ט"ז על אורח חיים קצה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.


סעיף א[עריכה]

וכגון שנכנסו מתחלה כו'. ב"י הביא זה בשם הירושלמי בב' בתים וכת' ע"ז נראה דאפי' בב' חבורות בבית אח' נמי קאמר דוקא כשנכנסו משעה ראשונה לכך דה"ל כהסיבו יחד וכ"כ הראב"ד וכ"נ לכאורה מדברי רבינו ואע"פ שהרשב"א כ' ע"ז ומכאן שאפי' לברכת הזימון בעי הסיבה אבל ראיתי לגדולי המפרשים שפי' דברכ' הזימון א"צ הסיב' ע"כ וא"כ לפי מ"ש הרא"ש בסי' זה דאף ע"ג שלא בירכו המוציא ביחד נקבעו לזימון בב' חבורות נמי לא בעי שיכנסו מתחלה ע"מ להצטרף יחד וא"כ לא הו"ל לרבינו לכתוב סתם שנכנסו תחלה להצטרף יחד אפשר שס"ל שיש לחלק בין צירוף חבורה אחד לצירוף דב' חבורות. ומיהו אפשר שמש"כ וכגון שנכנסו מתחלה לצרף לא קאי אלא לצירוף שני בתים ע"י ראיה או ע"י צרוף שמש אבל בב' חבורות בבית א' אע"פ שלא נכנסו תחלה ע"ד להצטרף יחד מצטרפין וכן נראה מפשטי הירושלמי עכ"ל. (הגהתי במקצת דבריו כי נראה שיש ט"ס בדבריו בדפוס) ואם כן דבריו כאן בש"ע נמי מתפרשים כן והוא פי' רחוק דרבינו הטור נקט בחדא מחתא גם בבית א' ועל כולם כ' התנאי שיכנסו תחילה כו' ונלע"ד דא"צ לזה כלל דלק"מ דהא אמרי' סי' קצ"ג דא"צ כניסה תחילה אלא סגי באכלו אחר כך ביחד היינו שאכלו במקום אחד אע"ג שאכלו כ"א מככרו מ"מ סמוכים הם זה לזה כדרך אוכלים בחבורה אחת אף ע"ג שהם מתחלקים לב' חבורות מ"מ בעצם המקום הם סמוכים אבל כאן מיירי שכל חבורה יושבת במקום אחר כגון מפינה לפינה בזה אמרינן לעיל שאין חיוב זימון בזה אלא משום הדרת מלך כמ"ש ב"י ס"ס קצ"ג בשם מצאתי כתוב כו' וכאן מיירי מחויב לזמן ביחד כגון אם אין ג' במקום אחד או לענין צירוף י' בזה בעינן אפי' בבית א' תנאים הכתובים כאן שיהיו רואין אלו כו' או ע"י שמש ובתנאי שיכנסו תחלה ע"ד להצטרף אז חל עליהם חיוב הצירוף אע"פ שאינם סמוכים במקום א' וזהו בעצמו כונת הרשב"א שכ' שמכאן ומזה הירוש' משמע דבעי הסיבה לזימון מדאצטריך נכנסו תחלה כו' והיינו אפי' ביושבים סמוכים זה לזה אבל גדולי המפרשים ס"ל בסמוכים א"צ זימון כלל אפילו באוכל כ"א מככרו כדלעיל וכאן דאצטריך נכנסו תחלה כו' היינו באינם סמוכים אלא מפינה לפינה ואז אין להם צירוף אלא בנכנסו תחלה ע"ד הצירוף כנלע"ד ברור:

שאם רה"ר מפסקת כו'. נראה דלאו דוקא רה"ר ממש שהוא רחב י"ו אמות אלא אפי' שביל היחיד מפסיק ביניהם כדתנן ריש פאה ומייתי לה בחזקת הבתים דף נ"ה דזה מפסיק בין הרשויות לפאה ולשבת וא"כ ה"ה נמי כאן דחד טעמא הוא עם רה"ר:

בשום ענין. נראה דיש ענין שאין רה"ר מפסיק דהיינו מ"ש הטור בשם הרא"ש כאן בבני החופה שנתחלקו לחבורות שכולן חשובות כאחד אפי' אין השמש מצרפן כיון שאוכלין מסעודה שתקנו לחופה דבזה אין הדבר תלוי ברשויות כלל ומ"ה כשמביא בש"ע בא"ע סי' ס"א דין זה לא זכר שם לחלק מענין הפסק רה"ר: