): "ויאמר לו דוד אם עברת אתי והית עלי למשא"
  • (שמואל ב יט לו): "בן שמנים שנה אנכי היום האדע בין טוב לרע אם יטעם עבדך את אשר אכל ואת אשר אשתה אם אשמע עוד בקול שרים ושרות ולמה יהיה עבדך עוד למשא אל אדני המלך"
  • (תהלים לח ה): "כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני"
  • (איוב ז כ): "חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא"

לפי זה, "משא" הוא כינוי לנאום שיש בו טורח - נאום רציני ו"כבד". הנבואה היא לטורח רב על הנביא, אך היא נועדה לטובת השומעים, ולכן אסור לשומעים לראות בא " משא " ( פירוט ).

אמנם, לפי פירוש זה קשה להסביר את הפסוק:

  • (איכה ב יד): "נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שביתך, ויחזו לך משאות שוא ומדוחים"

שהרי נביאי השקר ניבאו נבואות קלילות, ללא תוכחה וללא אזהרה מפני פורענות.

2. המילה משא מציינת גם שיר, שהזמר נושא ומרים בו את קולו:

  • (דברי הימים א טו כב): "וכנניהו שר הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא"
  • (דברי הימים א טו כז): "ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל הלוים הנשאים את הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל דויד אפוד בד"

לפי זה, "משא" הוא כינוי לנאום שירי, פיוטי, עם הרבה משלים (מלבי"ם, ביאור המילות על ישעיהו יג א) .

ישנן נבואות רבות שהן פיוטיות ושיריות, אך ישנן נבואות שהן פשוטות ויש להבין אותן כפשוטן, ולנבואות אלו אסור לקרוא "משא" כי הדבר מטשטש את המסר שבהן (מלבי"ם על ירמיהו כג) .

אמנם, לפי פירוש זה קשה להסביר את הפסוק:

שהרי הנבואות של מלאכי הן נבואות פשוטות וברורות, ללא משלים ושירים.

פסוקים נוספים[עריכה]

  • (ישעיהו ל ו): "משא בהמות נגב, בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על כתף עירים חילהם ועל דבשת גמלים אוצרתם על עם לא יועילו"- המילה מופיעה בתחילת הפסוק ולכן היה אפשר לחשוב שמדובר בפתיחה לנבואה, אולם לפי רוב הפירושים הכוונה כאן למטען ממש - מטען שבני ישראל היו שמים על גבן של בהמות כדי להביא במתנה למצרים, כדי שיעזרו להם במלחמה.
  • (משלי ל א): "דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל", (משלי לא א): "דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו"- יש אומרים, שהמילה "משא" בפסוקים אלה אינה מתארת את הנאום אלא את הנואם. משא הוא שמו של אחד מבני ישמעאל: (בראשית כה יד): "ומשמע ודומה ומשא", וייתכן ש"אגור בן יקה המשא" הוא "אגור בן יקה מבני משא", ו"למואל מלך משא" הוא מלכם של בני משא ( פירוט ).

פירושים נוספים[עריכה]

המילה משאת מציינת גם מתנה:

  • (בראשית מג לד): "וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו"
  • (שמואל ב יא ח): "ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך"
  • (מלכים ב ה יז): "ויאמר נעמן ולא יתן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה כי לוא יעשה עוד עבדך עלה וזבח לאלהים אחרים כי אם לידוד"
  • (מלכים ב ח ט): "וילך חזאל לקראתו ויקח מנחה בידו וכל טוב דמשק משא ארבעים גמל ויבא ויעמד לפניו ויאמר בנך בן הדד מלך ארם שלחני אליך לאמר האחיה מחלי זה"
  • (ירמיהו מ ה): "ועודנו לא ישוב ושבה אל גדליה בן אחיקם בן שפן אשר הפקיד מלך בבל בערי יהודה ושב אתו בתוך העם או אל כל הישר בעיניך ללכת לך ויתן לו רב טבחים ארחה ומשאת וישלחהו"
  • (אסתר ב יח): "ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו את משתה אסתר והנחה למדינות עשה ויתן משאת כיד המלך"
  • (דברי הימים ב יז יא): "ומן פלשתים מביאים ליהושפט מנחה וכסף משא גם הערביאים מביאים לו צאן אילים שבעת אלפים ושבע מאות ותישים שבעת אלפים ושבע מאות"

וגם עשן:

  • (שופטים כ לח): "והמועד היה לאיש ישראל עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר"

ראו גם:

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-11-25.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/msa2