ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבועות/פרק שישי
פרק שישי – שבועת הדיינין
[עריכה]
מתני': שבועת הדיינין ו_אהטענה שתי כסף וההודייה בשוה פרוטה, ו_בואם אין ההודייה מן הטענה פטור. ו_גכיצד? שתי כסף לי בידך, אין לך בידי אלא פרוטה - פטור. ו_דשתי כסף ופרוטה יש לי בידך, אין לך בידי אלא פרוטה - חייב. ו_המנה לי בידך, אין לך בידי - פטור. מנה לי בידך, אין לך בידי אלא חמשים דינר - חייב. ו_ומנה לאבא בידך, אין לך בידי אלא חמשים - פטור, מפני שהוא כמשיב אבידה.
גמ': תנן התם: "האשה נקנת בשלושה דרכים" וכו'. "בכסף" - °בית שמאיבית שמאי תנא · בית מדרשו של שמאיבית שמאי אומרים: בדינר ובשוה דינר, ובית הלל אומרים: בפרוטה ובשוה פרוטה. תני: הטענה - °בית שמאיבית שמאי תנא · בית מדרשו של שמאיבית שמאי אומרים: מעה כסף שלושים ושתים פרוטות, ו°בית הללבית הלל תנא · בית מדרשו של הללבית הלל אומרים: שתי מעין.
[ע"א]
[ע"ב]
1 ו_א מיי' פ"ג מהל' טוען הלכה א',טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ח סעיף א', סמ"ג עשין צה :
2 ו_ב טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ח סעיף ז':
3 ו_ג טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ח סעיף א':
4 ו_ד טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ח סעיף א':
5 ו_ה מיי' פ"א מהל' טוען הלכה ג',טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ז סעיף א', סמ"ג עשין צה :
6 ו_ו מיי' פ"ד מהל' טוען הלכה ה',טור ושו"ע חו"מ סי' מ"ה סעיף כ"א, סמ"ג עשין צה :
^[דף כח עמוד א]
ויקיטקסט
צורת הדף
מפרשים
קול הלשון🎧
מחלפה שיטתין ד°בית שמאיבית שמאי תנא · בית מדרשו של שמאיבית שמאי - תמן אינון אמרין דכסף שנאמר בקידושין: דינר, והכא בשבועת הדיינים שנאמר בה "כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים", אינון אמרין: כסף מעה. מחלפין שיטתין ד°בית הללבית הלל תנא · בית מדרשו של הללבית הלל - תמן בקידושין אינון אמרין: כסף ו_זפרוטה, והכא אינון אמרין: כסף תרין מעין. אמר רבי יעקב בר אחארבי יעקב בר אחא אמורא א״י · מסר בשם רבי יוחנן ותלמידיורבי יעקב בר אחא° בשם רבי חנינהרבי חנינא בר חמא אמורא א״י · דור א׳רבי חנינא בר חמארבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יהודה נשיאהרבי יוחנןרבי חמא בר חנינארבי שמעון בר אבא°: °בית שמאיבית שמאי תנא · בית מדרשו של שמאיבית שמאי למידין מתחילת מכירת אמה העבריה - מה תחילת מכירתה בדינר שישה מעין, אף קידושיה בדינר. ו°בית הללבית הלל תנא · בית מדרשו של הללבית הלל למידין מסוף גירועיה - מה סוף גירועיה בפרוטה, אף קידושיה בפרוטה. ומה טעמא ד°בית שמאיבית שמאי תנא · בית מדרשו של שמאיבית שמאי? מניין שתחילת מכירתה של אמה עבריה בדינר? שנאמר (שמות משפטים כא יא): "ויצאה חנם אין כסף" - ממה שנאמר "ויצאה חנם", וכי אין אנו יודעין שאין כסף? מה תלמוד לומר "אין" כסף? מיכן שנמכרת בכסף יותר מכסף קא סלקא דעתין שכסף זה פרוטה. וכמה היא יותר מכסף? דינר! אולי: כסף פרוטה, יותר מכסף שתי פרוטות, סוף מטבע כסף מטבע כסף הכי קטן שבתורה מעה - ותהא קנינה מעה. ולמה אמרנו דינר שש מעין? אמר רבי בוןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן° בשם רבי יהודה בר פזירבי יהודה בן פזי אמורא א״י · דור ד׳רבי יהודה בן פזירבי שמעון בן פזי°: שאם ביקשה למיגרע מגרעת מעה בכל שנה ויוצאה, ותהא קנינה שש פרוטות ותגרע בפרוטה. אמר רבי אביןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן°: הגע עצמך שאם ביקשה ליגרע מתחילת השנה הששית - תחילת השנה הששית גירועיה בפרוטה וסוף גירועיה בפרוטה?! אלא בתחילת השנה גירועיה מעה, וסוף השנה גירועיה בפרוטה. מה טעמא ד°בית הללבית הלל תנא · בית מדרשו של הללבית הלל? ממה שסוף גירועיה בפרוטה את יודע שקידושיה בפרוטה. דהגע עצמך אילו לא נשתייר שם אלא שוה פרוטה, שמא אינה מגרעתו ויוצא? כשם שסוף גירועיה בפרוטה, כך קידושיה בפרוטה שהרי גם בסוף כשלא נשתייר שם אלא שוה פרוטה יכול האדון ליעד אותה לאשה. מחלפה שיטתהון ד°בית הללבית הלל תנא · בית מדרשו של הללבית הלל גבי קידושין אינון אמרין כסף פרוטה, והכא בשבועת הדיינים אינון אמרין כסף שתי מעין. התם כתיב (שמות משפטים כב ו): "כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור" - אם ללמד שאין בית דין נזקקין לפחות משוה פרוטה, כבר כתיב (ויקרא ויקרא ה כו): "לאשמה בה" - ודרשינן: פרט לפחות מפרוטה. מה תלמוד לומר "כסף"? מיכן שיש כאן יותר מכסף, וכמה הוא יותר מכסף? שתי מעין! או אולי: כסף פרוטה, יותר מכסף שתי פרוטות, סוף מטבע כסף מטבע הכי קטן של כסף שבתורה מעה שהוא גירא האמור בתורה - ותהא מעה. ולמה אמרתה הטענה שתי מעות? נאמר "כסף או כלים" - מה כלים שנים, אף כסף שנים! ומה מקיימין ד°בית שמאיבית שמאי תנא · בית מדרשו של שמאיבית שמאי "כסף או כלים"? שהרי לשיטתם הטענה מעה אחת כהדא דתני °רבי נתןרבי נתן תנא · דור ד׳רבי נתן אומר: "או כלים" - להביא כלי חרס מלמד שבכלים חייב אפילו אינם שוים מעה. שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא אמר: טענו שני מחטין והודה לו באחת מהן - חייב. אמר רבי חיננארבי חיננא אמורא א״י · דור ג׳רבי חיננא°: והן שיהו יפות כשתי פרוטות, שיהא הטענה שתי פרוטות וההודייה פרוטה. ואתיא כ°בית שמאיבית שמאי תנא · בית מדרשו של שמאיבית שמאי דלא ילפי כסף מכלים ולא אומרים: מה מטבע חשוב דינר, אף כלים חשובים ששוים דינר. ברם כ°בית הללבית הלל תנא · בית מדרשו של הללבית הלל דילפי כסף מכלים - מה כלים שנים, אף כסף שנים. ודכוותה: מה כסף שתי מעין, אף כלים חשובים ששווים שתי מעין. רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° ורב יהודהרב יהודה אמורא בבל · דור ב׳רב יהודהרבשמואלרבי זירארבי אבארבה בר נחמנירב יוסף+1° אמרו בשם שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא: כל ששנים ו_חמחייבין אותו ממון, עד אחד זוקקו לשבועה. והרי שנים
^[דף כח עמוד ב]
ויקיטקסט
צורת הדף
מפרשים
קול הלשון🎧
מחייבין אותו קרקע ואין עד אחד מחיבו שבועה - שנייא היא, שאין נשבעין על כפירת קרקעות! והרי שנים מחייבין אותו קנס ואין עד אחד מחיבו שבועה - שנייא היא, שאין נשבעין בקנס! והרי שנים מחייבין אותו פרוטה ואין עד אחד מחיבו שבועה - שהרי אין שבועת מודה במקצת אלא כשהטענה הייתה שתי פרוטות! וכן היא דתנינן: "שבועת הדיינין הטענה שתי כסף וההודייה שוה פרוטה." מתניתין בשנשבע מפיו. מה דאמר שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא בנשבע מפי אחרים? בעד אחד במקרה כזה נשבע אף על תביעת פרוטה. רב חסדארב חסדא אמורא בבל · דור ג׳רב חסדארב° וחבורתיה פליגי דתני: שבועת הדיינין - כל שבועת הדיינין לא שנייה בין מפיו בין מפי אחרים, לעולם אינו חייב עד שתהא הטענה שתי כסף וההודייה שוה פרוטה. רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר: הטוען לחבירו טענת גנב בפיקדון אינו חייב עד שיודה מקצת. וכל חברוי פליגין עלוי. מה מקיימין כל חברוי את הפסוק (שמות משפטים כב ח): "אשר יאמר כי הוא זה"? בטוענו ממון שהלווהו. אם טוענו ממון - בדא כתיב (שמות משפטים כב ח): "ישלם שנים לרעהו", עירוב פרשיות יש כאן! שהפסוק אשר יאמר "כי הוא זה" שייך להלוואה ונכתב בתוך פרשת שומרים שבא נאמר "ישלם שנים לרעהו". אמר רבי זירארבי זירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זירארב יהודהרבי אלעזר בן פדתרבי ירמיהרבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי בון בר חייא°: אינו חייב עד שיהא בכפירה שתי כסף ו_טחוץ מההודייה. אתיא כחברוי דרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא. תנן: "מנה לי בידך", "אין לך בידי" - פטור. פשיטא שהרי אפילו "כמה לי בידך", "אין לך בידי" - פטור שהרי למדנו שאינו חייב עד שיודה במקצת. ומה בא זה ללמד? אלא כיני: "מנה לי בידך", "אין לך בידי פטור, אין לך בידי אלא פרוטה" - חייב. וקא משמע לן שמודה בפרוטה אף אם התביעה מנה נחשב מודה במקצת. תנן: "מנה לי בידך", "אין לך בידי אלא חמשים" - חייב. רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו ורבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא תרויהון אמרין: והוא שהלווהו בעדים. אבל אם הלווהו שלא בעדים, יכיל מימר ליה: "הלויתני ונתתי לך מחצה." אמר רבי יודןרבי יודן אמורא א״י · דור ד׳רבי יודן°:
[ע"א]
7 ו_ז מיי' פ"ג מהל' אישות הלכה א',טור ושו"ע אה"ע סי' כ"ז סעיף א', סמ"ג עשין מח :
8 ו_ח מיי' פ"א מהל' טוען הלכה א',מיי' פ"ג מהל' טוען הלכה ו',טור ושו"ע חו"מ סי' כ"ח סעיף א', סמ"ג עשין צה :
[ע"ב]
9 ו_ט מיי' פ"ג מהל' טוען הלכה א',טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ח סעיף א', סמ"ג עשין צה :
^[דף כט עמוד א]
ויקיטקסט
צורת הדף
מפרשים
קול הלשון🎧
אין אומרים בממון מאחר מיגו דיכיל למימר ליה "לא הלויתני", יכיל מימר ליה "הלויתני ונתתי לך חציים" לפי שאין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו. תני: "מנה לי בידך", אמר לו בפני עדים "הין", למחר אמר לו "תניהו לי", אמר לו "נתתיו לך" - פטור. "אין לך בידי" - חייב ולא אומרים שנאמן מיגו שיכל לאמר "נתתיו לך", דאין אדם מעז פניו בפני בעל חובו. רבי אסירבי אסי אמורא א״י · דור ג׳רבי אסירבי יוחנןשמואל° אמר: לעולם אומרים מיגו, אלא שכאן אינו נאמן דהמלוה לחבירו לא יפרענו אלא בעדים. אמר רבי אביןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן°: מילתיה דרבי אסירבי אסי אמורא א״י · דור ג׳רבי אסירבי יוחנןשמואל° רק המלוה לחבירו בעדים לא יחזיר לו אלא בעדים. מתניתא פליגא עלוי דתנן: "מנה לי בידך", אמר לו בפני עדים "הין" קא סלקא דעתין שהוא הדין אם ההלואה היתה בעדים, למחר אמר לו "תניהו לי", "נתתיו לך" - פטור, "אין לך בידי" - חייב. קתני מיהת "נתתיו לך פטור", משמע שפרע בלא עדים דאם פרעו בעדים פשיטא שפטור!
מתני': מנה לי ו_יבידך, אמר לו בפני עדים "הן", ולמחר אמר "תניהו לי", "נתתיו לך" - פטור, "אין לך בידי" - חייב. מנה לי בידך, ו_יאאמר לו "הין, אל תתניהו אלא בפני עדים", למחר אמר לו "תניהו לי", אמר לו "נתתיו לך" - חייב, מפני שהוא צריך ליתנם לו בפני עדים.
גמ': תני: "מנה לי בידך", אמר לו בפני עדים "הין", למחר אמר לו "תניהו לי", "נתתיו לך" - פטור, "אין לך בידי" - חייב ולא אומרים שנאמן מיגו שיכל לאמר "נתתיו לך", דאין אדם מעז פניו בפני בעל חובו. רבי אסירבי אסי אמורא א״י · דור ג׳רבי אסירבי יוחנןשמואל° אמר: לעולם אומרים מיגו אלא שכאן אינו נאמן דהמלוה לחבירו לא יפרענו אלא בעדים. אמר רבי אביןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן°: מילתיה דאסי דווקא אם הלוה לחבירו בעדים לא יחזיר לו אלא בעדים. מתניתא פליגא עלוי דתנן: "מנה לי בידך", אמר לו בפני עדים "הין" קא סלקא דעתין שהוא הדין אם ההלואה היתה בעדים, למחר אמר לו "תניהו לי", "נתתיו לך" - פטור, "אין לך בידי" - חייב. קתני מיהת "נתתיו לך פטור", משמע שפרע בלא עדים דאם פרעו בעדים פשיטא שפטור. אמר רבי בוןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן°: דרך בני אדם להלוות לחביריהן שלא בעדים ולתובען בעדים ואין זה נקרא הלואה בעדים ולא על זה אמר רבי אסירבי אסי אמורא א״י · דור ג׳רבי אסירבי יוחנןשמואל° שאינו יכול להחזיר אלא בעדים. "מנה לי בידך", אמר לו בפני עדים "הין, אל תתניהו לי אלא בפני פלוני ופלוני", למחר אמר לו "תניהו לי", "נתתיו לך" - חייב, שצריך להחזיר לו בעדים. הגע עצמך דאמר לו "נתתיו לך בעדים" אחרים? תני בר קפרא°: דאמר ליה "אל תתנם לי אלא במעמד פלוני ופלוני". הגע עצמך דאמר לו "החזרתים במעמד פלוני ופלוני"? רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה°, רב המנונארב המנונא אמורא בבל · דור ב׳רב המנונא° ורב אדא בר אהבהרב אדא בר אהבה אמורא בבל · דור ב׳רב אדא בר אהבהרב° אמרו בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: מעשה בא לפני °רבירבי יהודה הנשיא תנא · דור ה׳רבי יהודה הנשיארבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתארבי מאיררבי חייא רבהבר קפרארבי שמעון ברבירבי חנינא בר חמא+5 ואמר: "יבואו פלוני ופלוני ויעידו שנתן בפניהם". הרי שבא בשטר ובחזקה כגון המחזיק בקרקע ואמר לו חבירו "מה אתה עושה בקרקע שלי?" ואמר לו "אתה מכרת לי ואכלתי שני חזקה וגם השטר בידי" - °רבירבי יהודה הנשיא תנא · דור ה׳רבי יהודה הנשיארבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתארבי מאיררבי חייא רבהבר קפרארבי שמעון ברבירבי חנינא בר חמא+5 אומר: ו_יבידון בשטר ולא מועיל החזקה, °רבן שמעון בן גמליאלרבן שמעון בן גמליאל תנא · דור ד׳רבן שמעון בן גמליאל אומר: ידון אף בחזקה. אמר רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° בשם רב ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה°: מעשה בא לפני °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי ופסק כ°רבן שמעון בן גמליאלרבן שמעון בן גמליאל תנא · דור ד׳רבן שמעון בן גמליאל. רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° בעי קמי רבי זירארבי זירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זירארב יהודהרבי אלעזר בן פדתרבי ירמיהרבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי בון בר חייא°: מה מחלפה שיטתיה ד°רבירבי יהודה הנשיא תנא · דור ה׳רבי יהודה הנשיארבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתארבי מאיררבי חייא רבהבר קפרארבי שמעון ברבירבי חנינא בר חמא+5? הכא הוא אמר "יבואו פלוני ופלוני ויעידו שנתן בפניהם", משמע שצריך לברר את כל טענותיו ותמן אמר "ידון בחזקה" ולא צריך לברר? נימר שהמעשה היה עד דלא יחזור ביה קדם שפסק להקל כרבן שמעון בן גמליאל. ואפילו תימר
^[דף כט עמוד ב]
ויקיטקסט
צורת הדף
מפרשים
קול הלשון🎧
שלא חזר ביה, לא ביקש °רבירבי יהודה הנשיא תנא · דור ה׳רבי יהודה הנשיארבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתארבי מאיררבי חייא רבהבר קפרארבי שמעון ברבירבי חנינא בר חמא+5 אלא לעמוד על אמיתן של דברים וכיון שאמר "יש לי שטר" צריך להביאו כי מתוך כך נוכל לעמוד על אמיתות דבריו שמא ימצא מזויף או פסול ואז ודאי לא תועיל לו חזקתו. ואכן אם לא מצא את השטר או שלא מצא עדים לקיימו בזה מודה °רבירבי יהודה הנשיא תנא · דור ה׳רבי יהודה הנשיארבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתארבי מאיררבי חייא רבהבר קפרארבי שמעון ברבירבי חנינא בר חמא+5 שידון בעדי חזקה. המחזיק מחמת אונו שטר ונמצאת פסולה, אינה חזקה. רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° אמר: במחלוקת °רבירבי יהודה הנשיא תנא · דור ה׳רבי יהודה הנשיארבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתארבי מאיררבי חייא רבהבר קפרארבי שמעון ברבירבי חנינא בר חמא+5 ו°רבן שמעון בן גמליאלרבן שמעון בן גמליאל תנא · דור ד׳רבן שמעון בן גמליאל. אמר שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא, רבי זירארבי זירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זירארב יהודהרבי אלעזר בן פדתרבי ירמיהרבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי בון בר חייא° ורבי יעקב בר אחארבי יעקב בר אחא אמורא א״י · מסר בשם רבי יוחנן ותלמידיורבי יעקב בר אחא° אמר ו בשם רבי אבינארבי אבינא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבינא°: דברי הכל היא! אמר רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא: תמן במחלוקת רבן שמעון בן גמליאל ורבי מדובר בבא בשטר ובחזקה, הכא בבא בשטר ואחר שנמצא השטר פסול טוען שיש לו גם עדי חזקה. ובזה גם °רבן שמעון בן גמליאלרבן שמעון בן גמליאל תנא · דור ד׳רבן שמעון בן גמליאל יודה שהחזקה בטילה. אמר רבי יודןרבי יודן אמורא א״י · דור ד׳רבי יודן°: תמן כבא בשתי כיתי עדים - כת ראשונה על השטר וכת שניה על שני חזקה שדי לקיים אחת מהן, הכא בכופר בראיותיו דכיוון שנמצא השטר פסול אף החזקה שבאה מחמת השטר אינה כלום. רבי מרינוסרבי מרינוס תנא · דור ה׳רבי מרינוס° הוה ערב לכלתיה, והוו דיינין קמי רבי חמארב חמא אמורא בבל · דור ה׳רב חמא° בר חנינא, אבייאביי אמורא בבל · דור ד׳אביירבה בר נחמנירב יוסףרב פפא° בר קפרא° ורבי הושעיה°. לאחר שהודה אמר: "יהבית נתתי מתחילה". שאלון לרבי חייה רובהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1°. שאל רבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° ל°רבירבי יהודה הנשיא תנא · דור ה׳רבי יהודה הנשיארבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתארבי מאיררבי חייא רבהבר קפרארבי שמעון ברבירבי חנינא בר חמא+5 ואמר: "המתחייב בבית דין לא כל הימינו." מאי "לא כל הימינו"? אמר רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: אם מעצמו משלם קדם שתבעוהו בבית דין נאמן לומר "נתתי", ואם מפי אחרים היינו שחיבוהו בית דין לשלם לא כל הימינו. רבי בון בר כהנארבי בון בר כהנא אמורארבי בון בר כהנא° אמר: אף בשבועות כן! מהו "אף בשבועות כן"? אמר רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: אם מעצמו נשבע נאמן לומר "נשבעתי", אם מפי אחרים היינו שלא רצה להישבע ובית דין חייבוהו להישבע לא כל הימינו.
מתני': ו_יגליטרא זהב לי בידך, אין לך בידי אלא ליטרא כסף - פטור. ו_ידדינר זהב לי בידך, אין לך בידי אלא דינר כסף וטריסין ופונדיון ופרוטה - חייב, שהכל מין מטבע אחד.
גמ': תנן התם: "שמונה של זהב יש לי בכיס" ונמצאו שמונה דינרי זהב, או "חמשים סלע" או נמצאו מאתים דינר - הרי אילו מעשר שני שכך עולה שווים. אבל אם אמר "שמונה דינרי זהב יש לי בכיס" ונמצאו חמשים סלע או מאתים דינר - הרי אילו חולין.
[ע"א]
10 ו_י מיי' פי"א מהל' מלוה הלכה א',מיי' פ"ז מהל' טוען הלכה א',טור ושו"ע חו"מ סי' ע"ט סעיף י', סמ"ג עשין צה :
11 ו_יא מיי' פט"ו מהל' מלוה הלכה א',טור ושו"ע חו"מ סי' ע' סעיף ג', סמ"ג עשין צה :
12 ו_יב מיי' פט"ו מהל' טוען הלכה א',טור ושו"ע חו"מ סי' ק"מ סעיף ד', סמ"ג עשין צה :
[ע"ב]
13 ו_יג טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ח סעיף ט':
14 ו_יד טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ח סעיף ט', סמ"ג עשין צה :
^[דף ל עמוד א]
ויקיטקסט
צורת הדף
מפרשים
קול הלשון🎧
"ליטרא זהב לי בידך", "אין לך בידי אלא ליטרא כסף" - פטור. "דינר זהב יש לי בידך", "אין לך בידי אלא דינר כסף" - חייב. אמר °רבי יעקב בר אבינארבי יעקב בר אבינא: בקדמיתא הוינן אמרין "דינר זהב פרוטרוט" וכוונתו לשווי הכספי - "דינרי זהב אינן פרוטרוט" שכוונתו דווקא למטבע דינרי זהב. ולא היא אלא אפילו דינרי זהב פרוטרוט וכוונתו לערך הכספי. אילו אמר "דינרי זהב זהוב יאות" שכוונתו רק למטבע דינר זהב ולא לשווי, אשכח תני: "דינר זהוב זהב" - פטור אם הודה במטבע אחר דלא הוי ממין הטענה.
מתני': ו_טוכור תבואה לי בידך, אין לך בידי אלא לתך קטנית - פטור. כור ו_טזפירות לי בידך, אין לך בידי אלא קטנית - חייב, שהקטנית בכלל הפירות. ו_יזטענו חטים והודה לו בשעורים - פטור, ו°רבן גמליאלרבן גמליאל דיבנה תנא · דור א׳רבן גמליאל דיבנההלל דיבנה מחייב. הטוען לחבירו בכדי שמן והודה לו בקנקנים - °אדמוןאדמון תנא · דור א׳אדמון אומר: הואיל והודה מן הטענה ישבע, וחכמים אומרים: ו_יחאין הודייה מן הטענה. אמר °רבן גמליאלרבן גמליאל דיבנה תנא · דור א׳רבן גמליאל דיבנההלל דיבנה: רואה אני את דברי °אדמוןאדמון תנא · דור א׳אדמון. ו_יטטענו כלים וקרקעות, הודה בכלים וכפר בקרקעות, בקרקעות וכפר בכלים - פטור. הודה במקצת הקרקעות - פטור, במקצת הכלים - חייב, שהנכסים שאין להן אחריות זוקקין את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן.
גמ': תנן התם: טענו חטין והודה לו בשעורים - פטור, ו°רבן גמליאלרבן גמליאל דיבנה תנא · דור א׳רבן גמליאל דיבנההלל דיבנה מחייב. מתניתין בשטענו חטים והודה לו בשעורים. אבל אם טענו שני מינין והודה לו באחד מהן, דברי הכל חייב. רבי אימירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° אמי בן נתן אמר בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: לא סוף דבר מתניתא בשטענו חטים והודה לו בשעורים, אלא אפילו אם טענו שני מינין והודה לו באחד מהן לדברי חכמים פטור. אם אפילו בטענו שני מינים והודה לו באחד מהם פוטרים חכמים, ולמה תנינן "טענו בחטים" והודה לו בשעורים - פטור, ו°רבן גמליאלרבן גמליאל דיבנה תנא · דור א׳רבן גמליאל דיבנההלל דיבנה מחייב? שאפשר להבין מכאן שבטענו שני מינים והודה באחד מהם גם חכמים מודים שחייב! אם כדברך היה צריך לומר חידוש גדול יותר שאפילו בטענו חיטים ושעורים והודה לו באחד מהם חכמים פוטרים. בא להודיעך כח °רבן גמליאלרבן גמליאל דיבנה תנא · דור א׳רבן גמליאל דיבנההלל דיבנה עד היכן הוא מחייב. רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° כהדא דרבי אימירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° אמי בן נתן שאפילו אם טענו שני מינין והודה לו באחד מהן פטור. רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר: מתניתא בשטענו חטים והודה לו בשעורים, אבל טענו שני מינין והודה לו באחד מהן - דברי הכל חייב. רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו כרבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° דחד בר נש אזיל בעי מידון עם חבריה קומי רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו. שרי מיטען עימיה התחיל לטעון עליו שחייב לו שערין חטין וכוסמין והנתבע הודה באחד מהם. אמר ליה רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: "כל מה דאת יכיל מגלגלה עלוי גלגל ובסופא הוא מישתבע לך חדא על כולהן." אמר רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה°: כך משיב רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° את רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: על דעתך דאת אמר "טענו שני מינין" והודה לו באחד מהן לדברי חכמים פטור, והא תנינן: "טענו כלים וקרקעות, הודה בכלים וכפר בקרקעות, בקרקעות וכפר בכלים" - פטור שאין כפירה או הודעה בקרקעות מביאה לידי שבועה. אם כלים בכלים הוא פטור, כלים בקרקעות לא כל שכן? אז מה חידשה המשנה? מה עבד לה
^[דף ל עמוד ב]
ויקיטקסט
צורת הדף
מפרשים
קול הלשון🎧
דו פתר ליה סיפא איצטריכה ליה שזוקקו שבועה על הקרקע אם הודה במקצת כלים. והתנינן: "הטוען את חבירו כדי שמן והודה לו בקנקנים" - מה אנן קיימין? אם בשטענו קנקנים ושמן והודה לו באחת מהן, כל עמא מודיי שהוא מין הטענה ואם בשטענו שמן והודה לו בקנקנים, כל עמא מודיי שאין הודייה מין הטענה! אמר רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° אמר רבי אבונהרבי אבינא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבינא° בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: בשטענו קנקיני שמן. היא מתניתה: ההין אמר "מלאין" וההן אמר "ריקנין". ניחא שאפשר לטעון שהתכוון לקנקנים ללא שמן, אבל איך אפשר לטעון שהתכוון לשמן בלא קנקנים? אמר רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת בשם רבי אבוןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן°: במפיק לישנה דמחצין דמשח מידה של קנקני שמן שימלא בכליו מתוך החבית ולית סופיה משאלה למה לא נשאל למה התכוון בההוא דנשתתק. כיני מתניתא כך כוונת המשנה: כפר במקצת קרקעות פטור, במקצת כלים חייב והחידוש שנכסים שאין להם אחריות זוקקין את הנכסים שיש להם אחריות לישבע עליהן.
[ע"א]
15 ו_טו טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ח סעיף ז':
16 ו_טז טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ח סעיף ז':
17 ו_יז טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ח סעיף י"ב:
18 ו_יח טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ח סעיף י"ח:
19 ו_יט מיי' פ"ה מהל' טוען הלכה ג',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"ה סעיף ה', סמ"ג עשין צה :
[ע"ב]
^[דף לא עמוד א]
ויקיטקסט
צורת הדף
מפרשים
קול הלשון🎧
מתני': ו_כאין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן, ו_כאואין משביעין את הקטן, אבל נשבעין לקטן ולהקדש.
גמ': כתיב (שמות משפטים כב ו): "כי יתן איש אל רעהו" - פרט לקטן. עד כדון כשנתן לו קטן ותבעו כשהוא קטן. נתן לו קטן ותבעו גדול מנין? תלמוד לומר "רעהו" - ו_כבעד שיהא נתינתו ותביעתו שוין. אמר רבי אבא בר ממלרבי אבא בר ממל אמורא א״י · דור ב׳רבי אבא בר ממל°: לית הדא פשיטא קשיא על דרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא דאמר: "הטוען לחבירו טענת גנב באבידה - חייב". דאם אמר לו "איכן אבידתי שמצאת", אמר לו "נגנבה" חייב בכפל. והרי קטן שנתן לגדול לשמור חפץ, אין זה גרוע מאבדה שמצא מעצמו, ולמה אין כאן דין טענת גנב? אמר רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה°: תיפתר שאמר לו "עד שאת קטן תבעתני ונפטרתי משבועתך". כתיב (שמות משפטים כב י): "שבועת ה' תהיה בין שניהם" משמע ששניהם קיימים - להוציא היורש שאינו נשבע. והא תנן: "וכן היתומין לא יפרעו אלא בשבועה"? אמר רבי אילארבי אלעאי אמורא א״י · דור ג׳רבי אלעאירבי יוחנן° אילעא בשם רבי יסארבי אסי אמורא א״י · דור ג׳רבי אסירבי יוחנןשמואל° אסי: ביורשיו שיורשים תובעים יורשים אחרים היא מתניתין. כתיב: "שבועת ה'" תהיה בין שניהם שאינה זזה מבין שניהם לעולם: שאם המשביע משביע לשקר סוף לצאת עליו שיענש, ואם הנשבע נשבע לשקר סוף לצאת עליו. מאי טעמא? דכתיב (זכריה ה', ד'): "הוצאתיה נאם ה' צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר" וגו'. אמר רבי שמואל בר נחמןרבי שמואל בר נחמני אמורא א״י · דור ג׳רבי שמואל בר נחמנירבי יונתן°: מלאכי חבלה אין להן קפיצין ואינם יכולים לשבת. ומה טעמא? דכתיב (איוב א', ז'): "משוט בארץ ומתהלך בה". ברם הכא: ובאה אל בית הגנב ולנה בתוך ביתו "וכלתו את עציו ואת אבניו". בא וראה: דברים שאין האש שורפן, שבועת שוא מכלתן! רבי יונהרבי יונה אמורא א״י · דור ד׳רבי יונהרבי ירמיהרבי זירארבי מנא° אמר: דווקא אם נשבע על שקר. רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא אומר: אף אם חשב שנשבע על האמת. רבי חגיירבי חגי אמורא א״י · דור ד׳רבי חגי° דריש כהדא דרבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא מעובדא דהוה בחדא איתא דאזלת מיערוך גב חבירתה, והוה קטיר בשיטיה דקולסיתה שולי המטפחת תרין דינרין. נפלו לה ואיערכו גו עיגולא שאשה אחת הלכה לערוך עיסתה של חברתה, והיה קשור בקצה המטפחת אשר לה שני דינרין, ונפלו ונערכו בתוך הככר של זו.
^[דף לא עמוד ב]
ויקיטקסט
צורת הדף
מפרשים
קול הלשון🎧
הפכת בעייא להו גו ביתא ולא אשכחתון. חזרת לגבה, אמרה לה: "הבי לי ב' דינרין דנפיל לי גו ביתיך". אמרה לה: "לא ידענא". "אי ידעה בהו תיקבור ברה!" קברתיה. מי עלון מיקבריא שמעת קלא אמרה: "אילולא דהות ידעה בהון לא קברתיה!" אמרה: "אין ידעה בהון ההיא איתא תקבור ברא חורנה!" קברתיה. עלין מנחמתא וקצון חד עיגול ואשכחון תרין דינרייא עריכין גו עיגולא לאחר שנזכרה משני דינרין שלה הפכה והלכה לתוך ביתה ובקשתם ולא מצאה. חזרה אל האשה שערכה בתוך ביתה ושאלה אותה ונשבעת "אי ידעת וכו'" וקברתו. ומשעלו וחזרו מבית הקברות שמעו קול המדברים: אלו לא שאמת שהיא יודעת מהדינרין, לא היה מגיע לה כן. וחזרה ונשבעה, וכן הוה. ולבסוף באה לנחמה ולאכול בסעודת המנחמין, ושברו את הככר ומצאו הדינרין שנתערבו בתוך הככר. הדא מילתא אמרה: בין זכיי בין חייב לשבועה לא תיעול.
מתני': ו_כגאילו דברים שאין נשבעין עליהן: העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות. אין בהן ו_כדלא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה. ו_כהשומר חנם אינו נשבע, נושא שכר אינו משלם. °רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי אומר: דברים שהוא חייב באחריותן נשבעין עליהן, ושאינו חייב באחריותן אין נשבעין עליהן. °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא אומר: יש דברים שהן כקרקע ואינן כקרקע ואין חכמים מודין לו. כיצד? אמר: "עשר גפנים טעונות מסרתי לך", והלה אומר: "אינן אלא חמש" - °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא ו_כומחייב, וחכמים אומרין: "כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע."
גמ': תנן: "אילו דברים שאין נשבעין עליהן" - עבר ונשבע, רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר: מביא קרבן על השבועה, רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת אומר: אינו מביא. אמר רבי אבין בר חייהרבי בון בר חייא אמורא א״י · דור ד׳רבי בון בר חייארבי זירא°: כן משיב רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא לרבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת: "והא תני: "כל אלו שאין מוסרין להם שבועה מפני שהן פסולין לשבועה. אם נשבעו חייבין הן משום שבועת ביטוי". מעתה מה עדות דלא כפר בממון אלא בדבר המביא לידי ממון, היכא דלא מיחייב משום שבועת העדות אתה מחייבו משום שבועת ביטוי? פקדון דכפר בממון לא כל שכן, דאמרינן פסול וחשוד או כל כיוצא בו, דלא מחייבינן ליה משום שבועת הפקדון מחייבינן ליה משום שבועת ביטוי"? לא אם אמרת בשבועת העדות שנוהגת בעבדים ובשטרות ובקרקעות, תאמר בשבועת הפקדון שאינה נוהגת בעבדים ובשטרות ובקרקעות. ושבועת העדות לאו בבית דין, ובית דין מוסרין שבועה לקרוב או פסול או חשוד על השבועה אלא בשעבר ונשבע מעצמו. ותימר: מביא קרבן על השבועה אף הכא עבר ונשבע מעצמו מביא קרבן על השבועה משום שבועת ביטוי. תנן: "אילו דברים שאין נשבעין עליהן: העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות." אית דבעי: נישמעינה מהדא דכתיב (שמות משפטים כב ט): "כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמור" - מה אילו מיוחדין שיש בהן שבר ושבויה ומתה, יצאו קרקעות שאין בה שבר ושבויה ומתה. אוציא קרקע ולא אוציא עבדים?
[ע"א]
[ע"ב]
23 ו_כג מיי' פ"ה מהל' טוען הלכה א',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"ה סעיף א', סמ"ג עשין צד :
24 ו_כד מיי' פ"ב מהל' גניבה הלכה א',מיי' פ"ב מהל' גניבה הלכה ב', טור חו"מ סי’ שנ , סמ"ג עשין עא :
25 ו_כה מיי' פ"ב מהל' שכירות הלכה א',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"ה סעיף א',טור ושו"ע חו"מ סי' ש"א סעיף א', סמ"ג עשין פט :
26 ו_כו מיי' פ"ב מהל' שכירות הלכה ד',מיי' פ"ה מהל' טוען הלכה ד',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"ה סעיף ב', סמ"ג עשין פט, סמ"ג עשין צה :
[ע"א]
20 ו_כ מיי' פ"ה מהל' טוען הלכה ט',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"ו סעיף א', סמ"ג עשין צה :
21 ו_כא טור ושו"ע חו"מ סי' צ"ו סעיף ב':
22 ו_כב מיי' פ"ד מהל' גניבה הלכה ט',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"ו סעיף א', טור חו"מ סי’ שנב :
^[דף לב עמוד א]
ויקיטקסט
צורת הדף
מפרשים
קול הלשון🎧
אלא: מה אילו מיוחדין שאם הזיקו יש להן קנס, יצאו עבדים שאין להן קנס שאינו משלם כפל על גנבתם. אוציא עבדים ולא אוציא שטרות שיש להן קנס שחייב כפל? אלא: מה אילו מיוחדין שיש להן אונאה, יצאו שטרות שאין להן אונאה דכתיב: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך" או "קנו מיד עמיתך לא תונו איש את רעהו" - בדבר שגופו מכור וגופו קנוי יצאו שטרות שאין עומדין אלא לראיה שבהן. מיכן אמרו: המוכר שטרות לבסם לכסות בהם כליו שמוכר את גוף השטר יש לו אונאה. °רבי ישמעאלרבי ישמעאל תנא · דור ג׳רבי ישמעאלרבי יהושע בן חנניהרבי מאיר בן אלישע דרש (ויקרא ויקרא ה ד): "או נפש כי תשבע" - כלל. "להרע או להיטיב" - פרט. "לכל אשר יבטא" - חזר וכלל. כלל ופרט וכלל אין אתה דן אלא כעין הפרט. מה הפרט? בתביעת ממון, ולעצמו, ומוציא בדין, ויש לו דמים, ודמיו קצובין, ובמטלטלין, ופטור על העונש ועל הקנס. בתביעת ממון הכוונה ששיך להתחייב בתביעה כזו - פרט לאומר לחבירו: "תן לי מאתים זוזים שאמרת ליתן לי ולא נתתה" שאינו מתחייב שיכול לומר לו "משטה הייתי בך". לעצמו פרט לאומר לחבירו "אנסת ופיתת את בתו של פלוני". ומוציא בדין - פרט לאומר לחבירו: "קיללתני וביישתני" בקללה זו שפטור דקימא לן "ביישו בדברים פטור". ויש לו דמים - פרט לשטרות. ודמיו קצובין - פרט לעבדים. ובמטלטלין - פרט לקרקעות. ופטור על העונש - פרט לאומר לחבירו: "הדלקת גדישי בשבת" שפטור דקים ליה "בדרבא מיניה". ופטור על הקנס דמה שור וחמור שהם ממון - פרט לתשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה שהן קנס. המקרע שטרות חבירו חוץ מדעתו - °רבי חנניהרבי חנניה ורבי מנארבי מנא אמורא א״י · דור ה׳רבי מנארבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי יוסי ברבי בון° בן יונה חד אמר: חייב, וחד אמר: פטור. מאן דאמר חייב - משום קנס. ומאן דאמר פטור שאינו אלא כסותם פי עידי חבירו שאינו אלא גרמא בנזיקין ופטור. ודא ארמלתא אלמנה דתפשה שטרייא לגבות כתובתה לא זכתה בשטרות אלא הרי זה כאינש דצייר פומהון דשהדייא דלא ישהדון כסותם פי עידי חבירו שלא יעידו ויכולה כך להכריח אותם לשלם לה. אמר רבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן: אילין מלוים דכתבין בשטר "על מנת שיש לי רשות לגבות אפילו ממטלטלין של היתומים" - לא גבי. אמר רבי מנארבי מנא אמורא א״י · דור ה׳רבי מנארבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי יוסי ברבי בון° בן יונה: אין כתב ואמר "אף על גב דלית כן דינא את יהיב ליה רשות לגבות גבי. °רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי אומר: אחד קדשי קדשים ואחד קדשים קלין - שחייב באחריותן קורא אני בהן "וכחש בעמיתו" וחייב קרבן, ושאין חייב באחריותן קורא אני בהן "בה' וכחש" ופטור מקרבן. רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° אמר: אחד קדשין כשירין ואחד קדשין פסולין - שחייב באחריותן אף על פי שהן לה', קורא אני בהן "וכחש בעמיתו בפיקדון", ושאין חייב באחריותן קורא אני בהן "בה' וכחש ולא בעמיתו כחש".
מתני': ו_כזאין נשבעין אלא על דבר שהוא במידה ובמשקל ובמיניין. כיצד? אמר לו: "בית מלא מסרתי לך", "כיס מלא מסרתי לך", והלה אומר: "איני יודע אלא מה שהינחת אתה נוטל" - פטור. "זה אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון" - חייב.
גמ': אמר רבי חנינהרבי חנינא בר חמא אמורא א״י · דור א׳רבי חנינא בר חמארבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יהודה נשיאהרבי יוחנןרבי חמא בר חנינארבי שמעון בר אבא°: "זה אומר מנורה גדולה וזה אומר מנורה קטנה" - חייב. והא תנן: "אין נשבעין אלא על דבר שבמדה ושבמשקל ושבמיניין!" אמר רבי אבא בר ממלרבי אבא בר ממל אמורא א״י · דור ב׳רבי אבא בר ממל°: תיפתר ו_כחבמנורה של חליות שזה טוען עשר חוליות וזה מודה בשמונה חוליות.
^[דף לב עמוד ב]
ויקיטקסט
צורת הדף
מפרשים
קול הלשון🎧
"זה אומר אזור גדול וזה אומר קטון" - תני רבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° ולא ידעין מה תני. אין תימר חייב, מתניתין פליגא דתנן: "אין נשבעין אלא על דבר שבמידה ושבמשקל ושבמניין." אין תימר פטור, מתניתין פליגא דתנן: היו לו שני עבדים ומכר לו אחד מהם "זה אומר גדול וזה אומר קטון ישבע המוכר שהקטן מכר" ובעבד עם כסותו שאין נשבעים על העבדים ומתוך שנתחייב שבועה על הכסות נשבע גם על העבד. וכאן הקונה טוען "כסות של עבד גדול קניתי" והמוכר מודה שמכר כסות קטנה וחייב שבועה משום מודה במקצת. "זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע" - יחלוקו.
מתני': ו_כטהמלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון. אמר לו: "סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה", והלה אומר: "סלע הלויתני עליו וסלע היה שוה" - פטור. ו_ל"סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה", והלה אומר: "לא כי אלא סלע הלויתני עליו ושלשה דינרין היה שוה" - חייב משום מודה במקצת. ו_לא"סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה", והלה אומר: "סלע הלויתיך עליו וסלע היה שוה" - פטור. ו_לב"סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה", והלה אומר: "לא כי אלא סלע הלויתיך עליו וחמשה דינר היה שוה" - חייב. מי הוא הנשבע? מי שהפקדון אצלו, שמא יישבע זה ויוציא הלה את הפיקדון.
גמ': אמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: ו_לגנאמן המלוה לומר עד כדי המשכון הלויתיך. מתניתא אמרה: אף הלוה נאמן, דתנינן: "סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה", והלה אומר: "לא כי אלא סלע הלויתני עליו וסלע היה שוה" - פטור. חד בר נש קם עם חבריה בשוקא אמר לו: "תרין דינרין לי בידך ומושכונך שוי תרין דינרין". אמר לו: "חד דינר אנא בעי למיתן לך ומשכוני טב תרין דינרין." אתא עובדא קומי דייני נהרדעא אמרי: כיון דכל עמא מודו דמשכונא טב תרין דינרין, אוחרנא המלוה ייתי עלוי שהדי יביא עדים שהלוה שני דינרים. ולא שמעו דאמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: נאמן המלוה עד כדי משכונו. חד בר נש קם עם חבריה בשוקא וארים סבינתיה בד. אמר: "לית הדין סדינא נפיק מן ידי אין בד זה יוצא מידי עד דתתן לי מה דאית לי בידך". אתא לקמיה שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא. אמר לו: "הב ליה סבינתיה בד וזיל דון עימיה". מה שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא כדייני דנהרדעא אמרי? תמן הוחזק המשכון בידו ולכן נאמן לטעון עליו שחייב לו עד כדי דמי המשכון במיגו שיאמר המשכון שייך לי, הכא לא הוחזק המשכון בידו שיש עדים שתפס.
[ע"א]
27 ו_כז מיי' פ"ד מהל' טוען הלכה א',טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ח סעיף כ"ג,טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ח סעיף כ"ד, סמ"ג עשין צה :
28 ו_כח טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ח סעיף כ"ה:
[ע"ב]
29 ו_כט מיי' פי"ג מהל' מלוה הלכה ד',טור ושו"ע חו"מ סי' ע"ב סעיף ט', סמ"ג עשין צד :
30 ו_ל טור ושו"ע חו"מ סי' ע"ב סעיף י':
31 ו_לא טור ושו"ע חו"מ סי' ע"ב סעיף י"ב:
32 ו_לב טור ושו"ע חו"מ סי' ע"ב סעיף י"ב:
33 ו_לג מיי' פ"ד מהל' טוען הלכה ו',טור ושו"ע חו"מ סי' ע"ב סעיף י"ז:
^[דף לג עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧
תנן: "סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה", והלה אומר: "לא כי אלא סלע הלויתיך עליו וחמשה דינר היה שוה" - חייב. "מי הוא הנשבע? מי שהפקדון אצלו" שמא יישבע זה ויוציא הלה את הפיקדון. שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא אמר: שאין השבועה זזה מביניהון. אם ישבע המלוה הרי זה נשבע ונוטל ולא מצאנו מי שנשבע ונוטל. ואם ישבע הלוה שמא יוציא הלה את הפקדון ויראו שאינו שווה כלכך ונמצא שהלווה שיקר בשבועתו ושם שמים מתחלל. תנן: "נמנו וגמרו" מי הוא הנשבע? מי שהפקדון אצלו. רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו וריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמרי: על רישא דתנן: "סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה", והלה אומר: "לא כי אלא סלע הלויתיך וסלע היה שוה" - פטור. על זה נאמר שהמלוה ישבע ויפטר שמא הלוה ישבע והמלוה יוציא את המשכון. אבל בסיפא מדינה המלוה חייב בשבועה מדין מודה במקצת. "סלע הלויתני עליו ושתים היה שווה", והלה אומר: "איני יודע" מהו? רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° ורב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° אמרי בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו אמרי ליה: "אנת לית ידע, אהן ידע" בריא. ושמא בריא עדיף? תני: "מנה לי בידך" והלה אומר "איני יודע" פטור! רבי יהושע דיומארבי יהושע דיומא° בעא קומי רבי יונהרבי יונה אמורא א״י · דור ד׳רבי יונהרבי ירמיהרבי זירארבי מנא°: תמן את אמר "לית את ידע, אהן ידע" והכא את אמר הכין? תמן יש חילול שבועה שבועת הפיקדון ומתוך שאומר "איני יודע" ואינו יכול להשבע חייב לשלם, הכא לית חילול שבועה שסתם טוען כנגדו שהוא חייב לו.
[ע"א]
[ע"ב]
הדרן עלך פרק שבועת הדיינין