ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יבמות/פרק חמישי
פרק חמישי –רבן גמליאל
[עריכה]מתני’: °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר, אין גט אחר גט, ולא מאמר אחר מאמר, ולא בעילה אחר בעילה, ולא חליצה אחר חליצה. וחכמים אומרים.ה_איש גט אחר גטה_בואחר מאמר. ה_גאבל לא לאחר בעילה, ולא לאחר חליצה כלום:
גמ’: כתיב (דברים כי תצא כה ה) יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה. יבמה יבא עליה זה הביאה. ולקחה לו לאשה זה המאמר. יכול כשם שהביאה גומרת בה להיות אשתו, כך יהא מאמר גומר בה? תלמוד לומר, ולקחה לו לאשה ויבמה עורה את כל הפרשה כולה לייבום. דאף על גב שלקחה לאשה דהיינו שעשה בה מאמר צריך שייבם אותה בביאה ללמד שהביאה גומרת בה, ואין המאמר גומר בה. אם כן, מה הועיל בה מאמר? לאוסרה לאחין. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. המאמר או קונה או לא קונה. מה טעם ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי? מספקא ליה האם יבמה יבא עליה, זו הביאה. ולקחה לו לאשה, זה המאמר. וכשם שהביאה גומרת בה, כך המאמר גומר בה. או יבמה יבא עליה, והרי היא לקוחה לו על ידי ביאה זו, והמאמר לא הועיל בה כלום. °רבי אלעזר בן ערך רבי אלעזר בן ערך אומר. המאמר קונה קניין גמור ביבמה. מה טעם ד°רבי אלעזר בן ערך רבי אלעזר בן ערך? שנאמר ולקחה לו לאשה. הרי היא כקידושי אשה. מה קידושי אשה קונין קניין גמור. אף המאמר קונה קניין גמור ביבמה. ה_דאי זו היא מאמר ביבמה? אומר לה הרי את מקודשת לי בכסף ובשוה כסף. כמה דרבנין אמרין, המאמר קונה ומשייר. כן אינון אמרין, הגט פוטר ומשייר שאינה מתיבמת אחר הגט אבל צריכה חליצה. ויפטור הגט פטור גמור ביבמה מקל וחומר? מה אם האשה שאין חליצה פוטרת בה, הגט פוטר בה. יבמה שחליצה פוטרת בה, אינו דין שיהא הגט פוטר בה? תלמוד לומר (דברים כי תצא כה ט) וחלצה. בחליצה היא ניתרת, ואינה ניתרת בגט. ולא תפטור בה הגט כלום? כתיב (דברים כי תצא כה ה) ולא תהיה לאיש זר. מה אנן קיימין? אם בשבא עליה? אשתו היא. אם בשחלץ לה? תלך ותינשא לאיש זר. אלא כן אנן קיימין, בשנתן לה גט. ואמרה תורה לא תהיה לאיש זר עד שתחלוץ. ותני חזקייה כן. ה_המניין לנותן גט ליבמתו שהיא אסורה עליו ועל אחיו? דכתיב (דברים כי תצא כד ד) לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה. אצלו אני קורא אשר שילח. אצל האחין אני קורא אשר שילחה אחד האחים. ותתיר חליצה באשה מקל וחומר? מה אם היבמה שאין הגט פוטר בה, חליצה פוטר בה. אשה שהגט פוטר בה, אינו דין שתהא חליצה פוטרת בה? תלמוד לומר (דברים כי תצא כד א) וכתב לה ספר כריתות וגו'. ה_ובגט היא ניתרת, ואינה ניתרת בחליצה.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ל עמוד ב]
ותפטור בה חליצה ותשייר כמו גט ביבמה? תמן למדנו שגט פוטר ומשייר ביבמה מדכתיב (דברים כי תצא כה ה) לא תהיה לאיש זר. הכא שאתה רוצה ללמוד שחליצה פוטרת ומשיירת באשתו מה אית לך איזה לימוד יש לך? האם כמה ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, המאמר או קונה או לא קונה. כן הוא אומר, הגט או פוטר או לא פוטר? נישמעינה מן הדא דתנן. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. ה_זהבעילה, בזמן שהיא בתחילה, אין אחריה כלום. הא בסוף, יש אחריה כלום. חייבים לאמר שהכוונה לבעילה שהיא לאחר הגט, אבל בבעילה שהיא לאחר מאמר, מה נפשך. קנה מאמר, אין אחריו כלום. לא קנה מאמר, תקנה הביאה ולא יהא אחריה כלום. אלא כן אנן קיימין בבעילה שהיא לאחר הגט. הדא אמרה, שהגט פוטר ומשייר. שאם היה פוטר לגמרי, לא היתה הביאה כלום ולא היה צריך אחריה גט. ואם הגט כלום. הייתה הביאה קונה, ולא היה צריך אחריה חליצה. תנן, °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר, אין גט אחר גט, ולא מאמר אחר מאמר, ולא בעילה אחר בעילה, ולא חליצה אחר חליצה. האם °רבן גמליאל רבן גמליאל שאמר שאין מאמר אחר מאמר, כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שסובר שהמאמר או קונה או לא קונה? דממה נפשך, אם מאמר קונה כבר קנה הראשון. ואם אין מאמר קונה גם השני לא קנה. °רבן גמליאל רבן גמליאל רובה מד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. של°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי הגט פוטר ומשייר ויש גט אחר גט. ול°רבן גמליאל רבן גמליאל אף בגט כמו במאמר או שהגט פוטר או שאינו פוטר ולכן אין גט אחר גט. דממה נפשך, אם גט פוטר, כבר פטר הראשן. ואם גט לא פוטר, גם השני אינו פוטר. נישמעינה מן הדא דתנן, מודה °רבן גמליאל רבן גמליאל לחכמים, ה_חשיש גט אחר מאמר כגון שעשה מאמר באחת ונתן גט לשניה, שאסור בקורבות שניהן. או שאחיו נתן גט לשניה שנאסר בקרובותיה, ומאמר אחר גט כגון שנתן גט לאחת ומאמר לשניה. גט אחר ביאת מאמר כגון שעשה מאמר לאחת ביאה לשניה וגט לשלישית, ומאמר אחר ביאת הגט גט לאחת ביאה לשניה ומאמר לשלישית. גט אחר ביאת מאמר היך עבידה? היו שלש יבמות. עשה מאמר בזו, ובעל לזו, ונתן גט לשלישית. הדא אמרה, שהמאמר קונה ומשייר כרבנן. דאם תאמר המאמר או קונה או לא קונה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, מה נפשך. קנה מאמר, אין אחר זו כלום. לא קנה המאמר, תקנה הביאה ולא יהא אחריה כלום. הדא אמרה, שהמאמר קונה ומשייר. מאמר אחר ביאת גט היך עבידה? היו שלש יבמות. נתן גט לזו, ובעל לזו, ועשה מאמר בשלישית. הדא אמרה, שהגט פוטר ומשייר. דאם תאמר הגט פוטר או לא פוטר, מה נפשך. פטר הגט, אין אחריו כלום. לא פטר הגט, תפטור הביאה ולא יהא אחריה כלום. הדא אמרה, שהגט פוטר ומשייר. מהך ברייתא רואים ש°רבן גמליאל רבן גמליאל שסובר שמאמר קונה ומשייר דלא כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. שסובר שמאמר או קונה או לא קונה, והרי מהמשנה שלנו יוצא ש°רבן גמליאל רבן גמליאל שאמר אין מאמר אחר מאמר ביבמה, כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי היא?
[ע"א]
1 ה_א מיי' פ ה' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ו':
2 ה_ב מיי' פ ה' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ו':
3 ה_ג טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף י"ב:
4 ה_ד מיי' פ ב' מהל' יבום וחליצה הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ו סעיף ב', סמ"ג עשין נא:
5 ה_ה מיי' פ ה' מהל' יבום וחליצה הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף א':
6 ה_ו מיי' פ"א מהל' גירושין הלכה א':
[ע"ב]
7 ה_ז מיי' פ ה' מהל' יבום וחליצה הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף י"ד:
8 ה_ח טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ג':
-----------------------------------דף לא
[עריכה]
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לא עמוד א]
אלא דלית טעמא דהן כטעמא דהן. °רבן גמליאל רבן גמליאל סובר שמאמר קונה ומשייר, וגט פוטר ומשייר. וטעמא ד°רבן גמליאל רבן גמליאל שאמר במשנה שאין מאמר אחר מאמר ואין גט אחר גט, דכל מה שמאמר השני עתיד לקנות, כבר קנה הראשון. וכל מה שהגט השני עתיד לפטור, כבר פטר הראשון. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי סובר שהמאמר או קונה או לא קונה, והגט או פוטר או לא פוטר. טעמא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, אם קנה הראשון, לא קנה השני. לא קנה הראשון, אף השני לא קנה. פטר הראשון, לא פטר השני. לא פטר הראשון, אף השני לא פטר. על דעתיה ד°רבן גמליאל רבן גמליאל שסובר שהגט פוטר ומשייר, מהו שיהא גט לאחר גיטו של מאמר כגון שעשה מאמר באחת ונתן לה גט, ואחר כך נתן גט לשניה, האם יהיה פסול בקרובותיה? דאף שאין גט אחר גט, כאן אולי הגט שניתן למאמר לא פטר אלא את המאמר, והגט השני יפטור את הזיקה. או שהגט פוטר גם את המאמר וגם את הזיקה, והגט השני לא מועיל כלום, ומאמר אחר גיטו של מאמר כגון שעשה מאמר באחת ונתן לה גט, ואחר כך עשה מאמר לשניה, האם יהיה פסול בקרובותיה? גט לאחר גיטו של מאמר היך עבידא? היו שתי יבמות. עשה מאמר לזו, ונתן לה גט, ונתן גט לשנייה. אם תאמר שהגט פוטר יותר ממה שקנה מאמר שפוטר אף את הזיקה, כמי שיש כאן גט מתחילה, ואין גט לאחר גיטו של מאמר. אם תאמר אין הגט פוטר אלא מה שקנה מאמר, כמי שאין כאן גט בתחילה. ויש גט לאחר גיטו של מאמר והגט השני יפטור את זיקתו. מאמר אחר גיטו של מאמר היך עבידה? היו שתי יבמות. עשה מאמר לזו ונתן לה גט. ועשה מאמר לשנייה. אם תאמר הגט פוטר יותר ממה שקנה מאמר. כמי שאין כאן מאמר, ואין מאמר אחר גיטו של מאמר. ואם תאמר אין הגט פוטר יותר ממי שקונה מאמר. כמי שיש כאן מאמר, ויש מאמר לאחר גיטו של מאמר. על דעתיה ד°רבן גמליאל רבן גמליאל שאמר שאין מאמר אחר מאמר, הרי ביאה פסולה עשו אותה כמאמר, מהו שתהא ביאה פסולה אחר ביאה פסולה? וכן ביאת קטן עשו אותו כמאמר, מהו שתהא ביאת בן תשע אחר ביאת בן תשע? מהו שתהא ביאה פסולה לאחר ביאת בן תשע? מהו שתהא ביאת בן תשע לאחר ביאת פסולה? חכמים שחלקו על °רבן גמליאל רבן גמליאל ואמרו שיש מאמר אחר מאמר בשתי יבמות מהו שיודו ל°רבן גמליאל רבן גמליאל שאין מאמר אחר מאמר ביבמה אחת? היך עבידא? עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט, ועשה מאמר. אם תאמר יש מאמר אחר מאמר. לא נפטרה באותו הגט וצריכה גט נוסף למאמר השני. אם תאמר אין מאמר אחר מאמר, נפטרה באותו הגט. דרבי יודן רבי יודן° בעי. קידש אשה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לא עמוד ב]
מעכשיו לאחר שלשים יום שהדין שקונה ומשייר בדומה למאמר. ונפלה לה אחותה בתוך שלשים יום. אפילו כן אין מאמר אחר מאמר? לא אמר °רבן גמליאל רבן גמליאל, אלא על ידי גט או על ידי מאמר. שסובר °רבן גמליאל רבן גמליאל שהמאמר קונה ומשייר ואם קנה הראשון השני לא עשה כלום. דמה שהשני בא לקנות כבר קנה הראשון והגט פוטר ומשייר ומה שבא הגט השני לפטור כבר פטר הגט הראשון. אבל במקדש מעכשיו לאחר שלשים אף °רבן גמליאל רבן גמליאל מודה שיש מאמר אחריו ומה ששייר בקדושין יקנה המאמר. וההיא דאמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° שאם אחד קדש מעכשיו לאחר שלושים יום, בכל יום הקידושין חלין במקצת ומשיירים ה_טואפילו קידושין מאה תופשין בה. שאם יבואו אפילו מאה ויקדשו באותה צורה, כל הקידושין חלים. האם זה דלא כ°רבן גמליאל רבן גמליאל? שם לכל קידושין יש מקום לחול. כאן מה שהזיקה יכולה לקנות כבר קנה מאמר לכן ל°רבן גמליאל רבן גמליאל השניה יוצאת בלא חליצה
מתני’: ה_יכיצד? עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט. צריכה הימינו חליצה. עשה מאמר וחלץ, צריכה הימינו גט. עשה בה מאמר ובעל, הרי זו כמצותה:
גמ’: תנן, עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט, צריכה הימינו חליצה. ממה שאמרה המשנה שאם עשה מאמר ונתן גט צריכה חליצה, ולא אמר חליצה או יבום. הדא אמרה, שהגט פוטר יותר ממה שקנה מאמר. דאם תאמר אין הגט פוטר יותר ממה שקנה מאמר, ייבם. אם אמר לא יפטור גיטי אלא מה שקנה מאמרי. אפילו מה שקנה מאמרו לא פטר גיטו. דבעינן כריתות ואין זו כריתות. חליצה פסולה כגון שעשה בה מאמר וחלץ לה, אף על גב שחליצה פסולה היא שעדיין צריכה גט, אפילו הכי צרתה מותרת. ולהידא מילה? שאם יבא אחר וקידש את הצרה, תפשו בה קידושין.
[ע"א]
[ע"ב]
9 ה_ט מיי' פ ז' מהל' אישות הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' מ' סעיף ד':
10 ה_י מיי' פ ה' מהל' יבום וחליצה הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ב', סמ"ג עשין נא:
-----------------------------------דף לב
[עריכה]
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לב עמוד א]
בא אחר וקידשה. מכיון שנעקרה הימינה זיקת המת, תפשו בה קידושין? או מאחר שהיא צריכה גט למאמרו, לא תפשי בה קידושין? תנן, עשה בה מאמר ובעל, הרי זו כמצותה. אמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. הדא אמרה, שמצוה לקדש ואחר כך לבעול. מה אם זו שאין כתוב בה קידושין, את אומר הרי זו כמצותה לקדש קדם ביאה. האשה שכתוב בה קידושין לא כל שכן
מתני’: ה_יאנתן גט ועשה מאמר, צריכה גט וחליצה שיש מאמר אחר גט. נתן גט ובעל, צריכה גט וחליצה. נתן גט וחלץ, ה_יבאין לאחר חליצה כלום:
גמ’: תנן, נתן גט ובעל, צריכה גט וחליצה. גט לביאתו וחליצה לזיקתו. הדא אמרה, ביאה פסולה שבעל אחר שנתן גט אינה פוטרת, ולכן צריך גם חליצה. איתא חמי בא וראה. חליצה פסולה אחרי מאמר פוטרת. וביאה פסולה אינה פוטרת? חליצה, על ידי שעיקרה לפוסלה עליו, פוטרת. ביאה, על ידי שאין עיקרה לפוסלה אלא לקיימה, אינה פוטרת. ולא תפטור בה לקולה ותפטור בה לחומרה. וליידה מילה? שאם בא אחד וקידש את הצרה, שיתפשו בה קידושין. אמר רבי יודן רבי יודן°. קיימתיה, כל יבמה שאין כולה לחוץ, לעולם היא בפנים, עד שתצא לחוץ. וזו כיוון שזקוקה לחליצה אין קידושן תופסים בה
מתני’: חלץ ועשה בה מאמר או נתן גט או בעל. או בעל ועשה מאמר או נתן גט או חלץ. אין אחר חליצה כלום
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לב עמוד ב]
אחד יבמה אחת, ואחת שתי יבמות:
גמ’: אף על פי שאמרו, אין חליצה אחר חליצה. אבל ביאה שלאחר חליצה, פוסלתה מן הכהונה. בלא כך אינה פסולה מן הכהונה שהרי היא חלוצה? אלא פסולה מלוכל בתרומה של בית אביה. דכל הנבעלת לחייבי לאוין פסולה מתרומה. כדדרשינן מדכתיב ובת כהן כי תהיה לאיש זר. והרי המחזיר גרושתו אינו פוסל אותה מלאכול בתרומה של בית אביה כיוון שלא היה זר אצלה. והבא על חלוצתו חלוצתו פסולה מלאכל בתרומה? אלא כשבאו אחיו עליה. ניחא כמאן דאמר הוא אינו חייב על חלוצה. והאחין חייבין על חלוצה. ברם כמאן דאמר ה_יגבין הוא בין אחין אינן חייבין על חלוצה מאי איכא למימר ? אלא כשבא על הצרה. ניחא כמאן דאמר הכל מודין בצרה שהוא חייב. ברם כמאן דאמר ה_ידהוא אינו חייב לא על חלוצה ולא על הצרה מאי איכא למימר ? אלא כשבאו אחין על הצרה. ניחא כמאן דמר, בין הוא בין אחין אינן חייבין על החלוצה, אבל חייבין על הצרה. ברם כמאן דמר, ה_טובין הוא בין אחין אינן חייבין לא על החלוצה ולא על הצרה מאי איכא למימר ? אלא כ°רבי עקיבא רבי עקיבא. ד°רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, יש ממזר בחלוצה כמו בכל חייבי לאוין וכל שכן שנעשת חללה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר, תיפתר שהיה יבמה כהן שאסור בחלוצה ובא עליה וחיללה. תנן, נתן גט וחלץ, אין אחר חליצה כלום. ולא כבר תנינן אין לאחר חליצה כלום? דתנן בראש הפרק, וחכמים אומרים יש גט אחר גט ואחר מאמר. אבל לא לאחר בעילה ולא לאחר חליצה כלום: התנא חזר על זה בגין ניתנינה דבתרא כדי לשנות את מה שנאמר אחר כך אחד יבמה ואחד שתי יבמות. תנן, חלץ ועשה מאמר אין אחר חליצה כלום. למה לא תופס בה מאמר, אילו המקדש חלוצתו שמא לא תפשו בה קידושין? תיפתר אי כ°רבי רבי יהודה הנשיא שקידש במאמר שלא לדעת כמו יבום שתופס אף שלא מדעת ואין קידושין שלא מדעת כלום אחר חליצה. או דברי הכל, במתכוין לקנותה לשום מאמר יבמתו, ואינה יבמתו אחר שנחלצה. אמר רבי אבא רבי אבא°
[ע"א]
11 ה_יא טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ט', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף י':
12 ה_יב טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף י"ד:
[ע"ב]
13 ה_יג מיי' פ א' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ב סעיף ב', סמ"ג עשין נא:
14 ה_יד מיי' פ א' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ב סעיף ב', סמ"ג עשין נא:
15 ה_טו מיי' פ א' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ב סעיף ב', סמ"ג עשין נא:
-----------------------------------דף לג
[עריכה]
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לג עמוד א]
ותני כן. המאמר קונה בין לדעת בין שלא לדעת דברי °רבי רבי יהודה הנשיא. וחכמים אומרים, ה_טזאין קונין אלא לדעת. מודה °רבי רבי יהודה הנשיא בקדושין, ה_יזשאינן קונין אלא לדעת. ומאי טעמא ד°רבי רבי יהודה הנשיא? ביאה קונה, ומאמר קונה. מה ה_יחביאה, קונה בין לדעת בין שלא לדעת. אף המאמר קונה בין לדעת ובין שלא לדעת. וכמה ד°רבי רבי יהודה הנשיא אומר, המאמר קונה בין לדעת בין שלא לדעת. כך הוא אומר, הגט פוטר בין לדעת בין שלא לדעת? למה °רבי רבי יהודה הנשיא אומר המאמר קונה בין לדעת בין שלא לדעת? שכן ביאה ביבם גדול, קונה בין לדעת ובין שלא לדעת. ואך יפטור הגט שלא לדעת? ה_יטהרי חליצה אינה פוטרת אלא לדעת
מתני’: ה_כבאי זה צד? עשה מאמר בזו ומאמר בזו, צריך שני גיטין וחליצה. ה_כאמאמר בזו ובעל לזו, צריך שני גיטין וחליצה, ה_כבמאמר בזו וגט לזו. צריכה גט וחליצה. ה_כגמאמר בזו וחלץ לזו, הראשונה צריכה גט.
מתני’: ה_כדגט לזו וגט לזו, צריכות הימינו חליצה. ה_כהגט לזו ובעל לזו, צריכה גט וחליצה. ה_כוגט לזו ומאמר לזו, צריכה גט וחליצה. ה_כזגט לזו וחלץ לזו
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לג עמוד ב] אין אחר חליצה כלום:
גמ’: על דעתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר שאמר שביאת בן תשע כמאמר מהו שיהא מאמר לבן תשע? ביאת גדול גומרת, לכן מאמרו קונה ומשייר. ביאת קטן קונה ומשייר. ומאמר קונה ומשייר. אם כך מה בין ביאתו למאמרו? ואית דבעי מימר, אם כן מה בין מאמרו של גדול למאמרו של קטן? שמואל שמואל (אמורא)° אמר. לדברי °רבי מאיר רבי מאיר, ה_כחעשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. וכמה דאת אמר, עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. ודכוותה נעשית חליצת בן תשע שנים ויום אחד, כגט בגדול. ורבנן אמרי, ה_כטאין חליצת בן תשע שנים ויום אחד כלום. כי למה עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול? שכן ביאה בגדול קונה בין לדעת בין שלא לדעת. אבל איך נעשית חליצה בן תשע שנים ויום אחד כגט בגדול. והרי חליצה בגדול אינה פוטרת אלא לדעת
מתני’: ה_חחלץ לאחת וחלץ לשניה. חלץ לאחת ועשה מאמר, או נתן גט או בעל את השניה. או בעל את הראשונה. ועשה מאמר או נתן גט או חלץ לשניה אין אחר חליצה כלום. בין יבם אחד לשתי יבמות, ובין שני יבמין ליבמה אחת
מתני’: חלץ לאחת ועשה מאמר בשניה. נתן גט לאחת ובעל את השניה. או בעל אחת ועשה מאמר או נתן גט או חלץ לשניה אין אחר חליצה כלום בין בתחילה
[ע"א]
16 ה_טז מיי' פ ב' מהל' יבום וחליצה הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ו סעיף ג', סמ"ג עשין נא:
17 ה_יז מיי' פ ד' מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ב סעיף א', סמ"ג עשין מח:
18 ה_יח מיי' פ ב' מהל' יבום וחליצה הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ו סעיף ז', סמ"ג עשין נא:
19 ה_יט מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף מ"ד:
20 ה_כ מיי' פ ה' מהל' יבום וחליצה הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ו':
21 ה_כא טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ז', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ח':
22 ה_כב טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ז', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ח':
23 ה_כג טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף י"א:
24 ה_כד טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ה':
25 ה_כה טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף י"ד:
26 ה_כו טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף י"א:
27 ה_כז טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף י"ד:
[ע"ב]
28 ה_כח מיי' פ ה' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ט"ז:
29 ה_כט מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ז סעיף ג', סמ"ג עשין נב:
30 ה_ל טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף י"ג:
-----------------------------------דף לד
[עריכה]
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לד עמוד א]
בין באמצע כגון נתן גט לאחת חלץ לשניה ועשה מאמר בשלישית בין בסוף עשה מאמר באחת נתן גט לשניה וחלץ לשלישית. ה_לאהבעילה, בזמן שהיא בתחילה אין אחריה כלום. °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר, אחד בעילה ואחד חליצה. בין בתחילה, בין באמצע, ובין בסוף אין אחריהן כלום:
גמ’: תמן בבבל אמרין, טעמי דברי °רבי נחמיה רבי נחמיה, דסבר ביאה פסולה פוטרת. על דעתין דרבנן דתמן שסוברים של°רבי נחמיה רבי נחמיה כל ביאה פסולה פוטרת. ביאה בין שהיא לאחר המאמר, בין שהיא לאחר הגט פוטרת. ועל דעתין דרבנן דהכא, ביאה שהיא לאחר המאמר, פוטרת. שהיא לאחר הגט, אינה פוטרת. ולא שמעו רבנן דהתם, דאמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ד°רבי נחמיה רבי נחמיה ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ו°רבן גמליאל רבן גמליאל אמרו דבר אחד שאין מאמר אחר מאמר ואין גט אחר גט, וביאה פסולה כמאמר, נמצא שאין ביאה פסולה אחר גט. תניא. שלש יבמות מבעל אחד ליבם אחד. עשה מאמר בזו, ובעל לזו בעילה פסולה, ונתן גט לשלישית או עשה בה מאמר. °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר, הראשונה צריכה גט למאמרו וחליצה לזיקתו. והשלישית אינה צריכה כלום דאין אחר בעילה כלום והגט שנתן לה אינו כלום ומותר בקרובותיה. ומזה שהבריתא דיברה רק על ביאה לאחר מאמר ולא על ביאה לאחר גט משמע שרק ביאה פסולה שאחר מאמר אין אחריה כלום אבל אחרי גט יש אחריה קל וחומר. מה אם חליצה פסולה שהיא פוסלתה מן הכהונה, אמרו חכמים שאין אחריה כלום. ביאה שאינה פוסלתה מן הכהונה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לד עמוד ב]
אינו דין שלא יהא אחריה כלום? ורבנן סברי ביאה פסולה יש אחריה כלום וגם גט או מאמר של שלישית נחשב ואסור בקרובות שלשתן, וצריכות שלשה גיטין וחליצה לאחת מהן
הדרן עלך פרק רבן גמליאל