תולדות תנאים ואמוראים/ר/רבה בר רב הונא
רבה בר רב הונא
[עריכה]אביו היה רב הונא תלמידו הגדול דרב, ובחתונת רבה בריה היה עדיין רב חי כמפורש מגילה כז:, וזכה גם לקבל מרב כדמצינו רבה בר ר"ה אמר רב כברכות כה., שבת צז. קז., עירובין פה:, פסחים ז. לט., ביצה כה., יבמות כו:, ב"מ ע"ט., ב"ב צא., חולין נג..
רמי קמיה דרב כב"ב קלו:.
וכן נזכר בירושלמי בשם ר' בא בר הונא בשם רב כדמאי פ"ד ה"ה.
וכן מצינו רבה בר"ה אמר שמואל כעירובין מט., ביצה כג..
וכן קרא לר"נ מר כשבועות מח:, כתובות צט:.
רבה בר"ה אר"נ כעירובין עז..
ור"נ קראו בר חברין כביצה כה..
וכן רבה בר"ה אמר רב קטינא כבכורות מד:.
ואת רב חמא בר גוריא קרא רבותינו הבקיאין בדבר הלכה כגיטין פו:.
אבל רבו המובהק היה אביו רב הונא כברכות נג: שא"ל ר"ה לרבה בריה חטיף ובריך, ומו"ק כ: א"ל באפה נהוג אבילותא, ומעילה טו: מתני ליה ר"ה לרבה בריה (לגרסת שיטה מקובצת).
ובסוטה מט. יסופר שר"ה אשכח תומרתא דחינוניתא שקלה כרכה בסודריה אתא רבה בריה א"ל מורחינא ריחא דחינוניתא, א"ל בני, טהרה יש בך, יהבה ניהליה, אדהכי אתא אבא בריה שקלה יהבה ניהליה, א"ל בני, שמחת את לבי והקהיתה את שיני. ובגיטין כט: אמר הכי אמר אבא מרי משמיה דרב.
וכן ב"ק כא: צז. כששלח ר' אבא בר זבדא למרי בר מר שישאל מר"ה, ובתוך כך נפטר ר"ה, אז שלח רבה בריה הכי אמר אבא מרי.
ובסנהדרין ה., כי הוי מנצי רבה בר"ה בהדי ריש גלותא אמר לאו מינייכו נקיטנא רשותא, נקיטנא רשותא מאבא מרי וכו', ועיין ערך רבב"ח.
וכפי הנראה היה מנצי אך עם אנשי דבי ריש גלותא, אבל הריש גלותא בעצמו היה מאוהביו הנאמנים כשבת קסו. שבעא מיניה ריש גלותא.
ובסוכה י: רב חסדא ורבר"ה איקלעו לבי ריש גלותא, אגנינהו ר"נ בסוכה.
ושם כו. ר"ח ורבר"ה כי הוו עיילי בשבתא דרגלא לבי ריש גלותא הוי גני ארקתא דסורא.
וברכות מט., שבת סב:, פסחים ק: רבה בר"ה איקלע לבי ריש גלותא.
וסוף שבת עולא איקלע לבי ריש גלותא חזייה לרבה בר"ה דיתיב באוונא דמיא.
ומכל אלו המקומות נראה שהיה אוהב נאמן להריש גלותא שהיה בימיו.
וקרוב מאוד לומר שעלה לא"י לזמן קצר לפני ר' יוחנן כמפורש מנחות נט: בעי רבה בר"ה מר' יוחנן, ופסחים צ., ב"ב קלה:, סנהדרין לא: רבה בר"ה אר"י, ולכן מצינו גם שאמר משמיה דרי"בל כמגילה יב: (לגרסת ע"י),
וע"פ עצת אביו התחבר לרב חסדא כשבת פב. שא"ל ר"ה מ"ט לא שכיחת קמיה דר"ח דמחדדן שמעתיה, והוא שמע לקול אביו כגיטין פו: שקרא לר"ח חברינו הבקיאין בדבר הלכה.
וכן כשר"נ היה איקלע לסורא מצינו תמיד שר"ח ורבה בר"ה היו נכנסין אצלו כסוכה יד:, כתובות צט:, ב"ב קלב: שבועות מח:.
ומצינו אותם ביחד כשבת פט., פסחים י:, כתובות צט:, נדה כח. ר"ח ורבה בר"ה דאמרי תרוייהו.
ושניהם היו רגילין אצל ריש גלותא כסוכה י: כו., ושניהם אזלו בארבא כחולין קה:.
וכשנפטר ר"ה אף שהיה אז רבה בריה יותר מששים כי רב הונא מלך ארבעים שנה וכבר היה נשוי רבה בריה עוד בחיי רב כמפורש לעיל, אעפ"כ יש על כסא ר"ה רב חסדא תלמיד חבר שלו שהיה אז זקן גדול כבן שמונים שנה, ושתי שנים לא נתמנה ריש מתיבתא בסורא מפני כבודו דרב יהודה שהיה בפומבדיתא, אך בשנת תרי לשטרות שנפטר אז רב יהודה נתעלה ר"ח לריש מתיבתא בסורא, ורבה בר ר"ה היה הדיין בסורא וזה שמצינו שבת י. ר"ח ורבה בר"ה הוו יתבי בדינא כולי יומא, הוה קחליש לבייהו תני להו רב חייא בר רב מדפתי וכו'.
וכן ברכות יב. רבה בר ר"ה (לגרסת דק"ס) סבר למקבעינהו בסורא (לקרא עשרת הדברות בכל יום) א"ל רב חסדא כבר בטלום מפני תרעומות המינין, וכן ב"מ כח: שאבוה דר"פ אתא לקמיה, ושם לא: שאיסור ורב ספרא אתו לקמיה לדינא.
וכן כתב היוחסין שהיה דיין, אך לא ציין המקום.
וכפי הנראה יען שר"ח היה זקן גדול לכן אירע כמה פעמים שהוא היה במקום הריש מתיבתא, וזה שאמרו גיטין מג. דרש רבה בר"ה – א"ל רב חסדא מי דמי – הדר אוקים רבה בר"ה אמורא עליה ודרש והמכשלה הזאת תחת ידיך אין אדם עומד על ד"ת אא"כ נכשל בהן. וכן מצינו פלוגתתם בירושלמי ברכות רפ"ב, מגילה פ"ב ה"ב, עירובין פ"א ה"ו בשם אבא בר ר"ה (או הונא) ורב חסדא, וידוע שרבה הוא בירושלמי אבא כתרומות פ"א ה"ד אבא בר"ה אמר שהוי אל יתפלל, והוא בעירובין סד: בשם רבה בר"ה.
והיה עניו מאוד עד שגם לקטנים ממנו היה קורא רבינו כידוע שרבא בר ר"נ היה קטן ממנו כמנחות מא. שרבה בר"ה איקלע לבי רבא בר"נ חזייה דהוה מיכסי טלית כפולה – א"ל לאו היינו כנף – מי סברת חובת גברא הוא חובת טלית הוא זיל רמי לה.
וכן חולין קיא: שאיקלע לבי רבה בר"נ ומצא בביתו כבר דהוה בליעה דמא בסמפון והורה להם איך לעשות. וגם לפי סדר הזמנים היה רבה בר"ה גדול ממנו בשנים, אעפ"כ מצינו יבמות כה. כששלח לו איזה דין לברר שלח לו בלשון ילמדנו רבינו, ואפשר שנהג בו כבוד יען שקללו כב"מ קח..
וכן אמרו קידושין ל. שלא היה טועם אומצא עד דמייתי לינוקא לבית מדרשא.
ולא על חנם בקש רבא שיגיע למדרגת ענותנותיה דרבה בר"ה, ולא היה יכול להגיע כמו"ק כח..
משאר חבריו מצינו את רבה כחולין עו. ששניהם חולקים איך אמר ר' אסי (ושם איתא רב אשי והוא ט"ס).
וכן ר' אבא כדמצינו ששניהם קבלו זה מזה כר"ה פ"ד ה"ו ושקלים ספ"ו אמר ר' אבא בשמו, ובגיטין פ"ז ה"ו אמר בשם ר' אבא.
וכן רמי בר שמואל ורב יצחק בריה דרב יהודה כנדה יז:.
תלמידים לא מצינו לו הרבה יען שכולם היו נחשבין לתלמידי דר"ח ומצינו אך רב אויא סבא (או רב ייבא סבא) בעי מיניה כחולין קכד:.
ולוי בריה דר"ה בר חייא כשבת נא.
וכן מצינו אותו עם אביי כב"מ לב. שהקשה לרבה בר"ה.
ומה שמצינו פסחים נא. כי אתא רבב"ח עול לגביה רב עוירא סבא ורבה בר"ה – אתו וא"ל לאביי הוא ט"ס, וגרסת מהרש"ל אמרו לאבוה, אך בדק"ס הגרסא יותר נכונה שתחת רבה בר"ה גורס רבה בר רב חנן וזה אמת.
ממקראיו הפרטים וב"ב מצינו שהיה עשיר כב"מ קח. שהיה לו יערות דאמרו שם שרבה בר"נ הוה קאזיל בארבא חזא ההוא אבא (יער) דקאי אגודא דנהרא א"ל דמאן, א"ל דרבה בר"ה – א"ל קוצו קוצו, אתא רבה בר"ה אשכחיה דקייץ (האלנות שאצל הנהר) אמר מאן קצייה תקוץ ענפיה, אמרי כולהו שני דרבה בר"ה לא אקיים ליה זרעא לרבה בר"נ.
ומבניו מצינו את רבא בריה כחולין עו., ואפשר שהוא בנו אבא הנזכר סוטה מט. כידוע שרבא הוא אבא.
ובגיטין לו. שלא היה חותם שמו אך היה צייר מכותא (וילון ספינה).
ופטירתו מצינו מו"ק כה: כי נח נפשיה דרבה בר"ה ורב המנונא, אסקינהו להתם (א"י) כי מטו אגישרא קמו גמלי (שלא ידעו מי יעבור ראשונה) א"ל ההוא טייעא מאי האי? א"ל, רבנן דקא עבדי יקרא אהדדי – אמר, דינא הוא דרבה בר"ה ליעול ברישא חליף גמליה דרבה בר"ה,, נתור כביה ושניה דההוא טייעא, פתח עליה ההוא ינוקא גזע ישישים עלה מבבל ועמו ספר מלחמות, קאת וקפוד הוכפלו לראות בשוד ושבר הבא משנער קצף על עולמו וחמס ממנו נפשות ושמח בהם ככלה חדשה רוכב ערבות שש ושמח בבא אליו נפש נקי וצדיק.
ומה שכתב רש"י שם ד"ה ספר שרבה היה בן ר"ה ראש גולה, אין זה מרש"י כי ידוע שר"ה ריש גלותא נפטר עוד בחיי רבי ככלאים פ"ט ה"ג, אבל ר"ה אבי רבה הובא לא"י ונקבר אצל ר' חייא ובניו והוא לא היה ריש גולה אך ממשפחתם כמבואר בערכו, ואפשר שכונת רש"י שר"ה היה ריש לכל הגולה.