לדלג לתוכן

ביאור:למענך ולא למעננו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




"למען שמי" בנבואות

[עריכה]

בכמה נבואות נאמר, שה' יושיע את בני ישראל, לא למענם אלא למענו או למען שמו:

  • שְׁמוֹאל א יב22 : "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל , כִּי הוֹאִיל ה' לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם"
  • (מלכים ב יט לד): "וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי"
  • (ישעיהו מג כה): "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר"
  • (ישעיהו מח ט): "לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי, וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ... למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן"
  • ישעיהו נב ה-ו: "וְעַתָּה [מַה] לי פֹה נְאֻם ה' כִּי לֻקַּח עַמִּי חִנָּם? משלו[מֹשְׁלָיו] יְהֵילִילוּ נְאֻם ה' וְתָמִיד כָּל הַיּוֹם שְׁמִי מִנֹּאָץ! לָכֵן יֵדַע עַמִּי שְׁמִי, לָכֵן בַּיּוֹם הַהוּא כִּי אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי"
  • (יחזקאל כ ט): "וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי , לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם... וָאַעַשׂה לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוצאתים לְעֵינֵיהֶם... והשבתי את ידי וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוצאתי אותם לְעֵינֵיהֶם... וידעתם כי אני ה' בעשותי אתכם לְמַעַן שְׁמִי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם ד' ה'"
  • (יחזקאל לו כג): "וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' נְאֻם ד' ה' בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם"
  • (תהלים קו ח): "וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ, לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ"

באיזה שם מדובר? כמה אפשרויות:

1. שם = פירסום. מכיוון שבני ישראל נחשבים לעמו של ה', כשעם ישראל נושע באופן ניסי הדבר מביא פרסום וכבוד לה' בעיני הגויים. פירוש זה מתאים ל (תהלים קו ח): "וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ, לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ".

2. מכיוון שה' כבר התפרסם בין הגויים כאשר הושיע את בני ישראל ממצרים, הוא מעוניין לשמור על פירסום זה ולא לקלקל אותו, שלא יאמרו הגויים "הוא הצליח לנצח את המצרים אבל אין לו כוח לנצח אותנו" (רש"י, מצודת דוד על ירמיהו ד ז) . פירוש זה מתאים ליחזקאל כ ט: "ואעש למען שמי, לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים".

3. הכוונה לשם המיוחד, שם הויה, שמשמעותו היא שה' יהיה עם בני ישראל בכל מצב (ראו מה שמו - אהיה אשר אהיה ). ה' החליט, מסיבות השמורות עמו, להתגלות בעולם דרך עם ישראל, דרך השם המבטא שכינה בתוך ישראל. למען השם הזה וההתגלות הזו הוא מושיע את בני ישראל גם כשאינם ראויים לכך.

4. הכוונה לשם "אל" הנמצא בשם "ישראל", או לשם ה' הנמצא בביטוי " עם ה' " שהוא כינוי לעם ישראל (רש"י על ירמיהו יד ז בשם מדרש אגדה) . משל למה הדבר דומה - לאשה נשואה, שקיבלה את שם משפחתו של אישהּ, וגם אם הם רבים, הוא עדיין עוזר לה ומושיע אותה, כי אין זה מכובד שמישהי הנושאת את שם משפחתו תהיה בצרה. גם האומה הישראלית נמשלה ל"אשתו" של ה', ושם ה' נקרא עליה, ולכן אין זה לכבודו של ה' שעם ה' סובל. פירוש זה מתאים ל (יחזקאל לו כ): "וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שֵׁם, וַיְחַלְּלוּ אֶת שָׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם ' עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ'"

5. יש אומרים שהכוונה לאחד מהכינויים של ה', כגון "אלהי ישראל", "רחום וחנון", "מקוה ישראל", שלמענם ה' מתנהג באופן שמושיע את ישראל או מרחם עליהם (רש"י על ירמיהו יד כא, מלבי"ם על ירמיהו ד ז, דעת מקרא על ישעיהו מח ט) .

  • אולם, ישנם גם כינויים שהמשמעות שלהם הפוכה, כגון "אלהי כל בשר", "קנא ונוקם" ועוד; לכן מסתבר יותר שהביטוי "למען שמי " מתייחס דווקא לשם המיוחד, שחשיבותו גדולה יותר משל כל הכינויים.

"למען שמך" בתפילות

[עריכה]

בני ישראל "ניצלו" עובדה זו כדי לבקש מה' שיסלח להם ויושיע אותם למרות שאינם ראויים, "למען שמך":

  • (יהושע ז ט): "וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל"
  • (ירמיהו יד ז): "אִם עונינו עָנוּ בָנוּ ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ... למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבָנוּ ה' ושְׁמֶךָ עלינו נקרא אל תנחנו"
  • (ירמיהו יד כא): "אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ"
  • (תהלים כה יא): "לְמַעַן שִׁמְךָ ה' וְסָלַחְתָּ לעוני כִּי רַב הוּא"
  • (תהלים לא ד): "כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי"
  • (תהלים עט ט): "עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ "
  • (תהלים קו ח): "וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ"
  • (תהלים קט כא): "וְאַתָּה ה' ד' עשה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי"
  • (תהלים קמג יא): "לְמַעַן שִׁמְךָ ה' תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי"
  • דניאל ט יח: "הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשֲׁמָע [פְּקַח]ה עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים"
  • (דניאל ט יט): "ד' שְׁמָעָה ד' סְלָחָה ד' הַקֲשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ"

מה ההיגיון בתפילה זו? האם המתפללים הם כמו אנשי שיווק, שמנסים לשכנע את הקונה לקנות את המוצר "בשבילך, לא בשבילי"? והרי ברור שאנשי השיווק רוצים למכור את המוצר כדי לקבל את עמלת המכירה ולא כדי לעזור ללקוח, וכך גם כאן, ברור שבני ישראל מבקשים ישועה לטובת עצמם ולא למען ה', הרי אם באמת היה חשוב להם לכבד את ה', היו עושים תשובה!

1. ייתכן, שעצם התפילה "למען שמך" היא התחלה של תשובה. בני ישראל אמנם עדיין לא מסוגלים להתגבר על היצר ולעשות תשובה שלמה, אבל הם מסוגלים לצאת מתוך האנוכיות שלהם ולשים לב שכבוד ה' נפגע, הם מסוגלים להביע אכפתיות כלשהי כלפי כבוד ה', ומתוך כך ייתכן שהם יתעוררו לתשובה בשלב מאוחר יותר.

2. וייתכן, שהתפילה "למען שמך" מזכירה זכות של עם ישראל - הקישור אל ה'. בני ישראל אמנם עשו הרבה עבירות, אבל יש נקודה אחת שהם עדיין שומרים והיא הקישור לשם ה'. הם עדיין קוראים לעצמם "עם ישראל" ורואים בעצמם את עם ה', כמו אותה אשה שעדיין נקראת בשם משפחתו של אישהּ כי היא עדיין מרגישה קשורה אליו.

אמנם, לא בכל המקרים התפילה הזאת התקבלה; ראו מדוע ה' לא קיבל את תפילת ירמיהו למען שמו .


תגובות

[עריכה]

עיקר עניינה של התפלה אינו "להשיג" מה' מה שחושק המתפלל.

התפלה היא חיבור עמוק יותר לרצון ה' האמתי.

רצון ה' בעולם הוא "להיטיב", או בלשון ישעיהו- ה' חפץ למען צדקו, כלומר ה' חפץ בעם ישראל למען שלטון הצדק בעולם.

כדי להגיע ל"טובה" זו האנושות צריכה להכיר באל מוסרי שעיקר עניינו צדקה ומשפט- אלהי ישראל.

במציאות המוגבלת אין פעולה "נקיה"- כשעמ"י אינו עושה צדקה ומשפט יש בכך אפשרות לחילול ה', אך אם אלהים יעניש את ישראל גם בכך יש אפשרות לחילול ה'.

תפלת למען שמך היא בעצם הצהרה שאנחנו- ה' והצדיק המתפלל שותפים לאותה מטרה- קידוש שם שמיים בעולם כדי להיטיב לאנושות בצדקה ומשפט.

השותפות במטרה היא הקשר העמוק והחשוב ביותר בין בני ברית- ה' וישראל, ולכן תפלה זו כל כך מיוחדת.

יהושע הורנמן

-- yehoshua horneman, 2012-12-13 12:47:19

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-08-11.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/lmanjm