ירושלמי שבועות ו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | ירושלמי · מסכת שבועות · פרק ו · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ב משנה[עריכה]

מנה לי בידך אמר לו הן ולמחר אמר תניהו לי נתתיו לך פטור אין לך בידי חייב מנה לי בידך אמר לו הין אל תתניהו אלא בפני עדים למחר אמר לו תניהו לי אמר לו נתתיו לך חייב מפני שהוא צריך לו ליתנם בפני עדים

הלכה ב גמרא[עריכה]

א"ר בון דרך בני אדם להלוות לחביריהן שלא בעדי ולתובעו בעדים מנה לי בידך אמר לו הין אל תתניהו לי אלא בפני פלוני ופלוני למחר אמר לו תניהו לי נתתיו לך חייב שצריך להחזיר לו בעדים הגע עצמך דא"ל נתתיו לך בעדים תני בר קפרא במעמד פלוני ופלוני הגע עצמך דא"ל במעמד פלוני ופלוני רבי בא רב המנונא רב אדא בר אהבה בשם רב מעשה בא לפני רבי ואמר יבואו פלוני ופלוני הרי שבא בשטר ובחזקה רבי אומר ידון בשטר רשב"ג אומר ידון בחזקה רבי זעירא בשם רב ירמיה מעשה בא לפני ר יהודה כרבן שמעון בן גמליאל ר ירמיה בעי קמי ר זירא מה מחלפה שיטתיה דרבי תמן אמר ידון בשטר וכא אמר ידון בחזקה נימר עד דלא יחזור ביה ואפילו תימר מדחזר ביה לא ביקש רבי אלא לעמוד על אמיתן של דברים המחזיק מחמת אונו ונמצאת פסולה אינה חזקה רבי ירמיה אמר במחלוקת רבי שמואל א"ר זירא ר יעקב בר אחא בשם ר אבינא דברי הכל היא א"ר יוסי תמן בבא בשטר ובחזקה הכא בבא בשטר א"ר יודן תמן בבא בשתי כיתי עדים הכא בכופר בראיותיו ר מרינוס הוה ערב לכלתיה והוו דיינין קמי רבי חמא אבי בר קפרא ור הושעיה מדהודה א"ל יהבית שאלון לרבי חייה רובה שאל ר חייה לרבי המתחייב בב"ד לא כל הימינו מאי לא כל הימינו רבי אבהו בשם רבי יוחנן אם מעצמו משלם נאמן לומר נתתי ואם מפי אחרים לא כל הימינו רבי בון בר כהנא אמר אף בשבועות כן מהו אף בשבועות כן רבי אבהו בשם רב יוחנן אם מעצמו נשבע נאמן לומר נשבעתי אם מפי אחרים לא כל הימינו