עם טעמים:
אָמְר֣וּ בְ֭לִבָּם נִינָ֣ם יָ֑חַד שָׂרְפ֖וּ כׇל־מוֹעֲדֵי־אֵ֣ל בָּאָֽרֶץ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"אמרו בלבם נינם יחד" - נינם מושליהם וכן (לעיל ע"ב) ינון שמו ואחריתו יהיה מנון (משלי כ"ט) כל מושליהם מחשבה א' להם הראשונים כאחרונים להזדווג לפטרונם של ישראל תחלה ואח"כ יזדווגו להם ותדע שהרי שרפו כל מועדי אל שהיו בארץ כל בתי וועד שלו פלשתים החריבו שילה נבוכדנאצר החריב בית ראשון ואחרים החריבו בית שני
"אמרו", עד שלא לבד שנשאר המקדש חרב בימיהם, כי "נינם" ובני ביניהם[1] "אמרו בלבם יחד" שהם "שרפו כל מועדי אל בארץ", כי החורבן ערך עד ימי נינם, עד שגם נינם מתפארים שאין עוד לאלהים מקום מועד שישכן שכינתו בארץ, וכן מתראה כדבריהם, כי.
