שולחן ערוך אורח חיים קצה א
שולחן ערוך אורח חיים · קצה · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שתי חבורות שאוכלות בבית אחד או בשני בתים אם מקצתן רואים אלו את אלו מצטרפות לזימון ואם לאו אינם מצטרפות ואם יש שמש אחד לשתיהן הוא מצרפן וכגון שנכנסו מתחלה על דעת להצטרף יחד ויש מי שאומר שאם רשות הרבים מפסקת בין שני הבתים אינם מצטרפין בשום ענין:
מפרשים
וכגון שנכנסו מתחלה כו'. ב"י הביא זה בשם הירושלמי בב' בתים וכת' ע"ז נראה דאפי' בב' חבורות בבית אח' נמי קאמר דוקא כשנכנסו משעה ראשונה לכך דה"ל כהסיבו יחד וכ"כ הראב"ד וכ"נ לכאורה מדברי רבינו ואע"פ שהרשב"א כ' ע"ז ומכאן שאפי' לברכת הזימון בעי הסיבה אבל ראיתי לגדולי המפרשים שפי' דברכ' הזימון א"צ הסיב' ע"כ וא"כ לפי מ"ש הרא"ש בסי' זה דאף ע"ג שלא בירכו המוציא ביחד נקבעו לזימון בב' חבורות נמי לא בעי שיכנסו מתחלה ע"מ להצטרף יחד וא"כ לא הו"ל לרבינו לכתוב סתם שנכנסו תחלה להצטרף יחד אפשר שס"ל שיש לחלק בין צירוף חבורה אחד לצירוף דב' חבורות. ומיהו אפשר שמש"כ וכגון שנכנסו מתחלה לצרף לא קאי אלא לצירוף שני בתים ע"י ראיה או ע"י צרוף שמש אבל בב' חבורות בבית א' אע"פ שלא נכנסו תחלה ע"ד להצטרף יחד מצטרפין וכן נראה מפשטי הירושלמי עכ"ל. (הגהתי במקצת דבריו כי נראה שיש ט"ס בדבריו בדפוס) ואם כן דבריו כאן בש"ע נמי מתפרשים כן והוא פי' רחוק דרבינו הטור נקט בחדא מחתא גם בבית א' ועל כולם כ' התנאי שיכנסו תחילה כו' ונלע"ד דא"צ לזה כלל דלק"מ דהא אמרי' סי' קצ"ג דא"צ כניסה תחילה אלא סגי באכלו אחר כך ביחד היינו שאכלו במקום אחד אע"ג שאכלו כ"א מככרו מ"מ סמוכים הם זה לזה כדרך אוכלים בחבורה אחת אף ע"ג שהם מתחלקים לב' חבורות מ"מ בעצם המקום הם סמוכים אבל כאן מיירי שכל חבורה יושבת במקום אחר כגון מפינה לפינה בזה אמרינן לעיל שאין חיוב זימון בזה אלא משום הדרת מלך כמ"ש ב"י ס"ס קצ"ג בשם מצאתי כתוב כו' וכאן מיירי מחויב לזמן ביחד כגון אם אין ג' במקום אחד או לענין צירוף י' בזה בעינן אפי' בבית א' תנאים הכתובים כאן שיהיו רואין אלו כו' או ע"י שמש ובתנאי שיכנסו תחלה ע"ד להצטרף אז חל עליהם חיוב הצירוף אע"פ שאינם סמוכים במקום א' וזהו בעצמו כונת הרשב"א שכ' שמכאן ומזה הירוש' משמע דבעי הסיבה לזימון מדאצטריך נכנסו תחלה כו' והיינו אפי' ביושבים סמוכים זה לזה אבל גדולי המפרשים ס"ל בסמוכים א"צ זימון כלל אפילו באוכל כ"א מככרו כדלעיל וכאן דאצטריך נכנסו תחלה כו' היינו באינם סמוכים אלא מפינה לפינה ואז אין להם צירוף אלא בנכנסו תחלה ע"ד הצירוף כנלע"ד ברור:
שאם רה"ר מפסקת כו'. נראה דלאו דוקא רה"ר ממש שהוא רחב י"ו אמות אלא אפי' שביל היחיד מפסיק ביניהם כדתנן ריש פאה ומייתי לה בחזקת הבתים דף נ"ה דזה מפסיק בין הרשויות לפאה ולשבת וא"כ ה"ה נמי כאן דחד טעמא הוא עם רה"ר:
בשום ענין. נראה דיש ענין שאין רה"ר מפסיק דהיינו מ"ש הטור בשם הרא"ש כאן בבני החופה שנתחלקו לחבורות שכולן חשובות כאחד אפי' אין השמש מצרפן כיון שאוכלין מסעודה שתקנו לחופה דבזה אין הדבר תלוי ברשויות כלל ומ"ה כשמביא בש"ע בא"ע סי' ס"א דין זה לא זכר שם לחלק מענין הפסק רה"ר:
(א) ב' חבורות כו': הע"ת לא עיין כאן בטור וגם בש"ע באבן העזר סי' ס"ב:
(ב) וכגון שנכנסו: מדסת' הרב"י ש"מ דס"ל דאפי' בבית א' אם לא נכנסו ע"ד להצטרף אין מצרפין דג' שאכלו כאחד שנינו וכמ"ש הרשב"א ואף לפי מ"ש סי' קצ"ג ס"ב דלא בעינן קביעות בתחלת הסעודה מ"מ בעינן שיהיו קבועים בשלחן א' בסוף הסעודה והכא כל חבורה היא בפ"ע לכן אין מצטרפין אא"כ נכנסו לכך וכ"כ הב"ח דלא כמ"ש הרב"י ולסברא הראשונה צ"ל כיון שיש בכל חבורה זימון מצרפין אף על פי שאין קבועים יחד כנ"ל:
(א) יחד: והא דבסי' קצ"ג ס"ב דא"צ הכנסה אלא סגי באכלו אח"כ ביחד היינו שאכלו במקום א' אף ע"ג שאכלו כל אחד מככרו מ"מ סמוכים הם זה לזה כדרך שאוכלים בחבורה א' אבל כאן מיירי שכל חבורה יושבים במקום אחר כגון מפינה לפינה ובזה אמרינן לעיל שאין חיוב זימון בזה אלא משום הדרת מלך וכאן מיירי מחיוב לזמן ביחד כגון אם אין ג' במקום אחד או לצירוף י' בזה בעינן תנאים הכתובים כאן. ט"ז ע"ש.
(ב) רה"ר: ל"ד רה"ר שהוא רחב י"ו אמות אלא אפילו שביל היחיד ט"ז. ועיין בהלק"ט ח"ב סי' קמ"ח מה שהקשה מההוא דמכות. ואין משם ראיה יד אהרן. ובני החופה מצטרפין בכל ענין. ט"ז.
(א) רואין אלו וכו' - אפילו כשאוכלים כל אחת על שלחן בפני עצמו:
(ב) מצטרפות לזימון - ר"ל אם ירצו יכולין להצטרף ולהוציא אחד את כולם בבהמ"ז:
(ג) ואם לאו וכו' - אפילו כשהם בבית אחד ואפילו אם נכנסו מתחלה ע"ד להצטרף יחד:
(ד) ואם יש שמש - היינו אפילו אינו אוכל כלל:
(ה) הוא מצרפן - היינו אפילו הם בשני בתים ואין רואין אלו את אלו:
(ו) וכגון שנכנסו וכו' - מסתימת המחבר משמע דאפילו בית אחד ורואין זה את זה ג"כ לא מצטרפי שתי החבורות יחד אא"כ כשנכסו מתחלה ע"ד זה אבל הרבה אחרונים כתבו דבבית אחד לא בעינן כלל שיכנסו מתחלה ע"ד זה ובכל שרואין זה את זה בלחוד או אפילו באין רואין זה את זה ויש שמש בין שתי החבורות סגי לענין צירוף וכן דעת הגר"א בבאורו ובאדרת אליהו ע"ש:
(ז) רשות הרבים וכו' - כתב הט"ז לאו דוקא ר"ה ממש שהוא רחב ט"ז אמות דה"ה כשיש שביל היחיד מפסיק בינתים ואפשר דדוקא כשהוא קבוע גם בימות הגשמים [א"ר]:
(ח) בשום ענין - היינו אפילו כשהן רואין זה את זה ויש שמש המשמש לשתיהן:
(*) שתי חבורות: עיין מ"ב ודע דמחידושי הרשב"א שכתב הטעם דלהכי מהני ברואין אלו את אלו כשנכנסו מתחלה לכך משום דהוי כהסבו יחד מוכח מזה דס"ל דל"ד שתי חבורות שהיה בכל חבורה כדי זימון מצטרפות להוציא אחת את חברתה במקצתן רואין זה את זה ה"ה בחבורה אחת של ג' ששתים מהם הסבו על שלחן אחד והשלישי הסב על שלחן אחר כל שרואין אלו את אלו מצטרפין ואע"ג דבבהמ"ז בעינן הסבו יחד או לדידן עכ"פ ישיבה בשלחן אחד שאני הכא דהא מיירי שמתחלת סעודתם נכנסו ע"ד כן שאע"פ שיתחלקו במקומות אעפ"כ דעתם להיות מחוברים ומהני זה [כמו ניכול לחמא בדוך פלן דמבואר בסימן קס"ז סי"ב דמהני אע"ג דלא הסבו יחד כיון דאתנו מעיקרא וה"ה בזה וכ"כ בשיטה מקובצת] וכן בחי' הרמב"ן ריש פ' ג' שאכלו משמע דמפרש למתניתין דידן בין שיש בכל חבורה כדי זימון ובין שאין בהם כדי זימון [וט"ס יש בדבריו שם וצ"ל ואפי' אין בכל חבורה וכו'] אמנם הוא בעצמו סובר שם דאי בעינן הסיבה לא מהני רואין אלו את אלו ואנן לא קי"ל כוותיה בזה אכן הרשב"ש בתשובה [ומובא בחידושי רע"א] כתב דדוקא בשתי חבורות שבכל חבורה יש כדי לזמן ולא בעינן כ"א לצרף שיוציא האחת את השניה להכי מהני רואין אלו את אלו משא"כ בשלא היה בכל חבורה כדי לזמן אלא ע"י צירוף לזה לא מהני שום תקנה וכן הוא ג"כ דעת הגר"א [מובא במשניות דפוס אלטונא] ובאמת יותר מסתברא כדבריהם דהא אפילו בניכול לחמא בדוך פלן פסק המחבר שם בסי"ב [והוא מדברי תר"י] דדוקא שלא היו מפוזרין בשעת אכילתם ולא חילק שם כלל בין רואין זה את זה לאין רואין אלמא דכל שלא ישבו עכ"פ ביחד לא מהני תנאי דניכול לחמא בדוך פלן להצטרף להתחייב בזימון ואיך מהני בכאן במה שנכנסו מתחלה לכך וכן מוכח בחידושי הרא"ה בסוגיא זו דמיירי בשיש בכל חבורה כדי זימון ע"ש. ודע דהרשב"ש מפליג עוד יותר דאפילו יש בכל חבורה כדי זימון אלא שע"י צירופן יתחדש שיברכו בעשרה כגון שיש ה' בכל חבורה נמי לא מהני בשרואין זה את זה ונכנסו מתחלה כיון שעי"ז יצטרפו לברך בשם. ודע עוד דאפילו לרשב"א שמקיל מ"מ היינו דוקא בנכנסו מתחלה לכך אבל בלא זה לא מהני ואפילו ברואין זה את זה ובבית אחד וכדמבואר בחי' הרשב"א להדיא. ואפילו להני דמקילי בבית אחד ולא בעו שיכנסו מתחלה כמו שכתבנו במ"ב היינו דוקא בשתי חבורות שיש בכל אחד כדי זימון ולא בשאין בהם כדי זימון כמו שכתב המ"א:.
(*) בשום ענין: עיין מ"ב והנה מהט"ז משמע דלענין בני החופה להצטרף יחד לבהמ"ז אין ר"ה מפסיק ומשמע מניה דה"ה אין צריכין לצירוף שמש ואפילו אין רואין זה את זה אבל בא"ר ובפרישה איתא דדין הרא"ש לא נאמר כלל לענין צירוף לבהמ"ז דגם לבני החופה בעינן התנאים המבוארים בסימן זה ולא נאמר דין הרא"ש כ"א לענין ברכת חתנים וכן פסק בדה"ח:.