תהלים עד

קיצור דרך: t2674

תנ"ך > תהלים > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • עג • עד • עה • עו • עז • עח • עט • פ • פא • פב • פג • פד • פה • פו • פז • פח • פט • צ • צא • צב • צג • צד • צה • צו • צז • צח • צט • ק • קא • קב • קג • קד • קה • קו • קז • קח • קט • קי • קיא • קיב • קיג • קיד • קטו • קטז • קיז • קיח • קיט • קכ • קכא • קכב • קכג • קכד • קכה • קכו • קכז • קכח • קכט • קל • קלא • קלב • קלג • קלד • קלה • קלו • קלז • קלח • קלט • קמ • קמא • קמב • קמג • קמד • קמה • קמו • קמז • קמח • קמט • קנ

<< | ספר תהלים • פרק ע"ד | >>

הפרק במהדורה המוטעמת

　　
עד א מַשְׂכִּ֗יל לְאָ֫סָ֥ף
לָמָ֣ה אֱ֭לֹהִים זָנַ֣חְתָּ לָנֶ֑צַח
יֶעְשַׁ֥ן אַ֝פְּךָ֗ בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ׃
ב זְכֹ֤ר עֲדָתְךָ֨ ׀ קָ֘נִ֤יתָ קֶּ֗דֶם
גָּ֭אַלְתָּ שֵׁ֣בֶט נַחֲלָתֶ֑ךָ
הַר־צִ֝יּ֗וֹן זֶ֤ה ׀ שָׁכַ֬נְתָּ בּֽוֹ׃
ג הָרִ֣ימָה פְ֭עָמֶיךָ לְמַשֻּׁא֣וֹת נֶ֑צַח
כׇּל־הֵרַ֖ע אוֹיֵ֣ב בַּקֹּֽדֶשׁ׃
ד שָׁאֲג֣וּ צֹ֭רְﬞרֶיךָ בְּקֶ֣רֶב מוֹעֲדֶ֑ךָ
שָׂ֖מוּ אוֹתֹתָ֣ם אֹתֽוֹת׃
ה יִ֭וָּדַע כְּמֵבִ֣יא לְמָ֑עְלָה
בִּסְﬞבׇךְ־עֵ֗֝ץ קַרְדֻּמּֽוֹת׃
ו ועת וְ֭עַתָּה פִּתּוּחֶ֣יהָ יָּ֑חַד
בְּכַשִּׁ֥יל וְ֝כֵילַפּ֗וֹת יַהֲלֹמֽוּן׃
ז שִׁלְח֣וּ בָ֭אֵשׁ מִקְדָּשֶׁ֑ךָ
לָ֝אָ֗רֶץ חִלְּל֥וּ מִֽשְׁכַּן־שְׁמֶֽךָ׃
ח אָמְר֣וּ בְ֭לִבָּם נִינָ֣ם יָ֑חַד
שָׂרְפ֖וּ כׇל־מוֹעֲדֵי־אֵ֣ל בָּאָֽרֶץ׃
ט אֽוֹתֹתֵ֗ינוּ לֹ֥א־רָ֫אִ֥ינוּ
אֵֽין־ע֥וֹד נָבִ֑יא
וְלֹֽא־אִ֝תָּ֗נוּ יֹדֵ֥עַ עַד־מָֽה׃
י עַד־מָתַ֣י אֱ֭לֹהִים יְחָ֣רֶף צָ֑ר
יְנָ֘אֵ֤ץ אוֹיֵ֖ב שִׁמְךָ֣ לָנֶֽצַח׃
יא לָ֤מָּה תָשִׁ֣יב יָ֭דְךָ וִימִינֶ֑ךָ
מִקֶּ֖רֶב חוקך חֵיקְךָ֣ כַלֵּֽה׃
יב וֵ֭אלֹהִים מַלְכִּ֣י מִקֶּ֑דֶם
פֹּעֵ֥ל יְ֝שׁוּע֗וֹת בְּקֶ֣רֶב הָאָֽרֶץ׃
יג אַתָּ֤ה פוֹרַ֣רְתָּ בְעׇזְּךָ֣ יָ֑ם
שִׁבַּ֥רְתָּ רָאשֵׁ֥י תַ֝נִּינִ֗ים עַל־הַמָּֽיִם׃
יד אַתָּ֣ה רִ֭צַּצְתָּ רָאשֵׁ֣י לִוְיָתָ֑ן
תִּתְּנֶ֥נּוּ מַ֝אֲכָ֗ל לְעָ֣ם לְצִיִּֽים׃
טו אַתָּ֣ה בָ֭קַעְתָּ מַעְיָ֣ן וָנָ֑חַל
אַתָּ֥ה ה֝וֹבַ֗שְׁתָּ נַהֲר֥וֹת אֵיתָֽן׃
טז לְךָ֣ י֭וֹם אַף־לְךָ֥ לָ֑יְלָה
אַתָּ֥ה הֲ֝כִינ֗וֹתָ מָא֥וֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃
יז אַתָּ֣ה הִ֭צַּבְתָּ כׇּל־גְּבוּל֣וֹת אָ֑רֶץ
קַ֥יִץ וָ֝חֹ֗רֶף אַתָּ֥ה יְצַרְתָּֽם׃
יח זְכׇר־זֹ֗את א֭וֹיֵב חֵרֵ֣ף ׀ יְהֹוָ֑ה
וְעַ֥ם נָ֝בָ֗ל נִאֲצ֥וּ שְׁמֶֽךָ׃
יט אַל־תִּתֵּ֣ן לְ֭חַיַּת נֶ֣פֶשׁ תּוֹרֶ֑ךָ
חַיַּ֥ת עֲ֝נִיֶּ֗יךָ אַל־תִּשְׁכַּ֥ח לָנֶֽצַח׃
כ הַבֵּ֥ט לַבְּרִ֑ית
כִּ֥י מָלְא֥וּ מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֗֝רֶץ נְא֣וֹת חָמָֽס׃
כא אַל־יָשֹׁ֣ב דַּ֣ךְ נִכְלָ֑ם
עָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן יְֽהַלְל֥וּ שְׁמֶֽךָ׃
כב קוּמָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִיבָ֣ה רִיבֶ֑ךָ
זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל כׇּל־הַיּֽוֹם׃
כג אַל־תִּ֭שְׁכַּח ק֣וֹל צֹרְﬞרֶ֑יךָ
שְׁא֥וֹן קָ֝מֶ֗יךָ עֹלֶ֥ה תָמִֽיד׃

מהדורות נוספות

לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד)

א משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך ב זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו ג הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש ד שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות ה יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות ו ועת [ועתה] פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון ז שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך ח אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ ט אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה י עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח יא למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך [חיקך] כלה יב ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ יג אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים יד אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים טו אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן טז לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש יז אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם יח זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך יט אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח כ הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס כא אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך כב קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום כג אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד

מנוקד

א מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ. ב זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ. ג הָרִימָה פְעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח כָּל הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ. ד שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹת. ה יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסֲבָךְ עֵץ קַרְדֻּמּוֹת. ו ועת [וְעַתָּה] פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת יַהֲלֹמוּן. ז שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ. ח אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד שָׂרְפוּ כָל מוֹעֲדֵי אֵל בָּאָרֶץ. ט אוֹתֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ אֵין עוֹד נָבִיא וְלֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה. י עַד מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח. יא לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ מִקֶּרֶב חוקך [חֵיקְךָ] כַלֵּה. יב וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. יג אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם. יד אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים. טו אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן. טז לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ. יז אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם. יח זְכָר זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף יְהוָה וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ. יט אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח. כ הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס. כא אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ. כב קוּמָה אֱלֹהִים רִיבָה רִיבֶךָ זְכֹר חֶרְפָּתְךָ מִנִּי נָבָל כָּל הַיּוֹם. כג אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד.

מנוקד ובשורות

(א) מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ.

(ב) זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ.

(ג) הָרִימָה פְעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח כָּל הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ.

(ד) שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹת.

(ה) יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסֲבָךְ עֵץ קַרְדֻּמּוֹת.

(ו) ועת [וְעַתָּה] פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת יַהֲלֹמוּן.

(ז) שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ.

(ח) אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד שָׂרְפוּ כָל מוֹעֲדֵי אֵל בָּאָרֶץ.

(ט) אוֹתֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ אֵין עוֹד נָבִיא וְלֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה.

(י) עַד מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח.

(יא) לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ מִקֶּרֶב חוקך [חֵיקְךָ] כַלֵּה.

(יב) וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

(יג) אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם.

(יד) אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים.

(טו) אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן.

(טז) לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ.

(יז) אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם.

(יח) זְכָר זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף יְהוָה וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ.

(יט) אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח.

(כ) הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס.

(כא) אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ.

(כב) קוּמָה אֱלֹהִים רִיבָה רִיבֶךָ זְכֹר חֶרְפָּתְךָ מִנִּי נָבָל כָּל הַיּוֹם.

(כג) אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד.

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

א מַשְׂכִּיל מזמור שמלמד מוסר השכל לְאָסָף:

פרק זה בכתב יד ממצריים, המאה ה-5

לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח? יֶעְשַׁן אַפְּךָ למה תכעס על בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ?

ב זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זכור את ציון, את בית המקדש זֶה אשר שָׁכַנְתָּ בּוֹ.

ג הָרִימָה פְעָמֶיךָ רגליך לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח ובוא למקום בו היה ביהמ"ק ועכשיו הוא חורבות עולם, כָּל הֵרַע את כולו השחית אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ.

ד שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ במקדשיך (מקום בו ה' נועד לישראל - כמו "אוהל מועד"), שָׂמוּ אוֹתֹתָם את סימליהם, פיסליהם אֹתוֹת כאות על ניצחונם.

ה יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה לה' שהאויב הוא כמביא קרדומות (ראה סוף הפסוק) ומניף למעלה ולמטה בִּסֲבָךְ עֵץ לכרות עצים קַרְדֻּמּוֹת.

ו (ועת) וְעַתָּה פִּתּוּחֶיהָ את שערי ירושלים יָּחַד - בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת בגרזנים וקרדומות יַהֲלֹמוּן.

ז שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ, לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ.

ח אָמְרוּ בְלִבָּם "נִינָם נשמידם יָחַד", שָׂרְפוּ כָל מוֹעֲדֵי אֵל מקדשי ה' (חדרי בית המקדש) בָּאָרֶץ.

ט אוֹתֹתֵינוּ את הניסים שלנו, המעידים על כך שה' שומר עלינו לֹא רָאִינוּ, אֵין עוֹד נָבִיא, וְלֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה מישהו שיודע דבר מה.

י עַד מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר האויב יקלל אותך? יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח?

יא לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ? מִקֶּרֶב (חוקך) חֵיקְךָ כַלֵּה הוצא את ידך והכה אותם.

יב וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

יג אַתָּה פוֹרַרְתָּ קרעת בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים משל למיצרים (ר' למשל יחזקאל כט ג) עַל הַמָּיִם בים סוף.

יד אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן סוג של מפלצת (הקשורה למצרים, כדומה לתנין בפסוק הקודם), תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים לקבוצת יצורי הים.

טו אַתָּה בָקַעְתָּ יצרת, בבריאת העולם מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ בקריעת ים סוף, חציית הירדן נַהֲרוֹת אֵיתָן.

טז לְךָ שייכים לך (כי אתה בראתם) יוֹם, אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ.

יז אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת כגון הקו בין היבשה לים אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם.

יח זְכָר זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף יְהוָה כשהאויב מקלל אותך, וְעַם וזכור ה' שעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ.

יט אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ לחיה רעה לטרוף את נפש התור (יונה) הנמשלת לעם ישראל, חַיַּת נפש עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח.

כ הַבֵּט לַבְּרִית לבריתך עם ישראל, כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי המקומות הנסתרים שב- אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס מקומות בהם שוכנים אנשי גזל.

כא אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם מבוייש מכך שתפילתו לא נענתה, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ לאחר שיראו שעזרת לדך.

כב קוּמָה אֱלֹהִים, רִיבָה רִיבֶךָ, זְכֹר חֶרְפָּתְךָ לנקום את חרפתך מִנִּי נָבָל שקילל אותך אותו נבל כָּל הַיּוֹם.

כג אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ את קול הצוררים שקיללו אותך, שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה שעולה ומתגבר תָמִיד.

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.