טור אורח חיים נז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן נז | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

ברכו

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור[עריכה]

ואומר שליח ציבור "ברכו את ה' המבורך", ועונין אחריו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". כתב הרב רבינו מאיר מרוטנברג שאין צריך שליח ציבור לחזור "ברוך ה' המבורך", אבל הרב ר' יהודה ברצלוני כתב שצריך לחזור "ברוך ה' המבורך".

ונוהגין בכל המקומות שאומרין הקהל "יתברך וישתבח" וכו' בשעה ששליח ציבור אומר ברכו. ולכאורה נראה שיותר טוב שלא לאומרו, כדי שיאזינו ויכוונו למה שיאמר שליח ציבור, כדמסקינן בסוטה בפרק ואלו נאמרין בכל לשון גבי ברכת כהנים, שאין לקהל לומר פסוקים בשעה שהכהנים מברכין מזה הטעם. וגם רב עמרם לא כתבו. וזה לשון אדוני אבי הרא"ש ז"ל שכתב בתשובה על זה: שמעתי בכל המקומות שאומרים יתברך וישתבח כשאומר החזן ברכו, ולכך מאריך בו החזן, וסימן לדבר מודים שמאריך בו החזן עד שיאמרו הקהל מודים דרבנן, עד כאן.

בית יוסף[עריכה]

ואומר שליח ציבור ברכו את ה' המבורך וכו' אבל ה"ר יהודה ברצלוני כתב שצריך לחזור — בסוף פרק שלשה שאכלו אמרינן בירושלמי, שמואל אמר: אני איני מוציא עצמי מן הכלל. התיבון: הרי הקורא בתורה אומר ברכו? אמר ר' אבין: מכיון דהוא אומר "המבורך", אף הוא אינו מוציא עצמו מן הכלל. וכתבו שם ה"ר יונה והרא"ש: ה"ר יהודה ברצלוני כתב בשם רבינו סעדיה, שהעולה לספר תורה, אחר שאמר "ברכו" והעונין אומרים "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", גם הוא יש לו לחזור ולומר: "ברוך ה' המבורך", כי היכי דאמרינן לעיל דהמברך ברכת המזון חוזר למקום שפסק ואומר: "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו" כמו שאמרו האחרים, הכי נמי חוזר ואומר מה שאמרו האחרים. ואף על פי שאומר "המבורך" לא הוציא עצמו מן הכלל, הכי נמי המברך, כשאומר "נברך" לא הוציא עצמו מן הכלל, אפילו הכי חוזר ואומר "ברוך שאכלנו משלו", עד כאן. ומשם נלמוד לשליח ציבור, ונהגו העולם כדברי ה"ר יהודה ברצלוני ז"ל:


וזה לשון אדוני אבי ז"ל שכתב על זה בתשובה — כלל ד' סימן י"ט. ומיהו הרמב"ם לא כתבו, וכתב ה"ר דוד אבודרהם שגם רב עמרם ורבינו סעדיה לא כתבוהו:

כתוב בספר המנהיג, שדבר פשוט הוא, שאחר שאמר החזן קדיש וברכו, כאילו התחיל ב"יוצר אור", ואין לספר אף בצרכי רבים. ולהוציא מאותם המקומות שצועקים על חביריהם בציבור בזה, ואחר כך מתחיל החזן. והוא רחום יכפר עוון זה, שהרי הם מפסיקים בין סידור השבח לתפילה לצרכי יחיד, ולא יתכן, עד כאן לשונו:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

ואומר ש"צ ברכו וכו' וכתב הר"ם מרוטנבורק שא"צ ש"ץ לחזור ברוך ה' המבורך לעולם ועד נראה דסובר דלא דמי לברכת המזון דהתם האי דאמר נברך אינו אלא שמזמן אותם שיתנו דעתם לברך אותו יתברך על שאכלנו משלו ואין במשמעו שום ברכה שהוא מברך אותו ועל כן צריך לחזור ולומר ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו אבל כאן שאומר המבורך משמע שמברך אותו ית' הלכך א"צ לחזור ולומר ביהל"ו אבל הר"י ברצלוני סובר דצריך לחזור ולומר ברוך ה' המבורך וטעמו דאעפ"י שאמר המבורך אין משמעו שהוא מבורך עכשיו מפיו אלא משמעו ברכו את ה' המבורך כבר מפי אחרים ואין משמעו שהוא מבורך עכשיו מפיו לכן צריך לחזור ולומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד כדי שלא להוציא עצמו מן הכלל שהקהל מברכין אותו: