ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק שביעי

פרק שביעי - שלשה שאכלו

כולל שיעורי שמע

ירושלמי ברכות, פרק ז, הלכה א

מתני’: ^ז_אשלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן. ^ז_באכל דמאי, ומעשר ראשון שניטלה תרומתו, ומעשר שני והקדש שנפדו, ^ז_גוהשמש שאכל כזית, ^ז_דוהכותי,

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

[ע"ב]

1 ז_א מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ב סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

2 ז_ב מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה כ' , סמ"ג עשין כז :

3 ז_ג טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ט סעיף א':

4 ז_ד טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ט סעיף ב':

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נא

^[דף נא עמוד אעריכה] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
מזמנין עליהן. אבל ^ז_ה אכל טבל, ומעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, ומעשר שני והקדש שלא נפדו, והשמש שאכל פחות מכזית, ^ז_ווהנכרי, אין מזמנין עליהן. גמ’: הכא את אמר ^ז_ז שלושה שאכלו כאחת, אין רשאין ליחלק. משמע שרק אם סיימו סעודתם יחד אין רשאים לחלק, אבל אם הקדים אחד וסיים לאכול, רשאי לברך. והכא את אמר שלשה שאכלו כאחת, חייבין לזמן. משמע דכיוון שישבו לאכול יחד, אף שלא סיימו יחד חייבין לזמן. אמר שמואל° בר אבא בר אבא: כאן בתחלה, כאן בסוף. ^ז_חאי זהו בתחילה ואי זהו בסוף? תרין אמורין, חד אמר: נתנו דעת לאכול יחד, אף שלא סיימו יחד חייבין לזמן, וזהו בתחילה. לא תכננו לאכול יחד, אלא שאכלו כזית יחד, זהו בסוף, ואז רק אם סיימו יחד חייבין לזמן. וחרנה אמר: אפילו אכלו כזית יחד זהו בתחילה, ולא יכולים לחלק. לא אכלו כזית יח,ד אלא שגמרו אכילתן יחד, זהו בסוף. אמר רבי אבא° בשם רב הונא°, ורבי זעירא° אמר בשם אבא בר ירמיה°: שלושה חיבים לזמן. שנים, רשות. אמרה רבי זעירא° קומי רבי יסא° אסי. אמר לו: ^ז_טאני, אין לי אלא משנה דתנן: שלשה שאכלו כאחת, חייבין לזמן. הא שנים, אינם רשאים לזמן. אמרי: רבנן דהכא, רבי יסא בדעתון דחכמי ארץ ישראל, רבי יוחנן וריש לקיש ורבנן דהתם, רבי אבא בדעתון דחכמי בבל, שמאל דאיתמר: אמר שמואל° בר אבא בר אבא: ^ז_י שנים שדנו, דיניהן דין, אלא שנקראו בית דין חצוף. משמע שאף בשנים יש קביעות. רבי יוחנן° בר נפחא רבי שמעון בן לקיש° תרויהון אמרי: אפילו בדיעבד שנים שדנו,

^[דף נא עמוד בעריכה] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
אין דינן דין. אמר רב הונא°: ^ז_יא שלושה שאכלו, זה בפני עצמו וזה בפני עצמו וזה בפני עצמו, ונתערבו, מזמנין. רב חסדא° אמר: ^ז_יב והן שבאו משלש חבורות. שכבר נתחיבו בזימון. על דעתיה דרבי זעירא° וחבורתיה: והן שאכלו שלושתם כאחת. אמר רבי יונה°: על הדא דרב הונא°: הטביל במי חטאת שלוש איזובות, זה בפני עצמו וזה בפני עצמו וזה בפני עצמו, ונתערבו, מזה בהן. רב חסדא° אמר, והן שבאו משלוש חבילות. על דעתיה דרבי זעירא° וחבורתיה, והוא שהטביל שלשתן כאחת. אין תימר אין למידין אזוב מברכה, והא אנן חזינן רבנן קיימין בסוכה, וילפין ולומדים מטיט הנרוק. כיי דתנינן תמן: ^ז_יגהרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים, פסולה. הא פחות מיכן, כשירה. מהו לישן תחתיו? השיב רבי יצחק בן אלישיב°: ^ז_ידהרי טיט הנרוק משלים במקוה לארבעים סאה, ואין מטבילין בו. אף הכא, משלים בסוכה, ואין ישינין תחתיו. ^ז_טו שלושה שאכלו כאחת שאינם רשאים ליחלק, וביקש אחד מהן לילך לו. דבית רב° אמרי: יברך ברכה ראשונה וילך לו. אי זו היא ברכה ראשונה? דבית רב° אמרו: זו ברכת הזימון. רב זעירא° אמר בשם רב ירמיה°: זו הזן את הכל. רבי חלבו° בר חנן אמר בשם רב°: זו הזן את הכל. התיב רב ששת°: והא מתניתא פליגא דתניא: ^ז_טזשנים שלשה יודעים כל אחד חלק מהברכות חייבין בברכת הזימון.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

5 ז_ה מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה י"ט , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ו סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

6 ז_ו מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ט סעיף ד' , סמ"ג עשין כז :

7 ז_ז מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ג סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

8 ז_ח טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ג סעיף ד':

9 ז_ט טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ג סעיף א':

10 ז_י מיי' פ"ב מהל' סנהדרין הלכה י' , טור ושו"ע חו"מ סי' ג' סעיף ב' , סמ"ג עשין צז :

 [ע"ב] 
 

11 ז_יא טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ג סעיף ה':

12 ז_יב טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ג סעיף ה':

13 ז_יג מיי' פ"ד מהל' שופר הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' תר"ל סעיף ט':

14 ז_יד מיי' פ"ז מהל' מקוואות הלכה ג' , מיי' פ"ח מהל' מקוואות הלכה י' , טור ושו"ע יו"ד סי' ר"א סעיף ל' , טור ושו"ע יו"ד סי' ר"א סעיף ל"ב , סמ"ג עשין רמח :

15 ז_טו טור ושו"ע או"ח סי' ר' סעיף א':

16 ז_טז טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ד סעיף ג':

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נב

^[דף נב עמוד אעריכה] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
הא ארבעה לא! כי צריך שכל אחד ידע ברכה שלמה אין תימר ברכת הזימון זו ברכה ראשונה, ניתני ארבעה! באמת אשכחן תני דתניארבעה. אין תימר זו הזן את הכל, קשיא; שהרי לדעתו יש רק שלוש ברכות אין תימר שגם לשיטתו יש ארבע, והרביעית זו הטוב והמטיב, לית את יכול. דשנייא היא שהיא רק דרבנן. דאמר רב הונא°: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה הטוב והמטיב. הטוב, שלא נסרחו, והמטיב, שניתנו לקבורה. אמר רב חונה°: תיפתר כ°רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע, ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע אמר: הטוב והמטיב דבר תורה, דכתיב: (דברים עקב ח י) "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך". "ואכלת ושבעת וברכת", זו ברכת הזימון. "את ה' אלהיך", זו הזן את הכל. "על הארץ", זו ברכת הארץ. "הטובה", זו ברכת בונה ירושלים. וכן הוא אומר: (דברים דברים ג כה) "ההר הטוב הזה והלבנון". "אשר נתן לך", זה הטוב והמטיב. כתוב בתורה ברכה לפניה, ואין כתוב בתורה ברכה לאחריה. מה כתיב בה לפניה? (דברים האזינו לב ג) "כי שם ה' אקרא, הבו גודל לאלהינו". כתיב במזון ברכה לאחריו, ואין כתיב לפניו. מה כתיב לאחריו? "ואכלת ושבעת וברכת". ומניין ליתן את האמור בזה בזה, ואת האמור בזה בזה? אמר רבי שמואל בר נחמני° בשם °רבי יונתן רבי יונתן (תנא) בן אלעזר: בתורה כתיב: "כי שם ה’ אקרא הבו גודל לאלקינו". ובמזון כתיב: "וברכתה את ה’ אלוקיך". אתיא שם השם שם השם לגזירה שוה: מה שם השם שנאמר בתורה, ברכה לפניו. אף שם שנאמר במזון, ברכה לפניו. ומה

^[דף נב עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧
שם השם שנאמר במזון, ברכה לאחריו. אף שם השם שנאמר בתורה, ברכה לאחריה. עד כדון כ°רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף שלומד בגזרה שוה, ל°רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע שלומד מקל וחומר מניין? אמר רבי יוחנן° בר נפחא בשם °רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע: קל וחומר: מה אם מזון שאין טעון ברכה לפניו, טעון ברכה לאחריו. תורה שהיא טעונה ברכה לפניה, אינו דין שתהא טעונה ברכה לאחריה? עד כדון תורה. מזון מניין? מה אם תורה שאינה טעונה ברכה לאחריה, טעונה ברכה לפניה. מזון שטעון ברכה לאחריו, אינו דין שטעון ברכה לפניו? °רבי יצחק רבי יצחק ו°רבי נתן רבי נתן למדו מהפסוקים, °רבי יצחק רבי יצחק אמר מדכתיב: (שמואל א ט יג) "כי הוא יברך הזבח, ואחר כך יאכלו הקרואים". °רבי נתן רבי נתן אומר מדכתיב: (שמות משפטים כג כה) "ועבדתם את ה' אלהיכם, וברך את לחמך ואת מימיך". אימתי הוא קרוי לחמך ומימיך? עד שלא אכלת. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר: מה אם בשעה שאכל ושבע צריך לברך, בשעה שהוא תאב לאכול, לא כל שכן? עד כדון מזון. תורה? מה אם מזון, שאינו אלא חיי שעה, טעון ברכה לפניו ולאחריו, תורה שהיא חיי עד, לא כל שכן? רבי זעירא° בעי" אילין ג' קרויות של העולים לתורה בשני וחמישי, מה את עביד לון? כשלשה שאכלו כאחת, או כשלשה שאכלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו וזה בפני עצמו? אין תעבדינון כשלשה שאכלו כאחת, הראשון מברך ברכה ראשונה, והאחרון ברכה אחרונה, והאמצעי אינו מברך כל עיקר. כמו במזון שאחד פוטר השאר אין תעבדינון כשלשה שאכלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו וזה בפני עצמו, אפילו האמצעי מברך לפניו ולאחריו. אמר רבי שמואל בר אבדימא°: לא למדו ברכת התורה מברכת הזימון אלא לרבים. שהרי קריאת התורה בציבור, אם כן כנראה שנלמד מברכת המזון של רבים מדין שלושה שאכלו, שאחד מברך לכולם

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

[ע"ב]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נג

^[דף נג עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧
אם למדנו לברכת התורה מברכת המזון רק בקריאה לרבים, אם כן בינו לבין עצמו לא יברך? ואיך מברכים בבקר את ברכות התורה ביחיד? אמר רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי°: עשאוה כשאר כל מצותיה של תורה. מה שאר כל המצות טעונות ברכה, אף זו טעונה ברכה. תנן אכל דמאי וכ"ו מזמנים עליו הדא אמרה אכל פירות שספק ניתקנו ספק לא ניתקנו, מזמנין עליו. אמר רבי שמעון אחוי דרבי ברכיה°: שניא היא, שבשעה שגזרו על הדמאי, רוב עמי הארץ היו מכניסין לבתיהן כדי לחייבן, והיו מעשרין. ולא דמי לשאר ספק מעושר. ויי דא אמרה דא? שמברכים על הספק מדתניא: כותי מזמנין עליו. ואהן כותי, לאו ספק הוא? אמר רבי אבא°: תיפתר כמן דאמר כותי כישראל, דאתפלגון: כותי הרי הוא כגוי, דברי °רבי רבי יהודה הנשיא . °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר: כותי כישראל לכל דבר.

ירושלמי ברכות, פרק ז, הלכה ב

מתני’: ^ז_יזנשים, ועבדים, וקטנים, אין מזמנין עליהן. עד כמה מזמנין? ^ז_יחעד כזית. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר: עד כביצה.
גמ’: תנן: נשים, ועבדים, וקטנים, אין מזמנין עליהן. רבי סימון° אמר בשם רבי יהושע בן לוי°, ורבי יוסי בן שאול° אמר בשם °רבי רבי יהודה הנשיא : קטן עושין אותו סניף לעשרה. והתני: אין מדקדקין בקטן! אמר רבי יוסי בר זבידא°: קיימוה רבי חנינא בר חמא° ורבי סימון° בשם רבי יהושע בן לוי°: בשני קטנים נצרכה, שאם היה קטן ממש, עושין אותו ספקסניף לעשרה. אם היה ספק, כגון שהביא שתי שערות אך אין בהם כדי לכוף, או בן שלוש עשרה ולא הביא שתי שערות לא מדקדקים בו ועושין אותו כוודאי ועולה אף למנין התשעה, וניתן לצרף עוד קטן כעשירי. אמר רבי יהודה בר פזי° בשם רבי יוסי בר זבידא°: תשעה נראין כעשרה מזמנים עליהם. מה מזמנים?, איך מדובר האם בתשעה מסוימים גדולים שנראין כעשרה כשהם מפוזרים או כשהם מכונסים או שהכוונה לתשעה גדולים ואחד קטן ביניהן שנראים כעשרה? אמר רבי ברכיה הכהן°: רבי יעקב בר זבדי° בעא קומי רבי יוסי° בר זבידא: כמה שהדברים אמורים תמן, קטן עושין אותו סניפין לעשרה, אומר אף הכא, עושין אותו סניף לשלשה? שהרי זה קל וחומר ומה תמן בעשרה שמזכירין את השם, עושין אותו סניף, כאן שאין מזכירין את השם, לא כל שכן? אמר לו: הא אינו כל שכן! תמן, על ידי שהן אומרים את השם, עושין אותו סניף. כדי שיוכלו להזכיר את השם, וכאן שאין קורין את השם, אין עושין אותו סניף. תני: קטן וספר תורה, עושין אותו סניף. אמר רבי יודן° כיני מתניתא: קטן לקריאת ספר תורה, עושין אותו סניף לעשרה מאימתי עושין אותו סניף? רבי אבינא° אמר: איתפלגון רב הונא° ורב יהודה° ותרויהון בשם שמואל° בר אבא בר אבא. חד אמר: כדי שיהא יודע טיב ברכה. וחרנה אמר: ^ז_יט שיהא יודע למי הוא מברך. אמר רבי נסא°: כמה זימנין אכלית עם רבי תחליפא° אביו ועם רבי אנינייא בר סיסי° חביבי, ולא זמנין עלי ^ז_כ עד שהבאתי שתי שערות. רבי שמואל בר שילת° בעא קומי רב°. ואית דאמרין: דבעו קומי רבי שמואל בר שילת°: תשעה אכלו פת ואחד ירק מהו? אמר לון: ^ז_כא מזמנין. שמונה אכלו פת ושנים ירק? אמר לון: מזמנין. שבעה פת ושלשה ירק? אמר לון: ^ז_כב מזמנין. רבי אבינא° בעי: מחצה למחצה מהו? אמר רבי זעירא°: עד דאנא תמן, בבל אצרכת לי, ומיצר לי דלא שאלתיה. רבי ירמיה° בעי: תשעה אכלו פת ואחד ירק אותו שאכל ירק מהו שיברך? מחלפה שיטתיה דרבי ירמיה°? שהרי כאן הוא מסתפק, ואילו במעשה דרבי שמעון בן שטח פשוט לו שלא יכול לזמן דתני: שלוש מאות נזירים עלו בימי רבי שמעון בן שטח°. מאה וחמשים

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

17 ז_יז מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ט סעיף ו' , סמ"ג עשין כז :

18 ז_יח טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ד סעיף ו' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ו סעיף ד' , סמ"ג עשין כז :

 [ע"ב] 
 

19 ז_יט מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ט סעיף י' , סמ"ג עשין כז :

20 ז_כ טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ט סעיף י':

21 ז_כא מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ז סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :

22 ז_כב מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ז סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :

^[דף נד עמוד אעריכה] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
מצא להן פתח, ומאה וחמשים לא מצא להן פתח. אתא גבי ינאי מלכא. אמר לו: אית הכא תלת מאה נזירין, בעיין תשע מאה קרבנין, יש כאן שלוש מאות נזירים שזקוקים לתשע מאות קרבנות אלא יהב את פלגא מן דידך, ואנא פלגא מן דידי. שלח ליה ארבע מאה וחמשים. אזל לישנא בישא ואמר ליה: לא יהב מן דידיה שלא נתן משלו כלום. שמע ינאי מלכא וכעס. דחל פחד שמעון בן שטח וערק. ברח בתר יומין, אחר זמן סלקון בני נש רברבין באו אנשים חשובים מן מלכותא דפרס גבי ינאי מלכא. מן דיתבין תוך שהם יושבים אכלין, אמרין ליה: נהירין אנן זוכרים אנו דהוה אית הכא חד גבר סב, שהיה כאן זקן אחד והוה אמר קומין מילין דחכמה. שהיה אומר לפנינו דברי חכמה תני לון עובדא. סיפר להם את המעשה אמרין ליה: שלח ואייתיתיה. תביא אותו שלח ויהב ליה מילא, הבטיח שלא יפגע בו אתא ויתיב ליה בא וישב לו בין מלכא למלכתא. אמר לו: למה אפלית שיטיתה בי? אמר לו: לא אפליית בך. אלא את מממונך ואנא מן אורייתי, דכתיב: (קהלת ז יב) "כי בצל החכמה בצל הכסף" אמר ליה: ולמה ערקת? ברחתה אמר לו: שמעית דמרי שאדוני כעס עלי, ובעית מקיימה הדין קרייא: והחלטתי לקיים את הפסוק (ישעיהו כו כ) "חבי כמעט רגע עד יעבר זעם". וקרא עלוי: ינאי את הפסוק (קהלת ז יב) "ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה" שינאי ידע שבאמת התכוון להרוג אותו אמר לו: ולמה יתבתה בין מלכא למלכתא? אמר לו: בסיפרי דבן סירא כתיב: (קהלת יא א) "סלסליה ותרוממך ובין נגידים תושיבך". אמר: הבו ליה כסא דליבריך! נסב כסא ואמר: נברך על המזון שאכל ינאי וחביריו. אמר לו: עד כדון עדיין את בקשיותך! הרי אין זה נוסח הברכה אמר לו: ומה נאמר? על המזון שלא אכלנ?ו אמר: הבו ליה דליכול! יהבו ליה ואכל, ואמר: "נברך על המזון שאכלנו" אמר רבי יוחנן° בר נפחא: חולקין על °רבי שמעון בן שטח שמעון בן שטח . רבי ירמיהרבי אבא° אמר: על הראשונה. שלא רצה לזמן אלא אם כן יאכל, דלחכמים אף אם לא אכל מוציא את האחרים ידי חובה רבי אבארבי ירמיה° אמר: ^ז_כגעל השנייה. שאין אדם מוציא אחרים אלא אם כן אכל לחם והוא לא אכל אלא ירק שהרי לא נטל ידיו מחלפה שיטתיה דרבי ירמיה°? התם צריכה ליה הסתפק האם יכול לזמן, והכא פשיטא ליה שלא יכול לזמן? הן דפשיטא ליה שלא יכול לברך כרבנן; הן דצריכה ליה, מה שהוא הסתפק כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל . כדתני °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר עלה ^ז_כדהיסב ואכל עמהן, אף על פי שלא אכל כזית דגן, מזמנין עליו אבל לדברי חכמים. אמר רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא: לעולם אין מזמנין עליו, עד שיאכל כזית דגן. ובזה הסתפק רבי ירמיה לדעת רבן גמליאל האם כשם שמצטרף לזימון, כך יכול לזמן, או לא. והתני ^ז_כהשנים פת ואחד ירק, מזמנין! מתניתה כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל .


^[דף נד עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧

ירושלמי ברכות, פרק ז, הלכה ג

מתני’: כיצד מזמנין? ^ז_כו בשלושה אומר "נברך"; בשלושה והוא אומר "ברכו" בעשרה אומר "נברך לאלהינו"; בעשרה והוא אומר ברכו אחד עשרה ואחד עשר רבוא במאה אומר נברך לה' אלהינו במאה והוא אומר ברכו באלף אומר נברך לה' אלהינו אלהי ישראל באלף והוא אומר "ברכו" בריבוא אומר "נברך לה' אלהינו אלהי ישראל אלהי צבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו" °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי אומר: לפי רוב הקהל מברכים שנאמר: (תהילים סח כז) "במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל". אמר °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף מה מצינו בבית הכנסת אחד מרובין ואחד מועטין אומר "ברכו את ה'" °רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע אומר: ^ז_כז"ברכו את ה' המבורך"
גמ’: דלמא: את זה מספרים רבי זעירא° רבי יעקב בר אחא° רבי חייא בר אבא° ורבי חנינא חברון דרבנן° הוו יתבין אכלין. נסב רבי יעקב בר אחא° כסא, ובירך ואמר "נברך" אמר לו רבי חייא בר אבא°: ולמה לא אמרת "ברכו"? אמר לו: ולא כן תני: אין מדקדקין בדבר, בין שאמר נברך בין שאמר ברכו אין תופסין אותו על כך. והנקדנין תופסין אותו על כך. המקפידים שלא לצורך ובאיש כאב לרבי זעירא°, בגין דצווח קרא רבי יעקב בר אחא° לרבי חייא בר אבא° נקדנא. שמואל° בר אבא בר אבא אמר: איני מוציא את עצמי מן הכלל. אנני אומר ברכו אלא נברך התיבון: הרי ברכת התורה, הרי הוא אומר "ברכו"! אמר רבי אבין°: מכיון דיימר "המבורך", אף הוא אינו מוציא עצמו מן הכלל. רבי אבא בר זמינא° הוה משמש קומי זעירא°. מזג ליה כסא, אמר לו זעירא°: סב בריך! ותתכוון להוציא אותי, ויהב דעתך דאת מישתי חורנה, ותן דעתך שתשתה עוד שלא תצטרך לברך על כל כוס, דתני: ^ז_כחהשמש מברך על כל כוס וכוס, ואינו מברך על כל פרוסה ופרוסה. אמר ליה: כמא דאנא יהב דעתי מפקא יתיך ידי חובתך בברכתה, כמו שאני נותן דעתי להוציא אותך בברכה. כן הב דעתך מפקא ידי חובתך כך גם אתה תן דעתך לצאת בברכתי ותענה אמן.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

23 ז_כג טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ז סעיף ב':

24 ז_כד מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ז סעיף ב':

25 ז_כה טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ז סעיף ג':

 [ע"ב] 
 

26 ז_כו מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה ב' , מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ב סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

27 ז_כז מיי' פ"ט מהל' תפילה הלכה א' , מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' נ"ז סעיף א':

28 ז_כח מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ט סעיף ג':

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נה

^[דף נה עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧
אמר רב תנחום בר ירמיה°: מתניתא אמרה כן דתנן: ^ז_כטהמתעסק לא יצא, ^ז_לוהשומע מן המתעסק לא יצא. מכאן שצריך דעת תוקע להוציא ודעת שומע לצאת תנן: במאה אומר ובמאה אומר נברך לה' אלהינו במאה והוא אומר ברכו באלף אומר נברך לה' אלהינו אלהי ישראל באלף והוא אומר ברכו. בריבוא אומר נברך לה' אלהינו אלהי ישראל אלהי צבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו אמר רבי יוחנן° בר נפחא: זו דברי °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי דאמר: לפי רוב הקהל מברכים אבל לדברי חכמים: אחד עשר ואחד עשר ריבוא. רבא° אמר: ^ז_לאהלכה כמי שאומר: אחד עשר ואחד עשר ריבוא. מניין לעדה שהיא עשרה? רבי אבא° ורבי יסא° אסי אמרו בשם רבי יוחנן° בר נפחא: נאמר כאן עדה דכתיב אלקים ניצב בעדת א-ל. ונאמר להלן במרגלים עדה דכתיב: עד מתי לעדה הרעה הזאת. מה עדה שנאמר להלן במרגלים עשרה, אף עדה שנאמר כאן עשרה. רבי סימון° אמר: נאמר כאן תוך דכתיב: ונקדשתי בתוך בני ישראל ונאמר להלן תוך דכתיב: (בראשית מקץ מב ה) "ויבאו בני ישראל לשבור בר בתוך הבאים". מה תוך האמור להלן עשרה, אף כאן עשרה. אמר לו רבי יוסי בי רבי בון°: אם מתוך את יליף לה, סגין אינון, רבים הם שהרי נאמר בתוך הבאים והבאים היו הרבה אלא נאמר כאן ונקדשתי בתוך בני ישראל, ונאמר להלן ויבואו בני ישראל לשבור בתוך הבאים. מה בני ישראל שנאמר להלן עשרה, אף כאן עשרה. תנן: °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי אומר: לפי רוב הקהל מברכים, שנאמר: (תהילים סח כז) במקהלות ברכו אלקים ה' ממקור ישראל. מה מקיימין רבנן טעמא ד°רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי שלמד מדכתיב "במקהלות" בכל קהלה וקהלה, דמשמע שעל פי רוב הקהל הן עונים? אמר רבי חנינא בריה דרבי אבהו°: במקהלת כתיב, בלשון יחיד. ברכה אחת לכולם. פיסקא תנן: אמר °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף: מה מצינו בבית הכנסת, אחד מרובין ואחד מועטין אומר ברכו את ה' רבי ישמעאל אומר שבבית הכנסת אומרים ברכו את ה' המבורך. רבי חייא בר אשי° קם מיקרי באורייתא, אמר "ברכו" ולא אמר "המבורך". בעון מישתקוניה, רצו להשתיק אותו אמר להון רב°: ^ז_לבארפוניה, עזבו אותו דנהיג כ°רבי עקיבה רבי עקיבא . רבי זעירא° עלה כהן, וקם מקרי כהן במקום לוי, ובירך לפניה ולאחריה. אף שבירך כשעלה כהן ובעון מישתקוניה. אמר לון רבי חייא בר אשי°: ארפוניה, דכן אינון נהיגון גבייהו, שכל עולה מברך לפניה ולאחריה. כתיב: (נחמיה ח, ו) "ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול". במה הוא גידלו? גדלו שברך בשם המפורש. רב מתנה° אמר: גדלו בברכה, שאמר הא-ל הגדול הגיבור והנורא. כדדריש רבי סימון° בשם רבי יהושוע בן לוי°: למה נקראו אנשי כנסת הגדולה? שהחזירו הגדולה ליושנה. אמר רבי פנחס°: משה התקין מטבעה של תפילה (דברים עקב י יז) "האל הגדול הגבור והנורא". ירמיה אמר: (ירמיהו לב יח) "האל הגדול הגבור" ולא אמר "הנורא". למה אמר "הגבור"? דאמר: לזה נאה לקרות גבור, שהוא רואה חורבן ביתו ושותק, וזו גבורה. ולמה לא אמר נורא? שאין נורא אלא בית המקדש, שנאמר: (תהילים סח לו) "נורא אלהים ממקדשך". דניאל אמר: (דניאל ט ד) "האל הגדול והנורא" ולא אמר "הגבור". דאמר: בניו מסורין בקולרין, היכן היא גבורתו? ולמה אמר "הנורא"? לזה נאה לקרות נורא, שעשה לנו נוראות בכבשן האש. וכיון שעמדו אנשי כנסת הגדולה, החזירו הגדולה ליושנה שאמרו: עכשיו שחזרנו לארץ ישראל שוב מתגלה גדולתו גבורתו ונוראותיו של הקב"ה ואפשר לחזור ולאמר "האל הגדול הגבור והנורא". ובשר ודם יש בו כח ליתן קצבה לדברים הללו? ואיך העזו למעט בשבחו של הקדוש ברוך הוא מדעתם? אמר רבי יצחק בן אלעזר°: יודעין הן הנביאים שאלוהן אמיתי, ואינן מחניפין לו.

ירושלמי ברכות, פרק ז, הלכה ד

מתני’: ^ז_לג שלושה שאכלו כאחת, אינן רשאין ליחלק; וכן ארבעה, וכן חמשה וששה נחלקין, עד עשרה. ועשרה אינן נחלקין, עד שיהו עשרים.
גמ’: תני: היה יושב ואוכל בשבת, ושכח ולא הזכיר של שבת. רב° אמר: ^ז_לדחוזר ושמואל° בר אבא בר אבא אמר: אינו חוזר. אמר שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא: ^ז_להספק הזכיר שלראש חודש בברכת המזון, ספק לא הזכיר, אין מחזירין אותו. שאין חובה לאכול בראש חודש.



^[דף נה עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧
אשכח תני דפליג דתניא: ^ז_לוכל יום שיש בו קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחולו של מועד, צריך להזכיר מעין המאורע. אם לא הזכיר, מחזירין אותו. ^ז_לזוכל שאין בו קרבן מוסף, כגון חנוכה ופורים, צריך להזכיר מעין המאורע, אם לא הזכיר, אין מחזירין אותו. חנן בר אבא° וחברייא הוו יתבין אכלין בשבתא. מן דאכלין וברכין, אחרי שאכלו וברכו קם חנן בר אבא° אזל ליה. הלך לו כד חזר לגבן, אשכחנון ברכין. אמר להם: ולא כבר בירכנו? אמרין ליה: מברכין וחוזרין ומברכין, דאשכחן מדכרא דשבתא. שכחנו להזכיר שבת אמר להם: לא כן אמר רבי אבא° בשם רבי חונא° ורבי ירמיה° אמר דמטו בה בשם רב°: ^ז_לח שכח ולא הזכיר של שבת, אומר אשר נתן מנוחה לעמו ישראל! אמרי ליה: כאן ^ז_לט בשהסיע דעתו והתחיל הטוב והמטיב, חוזר ומברך. וכאן בשלא הסיע דעתו ונזכר קדם שאמר הטוב והמטיב, אינו חוזר אלא אומר אשר נתן מנוחה לעמו ישראל. תני: עשרה בני אדם שהיו מהלכין בדרך, אף על פי שכולם אוכלין מככר אחד, כל אחד ואחד מברך לעצמו. ^ז_מישבו ואכלו, אף על פי שכל אחד ואחד אוכל מככר לעצמו, אחד מברך על ידי כולם. רבי ירמיה° ^ז_מאזמין לחבריה בפונדקא.

ירושלמי ברכות, פרק ז, הלכה ה

מתני’: ^ז_מבשתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד, בזמן שמקצתן רואין אילו את אילו, הרי אלו מצטרפין לזימון. ואם לאו, אילו מזמנין לעצמן ואילו מזמנין לעצמן. ואין מברכין על היין, עד שיתן לתוכו מים, דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס. וחכמים אומרים: מברכין.
גמ’: תנן: שתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד. רבי יונה° ורבי אבא בר זימנא° אמרו בשם רבי זעירא°: ^ז_מגלשני בתים נצרכה. שאפילו בשני בתים אם רואים אלו את אלו מזמנים. ונקט בית אחד, משום הסיפא, דאם לא רואים אלו את אלו, אפילו בבית אחד לא מצטרפים אמר רבי יוחנן° בר נפחא: והן שנכנסו משעה ראשונה על מנת כן. להצטרף לזימון אילין ^ז_מדבית נשיאה שבזמן האוכל, הדלתות לפעמים פתוחים ורואים אלו את אלו, ולפעמים סגורים, מה את עבד לון? כבית אחד, או בשני בתים? נאמר להם שכך הדין: אם היה דרכן לעבור אילו על אילו, ואפילו מקצתם, ואפילו השמש, מזמנין. ואם לאו, אין מזמנין. רבי ברכיה° הכהן מוקים לאמוריה על תרעא מציעיא דבי מדרשא העמיד את השמש שלו בין שני החדרים לצרפם, ^ז_מהוהוא מזמן על אילין ועל אילין. תנן אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים, דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס. וחכמים אומרים: מברכין. אמר רבי זריקא° בשם רבי יוסי בן חנינא°: מודים חכמים ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס בכוס של ברכה, שהוא נותן לתוכו מים כל שהוא, כדי שיהיה מן המובחר. נהיגין רבנן בההן כסא דקידושא, כוותיא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס. מילתא דרבי יוסה° אסי, שאמר שנותנים מים בכוס פליגא אדרבי יונה°. דרבי יונה° טעם כסא של הקידוש בליל שבת ^ז_מוומתקן לה למחרת הוסיף בו מים כדי לקדש עלה קידוש של יום

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

29 ז_כט מיי' פ"ב מהל' שופר הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ט סעיף ח':

30 ז_ל מיי' פ"ב מהל' שופר הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ט סעיף ח':

31 ז_לא מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ב סעיף א':

32 ז_לב טור ושו"ע או"ח סי' קל"ה סעיף ח':

33 ז_לג מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ג סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

34 ז_לד מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ח סעיף ו' , סמ"ג עשין כז :

35 ז_לה מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ח סעיף ו':

 [ע"ב] 
 

36 ז_לו מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ב סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ת"צ סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ב סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"ג סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

37 ז_לז מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ב סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ת"צ סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ב סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"ג סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

38 ז_לח מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ח סעיף ו' , סמ"ג עשין כז :

39 ז_לט מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ח סעיף ו' , סמ"ג עשין כז :

40 ז_מ מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ז סעיף י"א , סמ"ג עשין כז :

41 ז_מא מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ז סעיף י"א , סמ"ג עשין כז :

42 ז_מב מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ה סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

43 ז_מג טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ה סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ה סעיף ב':

44 ז_מד טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ה סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ה סעיף ב':

45 ז_מה טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ה סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ה סעיף ב':

46 ז_מו טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ב סעיף ג' , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ב סעיף ו' , טור ושו"ע או"ח סי' רע"א סעיף י"א:

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נו

^[דף נו עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧
אין תימר שהוא כבר היה מזוג, והתני: השותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה, דמו בראשו. כרבי יוחנן° בר נפחא. דאמר רבי יוחנן° בר נפחא אין אסור אלא בכלי מתכות, ושל רבי יונה° לא היה בכלי מתכת. אמר רבי ירמיה° בשם רבי יוחנן° בר נפחא: ראשונים היו שואלין: שמאל מהו שתסייע לימין בכוס של ברכה? את ^ז_מזשמע מינה תלת: את שמע שהוא צריך לתופסו בימין, וצריך שתהא ידו גבוהה מן השולחן טפח, אחרת יכל להישען על השולחן ולא היה מתעיף וצריך שיהיה נותן עיניו בו שלא יסיח דעתו ממנו שאם היה מותר להסיח דעתו ממנו, היה יכול להניחו על השולחן, לנוח מעט, ולחזור ולטלו אמר רבי אחא°: שלשה דברים נאמרו בכוס של ברכה: ^ז_מחמלא, עיטור, ומודח. ושלשתן נרמזו בפסוק אחד דכתיב: (דברים וזאת הברכה לג כג) "נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה'". "שבע", עיטור, כשמסביבו כוסות מלאים נראה כשבע "רצון", מודח, דכשכוס נקיה יש שביעות רצון לשותה ממנו "מלא", כמשמעו. אמר רבי חנינא° בר חמא: אם עשיתה כן, מה כתיב תמן? "ים ודרום ירשה", אתה זוכה לירש העולם הזה והעולם הבא. אמר רבי אלעזר° בן פדת: כוס פגום אין מברכין עליו, וטעמו פגמו. תניא: הנכנס לתוך ביתו במוצאי שבת, מברך על היין, ועל המאור, ועל הבשמים, ואומר הבדלה. ואם אין לו אלא כוס אחד, מניחו לאחר המזון, ומשלשלן כולן אחריו. את שמע מינה תלת: שמע מינה ^ז_מטכוס פגום, אין מברכין עליו. שאם היה יכול לברך על כוס פגום, יכל להבדיל ולטעום, ולחזור ולברך עליו ברכת המזון. וצריך שיהא בו כשיעור, וטעמו פגמו אמר רבי תנחום בר יודן°: ^ז_נכבוד היום קודם לכבוד לילה. קדושת הלילה קודמת לקדושת היום. אי זהו נוסח קידוש היום? אמר רבי יוסי° בר זבידא בשם רבי יעקב בר אחא°, ורבי אלעזר בר יוסף° אמר בשם רב°: "בורא פרי הגפן". זריקן° בר חמוי דזריקן° ^ז_נאהזכיר של חנכה בארץ על הניסים בנודה לך ה’ על הארץ ועל המזון וקילסו אותו. רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא° הזכיר דיין האמת בבית אבל בהטוב ומטיב, וקילסו אותו. שרומז שצריך לברך על הרעה כעין שמברך על הטובה אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא°: אכל מהלך, עומד ומברך. אכל עומד, יושב ומברך. אכל יושב, מיסב ומברך. אכל מיסב, מתעטף ומברך. אם עשה כן, הרי הוא כמלאכי השרת.



^[דף נו עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧

מה טעמא? דכתיב: (ישעיהו ו ב) "בשתים יכסה פניו, ובשתים יכסה רגליו" שצריך שיהיה היכר שמכין עצמו לברכה כמו שהמלאכים מכינים עצמם

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

47 ז_מז מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ג סעיף ד' , סמ"ג עשין כז :

48 ז_מח מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ג סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ג סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :

49 ז_מט טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ב סעיף ג' , טור ושו"ע או"ח סי' רע"א סעיף י"א:

50 ז_נ מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' רע"א סעיף ג':

51 ז_נא מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ז סעיף ד' , סמ"ג עשין כז :

[ע"ב]

הדרן עלך פרק שלשה