ביאור:למענך ולא למעננו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"למען שמי" בנבואות

בכמה נבואות נאמר, שה' יושיע את בני ישראל, לא למענם אלא למענו או למען שמו:

(שמואל א יב כב): "כי לא יטש ה' את עמו בעבור שמו הגדול , כי הואיל ה' לעשות אתכם לו לעם"
(מלכים ב יט לד): "וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי"

(ישעיהו מג כה): "אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר"
(ישעיהו מח ט): "למען שמי אאריך אפי, ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך... למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן"
(ישעיהו נב ה): "ועתה מה לי פה נאם ה' כי לקח עמי חנם משלו יהילילו נאם ה' ותמיד כל היום שמי מנאץ. לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני"
(יחזקאל כ ט): "ואעש למען שמי , לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים... ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם... והשבתי את ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם... וידעתם כי אני ה' בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם ד' ה'"
(יחזקאל לו כג): "וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני ה' נאם ד' ה' בהקדשי בכם לעיניהם"
(תהלים קו ח): "ויושיעם למען שמו, להודיע את גבורתו"

באיזה שם מדובר?

1. ייתכן שבפסוקים אלו שם = פירסום. מכיוון שבני ישראל נחשבים לעמו של ה', כשעם ישראל נושע באופן ניסי הדבר מביא פרסום וכבוד לה' בעיני הגויים. פירוש זה מתאים ל (תהלים קו ח): "ויושיעם למען שמו, להודיע את גבורתו".

2. מכיוון שה' כבר התפרסם בין הגויים כאשר הושיע את בני ישראל ממצרים, הוא מעוניין לשמור על פירסום זה ולא לקלקל אותו, שלא יאמרו הגויים "הוא הצליח לנצח את המצרים אבל אין לו כוח לנצח אותנו" (רש"י, מצודת דוד על ירמיהו ד ז) . פירוש זה מתאים ליחזקאל כ ט: "ואעש למען שמי, לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים".

3. ייתכן שהכוונה לשם המיוחד, שם הויה, שמשמעותו היא שה' יהיה עם בני ישראל בכל מצב (ראו מה שמו - אהיה אשר אהיה ). ה' החליט, מסיבות השמורות עמו, להתגלות בעולם דרך עם ישראל, דרך השם המבטא שכינה בתוך ישראל. למען השם הזה וההתגלות הזו הוא מושיע את בני ישראל גם כשאינם ראויים לכך.

4. וייתכן שהכוונה לשם "אל" הנמצא בשם "ישראל", או לשם ה' הנמצא בביטוי " עם ה' " שהוא כינוי לעם ישראל (רש"י על ירמיהו יד ז בשם מדרש אגדה) . משל למה הדבר דומה - לאשה נשואה, שקיבלה את שם משפחתו של אישהּ, וגם אם הם רבים, הוא עדיין עוזר לה ומושיע אותה, כי אין זה מכובד שמישהי הנושאת את שם משפחתו תהיה בצרה. גם האומה הישראלית נמשלה ל"אשתו" של ה', ושם ה' נקרא עליה, ולכן אין זה לכבודו של ה' שעם ה' סובל. פירוש זה מתאים ל (יחזקאל לו כ): "ויבוא אל הגוים אשר באו שם, ויחללו את שם קדשי באמר להם ' עם ה' אלה ומארצו יצאו'"

5. ויש אומרים שהכוונה לאחד מהכינויים של ה', כגון "אלהי ישראל", "רחום וחנון", "מקוה ישראל", שלמענם ה' מתנהג באופן שמושיע את ישראל או מרחם עליהם (רש"י על ירמיהו יד כא, מלבי"ם על ירמיהו ד ז, דעת מקרא על ישעיהו מח ט) .

אולם, ישנם גם כינויים שהמשמעות שלהם הפוכה, כגון "אלהי כל בשר", "קנא ונוקם" ועוד; לכן מסתבר יותר שהביטוי "למען שמי " מתייחס דווקא לשם המיוחד, שחשיבותו גדולה יותר משל כל הכינויים.

"למען שמך" בתפילות

בני ישראל "ניצלו" עובדה זו כדי לבקש מה' שיסלח להם ויושיע אותם למרות שאינם ראויים, "למען שמך":

(יהושע ז ט): "וישמעו הכנעני וכל ישבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול"
(ירמיהו יד ז): "אם עונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך כי רבו משובתינו לך חטאנו... למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו ה' ושמך עלינו נקרא אל תנחנו"
(ירמיהו יד כא): "אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו"
(תהלים כה יא): "למען שמך ה' וסלחת לעוני כי רב הוא"
(תהלים לא ד): "כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני"
(תהלים עט ט): "עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך"
(תהלים קו ח): "ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו"
(תהלים קט כא): "ואתה ה' ד' עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני"
(תהלים קמג יא): "למען שמך ה' תחיני בצדקתך תוציא מצרה נפשי"
(דניאל ט יח): "הטה אלהי אזנך ושמע פקחה עיניך וראה שממתינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים"
(דניאל ט יט): "ד' שמעה ד' סלחה ד' הקשיבה ועשה אל תאחר, למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך"

מה ההיגיון בתפילה זו? האם המתפללים הם כמו אנשי שיווק, שמנסים לשכנע את הקונה לקנות את המוצר "בשבילך, לא בשבילי"? והרי ברור שאנשי השיווק רוצים למכור את המוצר כדי לקבל את עמלת המכירה ולא כדי לעזור ללקוח, וכך גם כאן, ברור שבני ישראל מבקשים ישועה לטובת עצמם ולא למען ה', הרי אם באמת היה חשוב להם לכבד את ה', היו עושים תשובה!

1. ייתכן, שעצם התפילה "למען שמך" היא התחלה של תשובה. בני ישראל אמנם עדיין לא מסוגלים להתגבר על היצר ולעשות תשובה שלמה, אבל הם מסוגלים לצאת מתוך האנוכיות שלהם ולשים לב שכבוד ה' נפגע, הם מסוגלים להביע אכפתיות כלשהי כלפי כבוד ה', ומתוך כך ייתכן שהם יתעוררו לתשובה בשלב מאוחר יותר.

2. וייתכן, שהתפילה "למען שמך" מזכירה זכות של עם ישראל - הקישור אל ה'. בני ישראל אמנם עשו הרבה עבירות, אבל יש נקודה אחת שהם עדיין שומרים והיא הקישור לשם ה'. הם עדיין קוראים לעצמם "עם ישראל" ורואים בעצמם את עם ה', כמו אותה אשה שעדיין נקראת בשם משפחתו של אישהּ כי היא עדיין מרגישה קשורה אליו.

אמנם, לא בכל המקרים התפילה הזאת התקבלה; ראו מדוע ה' לא קיבל את תפילת ירמיהו למען שמו .

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-08-11.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/lmanjm