רמב"ם הלכות עבודת יום הכפורים ג ז
<<
| משנה תורה לרמב"ם
• ספר עבודה
• הלכות עבודת יום הכפורים
• פרק שלישי
• הלכה ז
| >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה • מגיד משנה
• משנה למלך • לחם משנה
רמב"ם
דפוס
ואח"כ משלח את השעיר החי ביד איש המוכן להוליכו למדבר והכל כשרים להוליכו אלא שעשו כהנים גדולים קבע ולא היו מניחים את ישראל להוליכו וסוכות היו עושין מירושלים עד תחלת המדבר ושובת איש אחד או אנשים הרבה בכל סוכה וסוכה מהן כדי שיהיו מלוין אותו מסוכה לסוכה על כל סוכה וסוכה אומרין לו הרי מזון והרי מים אם כשל כחו וצריך לאכול אוכל ומעולם לא הוצרך אדם לכך ואנשי הסוכה האחרונה עומדין בסוף התחום ורואין את מעשיו מרחוק כיצד היה עושה חולק לשון של זהורית שבקרניו חציו קושר בסלע וחציו קושר בין שתי קרניו ודוחפו לאחוריו והוא מתגלגל ויורד לא היה מגיע לחצי ההר עד שהוא נעשה איברים איברים ובא ויושב לו תחת סוכה האחרונה עד שתחשך ודרכיות היו עושין ומניפין בסודרין כדי שידעו שהגיע שעיר למדבר ואחר שמשלח את השעיר ביד מוליכו חוזר אצל הפר והשעיר שהזה דמן לפנים וקורען ומוציא את אימוריהן ונותנם בכלי ומקטירן על גבי המזבח ומחתך שאר בשרן חתיכות גדולות מעורות זו בזו כמין קליעה ואינו מפרק אותן ומשלחן ביד אחרים להוציאן לבית השריפה ומנתחין אותן שם בעורן כמו שביארנו:
מוגה
לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.
מפרשי הרמב"ם
מבין פרשני הרמב"ם, ניתן למצוא בוויקיטקסט בינתיים רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו, מחולק לפי פרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם.
יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. אתם מוזמנים להעלות את החומר אם הוא קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי הרמב"ם. תודה.
קישורים חיצוניים
הלכה זו עם נושאי כלים: